את נופיו וחופיו השחורים של האי לנזרוטה (Lanzarote) חלקכם תזכרו מהסרט ״חיבוקים שבורים״ של אלמודובר, משום שזהו המקום אליו בורחים לנה (פנלופה קרוז) ומתיאו בלנקו (ליואיס אומאר) לאחר שמתגלה הרומן ביניהם. אז כן, התחנה האחרונה והיפה ביותר במסע שלי באיים הקנריים היתה האי היפיפה הזה. עוד בימים שביליתי בקורחלו (Corralejo) השקפתי עליו מחלון חדרי, אבל למרות הקירבה (11 ק״מ) לא יכולתי לתאר לעצמי עד כמה הוא יפה במציאות.
מרבית שטחו של האי לנזרוטה (כ-845 קמ״ר) עשוי אדמת בזלת שחורה, שמקורה ב-300 הרי הגעש שפזורים בו. מרביתם כבר נכחדו והפעיל ביותר ביניהם נחשב לאטרקציה תיירותית - לא לסכנה קיומית. אחת הסיבות ליופיו של האי היא עבודתו של האדריכל סזאר מנריקה (César Manrique), שבין השאר, קבע את אופיים של הבתים הלבנים הזהים בכל רחבי האי.
בדומה לטנריף ופוארטוונטורה, עליהם כתבנו בשבועות הקודמים, גם בלנזרוטה תיהנו ממזג אוויר פנטסטי לטיולים. אמנם היה בוקר אחד בו ירד מעט גשם, אבל ביתר הזמן השמים היו כחולים ורוח נעימה נשבה מן ההרים ומן הים.
עוד ב-mako חופש:
מחלקה ראשונה: כך נראים המושבים הכי יקרים במטוס
הכי קרוב לצימר: המלצות ללינה פלוס טיול
מה עשה החזיר על המטוס ואיך זה נגמר?
שבעה דברים שחייבים לעשות בלנזרוטה
1. לטפס על הר הגעש: לפעמים אטרקציות תיירותיות הן הדבר הכי כיפי שיכול להיות, ובמקרה של הר הגעש טימנפאייה (Timanfaya), שבשמורת הטבע בעלת אותו השם - זה כדאי במיוחד. לאחר שתיכנסו עם הרכב, האוטובוס או שיירת הגמלים לאיזור המסעדה, תזכו להדגמות מגניבות על פעילות הר הגעש עליו אתם עומדים, וניחוח גופרית קל ימלא את אפכם. חשוב לדעת שמחיר כרטיס הכניסה כולל סיור באוטובוס במקומות שבהם אסורה הגישה באופן עצמאי, ברגל או ברכב.
2.סרטנים לבנים וקונצרט: גם מקורו של חמאוס דל אגווה (Jameos del Agua) הוא בהר געש, אבל באופן קצת שונה: המקום נוצר לאחר שתקרתו של צינור לבה התמוטטה, ויצרה מערה קטנה עם אגם מים מלוחים בו שוחים סרטנים לבנים. בסופי השבוע אפשר ליהנות גם מארוחת ערב וקונצרט, או להסתפק בטיול בשעות היום הארוכות.
3. מצפה שווה: מלבד המבנה המגניב של מירדור דל ריו (Mirador del Rio), שהוא חוויה בפני עצמה, התצפית שהוא מספק שווה את הנסיעה למקום. שמו של המצפה נובע מהדבר הראשון שתראו תחתיכם: מעבר צר בין לנזרוטה לאי הסמוך, לה גרסיוסה (La Graciosa), שנראה כמו נהר. אתם לא חייבים לשלם דמי כניסה כדי ליהנות מהתצפית, פשוט החנו את הרכב ולכו לצידו.
4. לה גרסיוסה: אם יש לכם יום פנוי כדאי לקפוץ ללה גרסיוסה ולראות את לנזרוטה מהצד השני. באי תמצאו חופים זהובים ומעט מאוד בני אדם, והוא מתאים לכל מי שמחפש מקום שקט עוד יותר מהאיים הקנריים עצמם. מרבית האי שטוח, אבל אם תרצו תוכלו להעפיל ללאס אגואס (Las Agujas), הר געש קטן בגובה 266 מטרים. אה, ולא תוכלו לעשות זאת בנסיעה - האי נטול כבישי אספלט.
5. ארסיפה: עיר הבירה של לנזרוטה, ארסיפה (Arrecife), היא אחת הבירות החביבות באיים. קשה לומר שיש בה דברים שאתם חייבים לראות, אבל אם אתם כבר שם - כדאי לקפוץ לבקר בה. סימן ההיכר של העיר הוא הגראן-הוטל: המבנה הכי גבוה באי כולו וגם היחידי; אחריו איש לא העז לבנות מבנים כה גבוהים. לאורך הטיילת עם החופים הנהדרים תמצאו את טירת סן גבריאל (Castillo de San Gabriel), ששימשה בעבר כקו המגן ומחוברת לעיר דרך גשר לאס בולאס (Puente las Bolas).
6. סזאר מנריקה: אם אחרי שתשוטטו מעט באי ותתפעלו מהאיש שתיכנן אותו, הקדישו זמן לביקור במכון על שמו של סזאר מנריקה, שם תוכלו ללמוד קצת יותר על עבודתו של האיש. אפשרות נוספת היא לבקר בביתו, שגם בו פועל מוזיאון, והוא שוכן בעיירה הרייה (Haría) שבצפון האי. אם אין לכם מספיק זמן, אתם יכולים להירגע: כל מה שעליכם לעשות הוא להביט בצידי הדרכים ובפסלים המקשטים את כיכרות העיר - כמעט כולם פרי עבודתו, כמו גם המבנים בטימנפאייה, חמאוס דל אגווה ומירדור דל ריו.
7. ארוחה מקומית בפאמארה: לפאמארה (Caleta de Famara) הגענו בכלל בעקבות אלמודובר, בחיפוש אחר הפסל שמככב בסרטו והתגלה מאוחר יותר בדרך לארסיפה. כיוון שהגענו רעבים, עצרנו לכמה טאפאסים בבר-קפיטריה El Chiringuito, ונהנינו מכל רגע: קלאמרי מטוגנים, פיימנטו דה פדרון (pimiento de padron), פאפאס ארוגדס (papa arrugadas) ובירה צוננת - שום דבר שלא תמצאו בשום מקום אחר, אבל עשוי בצורה מושלמת.
מידע שימושי
כרטיס משולב לאטרקציות: הכניסה לאתרי תיירות רבים באי כרוכה בתשלום, אך ניתן לחסוך מעט אם יודעים מראש לכמה מקומות תרצו להיכנס. מועצת התיירות של האי מציעה כרטיס משולב לשלושה, ארבעה או שישה מקומות במחירים של 20, 26 או 30 אירו, בהתאמה (לילדים מעל גיל 6 המחירים נמוכים יותר, ולקטנים יותר הכניסה חינם).
תחבורה ציבורית: חברת האוטובוסים guaguas (מבטאים ווה-ווה), מגיעה למרבית המקומות ברחבי האי. כל עוד אינכם מגיעים עם בעל חיים (שאסורים בתכלית האיסור בתחב״צ), תוכלו ליהנות משירותיה.
השכרת רכב: דרך מצוינת לטייל באי היא ברכב, אם כי חשוב להיות מוכנים לנהיגה בהילוכים בכבישים שיתרגלו את הזינוק בעלייה היטב. אנחנו שכרנו רכב מחברת Cicar, הפועלת בכל האיים ומעניקה שירות מצוין במחיר טוב.
מאי לאי: יש שתי דרכים לעבור בין האיים: חברת הלואו-קוסט המקומית Binter מפעילה טיסות בתוך ומחוצה לאיים, אבל נחמד הרבה יותר לקחת מעבורת. ישנן שלוש חברות שמפעילות קווים בין האיים - חשוב לבדוק מי יוצאת מאיפה, כי לא כולן מפליגות מכל האיים. הכי נוחה לטעמנו היתה Fred Olsen, אבל שווה לבדוק מה מציעות השתיים האחרות: Trasmediterranea ו-Naviera Armas.
סיאסטה: בדומה לשאר ספרד, גם באיים נהוג לערוך סיאסטה - הפסקת צהריים - שמתחילה אי שם בסביבות 13:00-14:00 ונגמרת בסביבות 16:00-18:00. כל אחד והסיאסטה שלו.
