כשהסדרה "משחק הדיונון" של נטפליקס עלתה לאוויר ב-17 בספטמבר, אף אחד לא ניבא שארבעה ימים לאחר מכן היא כבר תהפוך לסדרה הנצפית ביותר בעולם ביותר מ-90 מדינות - ובדרך להפוך לסדרת הסטרימינג הנצפית בכל הזמנים, וכל זאת ללא יחסי ציבור מקדימים או פרסום מאסיבי, אלא פשוט מפה לאוזן.
השיגעון הגלובלי סביב הסדרה הדרום קוריאנית מסרב לדעוך. שבועיים בלבד חלפו מאז עלתה הסדרה לאוויר ונראה שאי אפשר לשוטט דקה ברחבי הרשת מבלי להיתקל בממים מהסדרה, אתגרי טיקטוק ומתיחות ביוטיוב בהשראת העלילה וכמובן – מרצ'נדייזינג כבד שכבר השתלט על אתרים כמו עלי אקספרס, אמאזון ואחרים.
למי שחי בפלנטה אחרת וטרם צפה בסדרה, הנה טעימה קטנה ממה שקורה בה (בלי ספוילרים): 456 אנשים שמסלול חייהם הוביל אותם, בדרך כזו או אחרת, לחובות כבדים, מוצאים את עצמם במתחם מבודד, בו הם נדרשים לשחק במשחקי ילדות קלאסיים דוגמת "דג מלוח" או "משוך בחבל", שבסופם המנצח צפוי לזכות ב- 45.6 מיליארד וואן קוריאני (סביב 38 מיליון דולר). פרט קטן שחשוב לזכור - מי שנפסל מת במקום. בשורה התחתונה: תשע שעות אלימות וסוחפות המחולקות לתשעה פרקים בני שעה, והכול בשפה הקוריאנית (מה שכבר גרם למאות אלפי אנשים ברחבי העולם להתחיל ללמוד את השפה המסובכת).
אז מה בסדרה באמת קורה בקוריאה הדרומית?
לא מעט. הסדרה מציעה לעולם הצצה לתרבות העכשווית של קוריאה הדרומית, שיכולה להיות צבעונית ותוססת מצד אחד אך גם אפלה וקודרת מצד שני. תרבות ה-K-POP הטרנדית מול תרבות הפשע המקומית. כך למשל, גיבור הסדרה, סונג ג'י-הון, מוצא את עצמו במשחק הדיונון לאחר שהסתבך בעקבות הימורים במרוצי סוסים. ענף מרוצי הסוסים נחשב למורשת לאומית בקוריאה הדרומית. הוא החל במדינה כבר בשנת 1889, אך תפס תאוצה בשנת 1922, כשמערכת ההימורים סביב המרוצים החלה לפעול. מאז, מדובר במסורת שגרמה למיליוני אנשים לאבד את כל כספם ולהגיע לרחוב.
ענף מרוצי הסוסים כל כך חשוב לתרבות הקוריאנית, עד שבקיץ 2020 הוא גרם למשבר במדינה לאחר שהיה על סף גסיסה בעקבות מגפת הקורונה והנחיות הבידוד הנוקשות. הימורים על מרוצי סוסים היו אפשריים אך ורק דרך סוכנויות הימורים פיזיות, והקורונה הקשתה על מהמרים לצאת מהבית ולהמר. גל מחאה פקד את קוריאה הדרומית בניסיון להציל את הענף המסורתי, עד שלבסוף ביטלה הממשלה את החוק האוסר על הימורים ברשת. לא רק שהחלטה זו הצילה את הענף, אלא הגדילה את כמות ההימורים ובסופו של דבר הכניסה יותר אנשים למעגל המסוכן.
סוגיה כואבת נוספת שהסדרה מדברת עליה היא היחס לזרים החיים במדינה. הממשלה נוקטת ביד קשה נגד מהגרים בלתי חוקיים, ועדיין כ-5 אחוזים מסך האוכלוסייה במדינה (למעלה מ- 50 מיליון תושבים) הם זרים העובדים בעבודות הנקראות 3D (באנגלית: Dirty, Dangerous, Difficult – מלוכלך, מסוכן וקשה). מרביתם מתגוררים בפרברים תעשייתיים כמו סיהונג ואנסן - המקום בו מתגורר עלי הפקיסטני בסדרה. מדינה נוספת ממנה מגיעים מהגרים רבים היא קוריאה הצפונית. בדיוק כמו דמותה של "הכייסת" בסדרה, צעירים רבים מצליחים להימלט מהדיקטטורה החשוכה תוך שהם משאירים את בני משפחתם מאחור, בתקווה שיצליחו להרוויח מספיק כסף כדי להציל אותם בעתיד, מה שבדרך כלל לא קורה. נשמע מוכר?
ענף מרוצי הסוסים כל כך חשוב לתרבות הקוריאנית, עד שבקיץ 2020 הוא גרם למשבר במדינה לאחר שהיה על סף גסיסה בעקבות מגפת הקורונה
אם ראיתם את הסדרה והופתעתם כשסונג ג'י-הון וצ'ו סאנג-וו דיברו על שירותם הצבאי, כדאי שתדעו שכל הגברים הקוריאנים מחוייבים להתגייס לצבא המדינה ולשרת במשך שנתיים לפני שהם מגיעים לגיל 30 (כלומר, להתגייס עד גיל 28). חובה זו לא חסה גם על מפורסמים, שחקנים, זמרים וספורטאים. בולט במיוחד סיפורו של כדורגל טוטנהאם ונבחרת קוריאה סון יונג-מין בן ה-29, שעל אף קריירה מצליחה נאלץ להתגייס ולעבור טירונות קרבית בחיל הים הקוריאני בשנת 2020, אותה הוא סיים בהצטיינות.
מתרבות מזרחית לתרבות מערבית
בדומה למדינות רבות במזרח אסיה, גם קוריאה הדרומית עוברת תהליך של מודרניזציה מאז תחילת שנות ה-2000. עדיין אפשר למצוא מקומות רבים בהם המנהגים, הלבוש וסגנון החיים עדיין נאחזים במסורת כמו בעבר, אך במרכזי הערים הגדולות מרגישים בבירור את תהליך החדשנות וההתפתחות של המדינה. בניגוד למדינות אחרות באסיה, שפשוט "אימצו" להן את התרבות המערבית-אמריקנית, קוריאה הדרומית ייצרה לעצמה תרבות משלה - קיי-פופ (K-pop).
הסגנון הייחודי התחיל למעשה כסגנון מוזיקה (פופ קוריאני) שהפך לפופולרי בקרב בני נוער בזכות להקות כמו BTS ו- Blackpink שזכו לתהילה עולמית, אך מהר מאוד הפך לתרבות עכשווית המתאפיינת באורח חיים מהיר, קצבי, צבעוני ובעיקר מוגזם. היכל המדרגות הצבעוני שבסדרה משקף בצורה הטובה ביותר כיצד תרבות הקיי-פופ השתלבה בתרבות הקוריאנית עד שהפכה למיינסטרים גם כאן בארץ.
דוגמה נוספת לחדשנות של קוריאה היא העובדה שהמדינה היא מהמובילות בעולם בניתוחים פלסטיים לנפש. הניתוח הפופולרי ביותר הוא ניתוח עפעפיים, שמקנה למקומיים מראה "מערבי" יותר. בנוסף, קוריאה הדרומית מתגאה באינטרנט המהיר ביותר בעולם ובהיותה מעצמת גיימינג של ממש, עם אצטדיונים המכילים מסכי ענק שמשמשים לתחרות גיימינג וסייבר-ספורט. קו הרקיע של סיאול, בירת קוריאה הדרומית, בנוי מגורדי שחקים חדישים וארכיטקטורה עתידנית ואפשר למצוא בו את המבנה החמישי בגובהו בעולם, מגדל לוטה.
מנת הרחוב הפופולרית: דג בניחוח של שתן
נעשה קפיצה אחורנה לאיזכור מהסדרה: בפרק הראשון ב"משחק הדיונון" מתלונן ג'י-הון לאימו ש"אין מה לאכול מחוץ לבית", אבל במציאות ההפך הוא הנכון. המטבח הקוריאני נחשב לאחד המטבחים הטובים והמגוונים בעולם ובשפה המקומית יש פתגם שגורס כי "אוכל הוא התרופה הטובה ביותר". בדומה למטבחים אסייתיים אחרים, גם הקוריאנים מתבססים על אורז, ירקות ובשר לצד מרכיבים ותבלינים כמו סויה, שמן שומשום, ג'ינג'ר ופלפל. המאכל הלאומי הוא קימצ'י, ירקות מותססים המגיעים בלמעלה מ-200 וריאציות שונות. מאכלים נוספים שכדאי לזכור את שמם הם 'ביבמבאפ', 'בולגוגי', 'גימבאפ' ו'נאנגמיאון'.
הקוריאנים "אלופים" גם בהגשת מאכלים מוזרים ומשונים, שעדיין צוברים פופולריות רבה מסיבה מסוימת. אם תסתובבו בשווקים העירוניים ותראו מישהו הולך עם קערת מרק עדשים – תדעו שאלו לא עדשים אלא גלמים של תולעי משי, אחת המנות הפופולריות במדינה. מי שרוצה ליהנות מאוכל "טרי" יכול לקנות קערה של תולעים חיות (גאיבול) או תמנון חי (סאנקג'י), ואפשר גם ללכת על האפשרויות ה"נורמליות" יותר כמו נקניקיית דם עם קרביים של חזיר, קורקבני עוף ומנת הרחוב המפורסמת ביותר: הונגאו - דג תריסנית מותסס בעל טעמים וניחוחות של שתן. אמיתי לגמרי.
דוגמה נוספת לחדשנות של קוריאה היא העובדה שהמדינה היא מהמובילות בעולם בניתוחים פלסטיים לנפש. הניתוח הפופולרי ביותר הוא ניתוח עפעפיים, שמקנה למקומיים מראה "מערבי" יותר
הקוריאנים אוהבים אלכוהול. האוכלוסייה המקומית צורכת יותר אלכוהול לנפש ממדינות "אלכוהוליסטיות" כמו גרמניה ואירלנד והכל הודות למשקה הלאומי "סוג'ו". הליקר השקוף מיוצר בעיקר מאורז ורמת האלכוהול שלו נעה בין 16.7 ל-53 אחוזים, אך מרבית המשקאות עומדים על 20 אחוז אלכוהול. פירוש המילה סוג'ו היא "משקה שרוף", וזאת בדיוק התחושה בגרון כששותים אותו.
הסצנה המפורסמת של ג'י-הון ונאם הקשיש ששותים סוג'ו בגשם מחוץ לסניף 7eleven היא מחזה שכיח ברחבי קוריאה. בקבוקי סוג'ו קטנים (375 מ"ל) נמכרים בזול (כדולר וחצי) בסופרמרקטים וחנויות נוחות, מה שהופך את המשקה לנגיש ונפוץ. הקוריאנים שותים בממוצע כ-14 שוטים של סוג'ו לאדם מדי שבוע, בין היתר כדי להתחמם במדינה בה הטמפרטורות בחורף יורדות מתחת לאפס.
רוצים לטוס לקוריאה הדרומית? זה מה שאסור לפספס
נתחיל מזה שכרגע אתם לא יכולים לטוס לקוריאה הדרומית. לא כתיירים לפחות. מאז פרצה הקורונה, האסטרטגיה של המדינה היתה סגר מוחלט שעדיין לא נגמר. זה די עבד להם, ומאז פרוץ המגיפה חלו 323 אלף תושבים בלבד ומתו כ-2,500 (במדינה יש מעל 50 מיליון תשובים). בחודש האחרון המדינה חווה גל חדש עם כ-2,500 נדבקים ביום ולא נראה שתפתח בקרוב.
בימים רגילים, לפני הקורונה, קוריאן אייר הפעילה טיסות ישירות לסיאול שלוקחות 10 וחצי שעות בהלוך ו-12 שעות בחזור. אם תנסו להגיע אליה היום, אתם יכולים לעשות זאת עם עצירת ביניים דרך טורקיה למשל.
קוריאה הדרומית היא יעד אטרקטיבי לחופשה ומתאימה לכל גיל. אפשר למצוא בה טבע עוצר נשימה והרים גבוהים המתאימים לטרקים, איים אקזוטיים, כפרים מסורתיים וערים חדשניות וצבעוניות המציעות חיי לילה תוססים, מתחמי שופינג עתידניים וקצב מהיר ללא הפסקה. קוריאה חשבת לזולה יותר ממדינות אסייתיות בעלות אופי דומה כמו יפן וסינגפור, ועלות החופשה בה צפויה להיות נמוכה יותר. למעלה מ-15 מיליון תיירים מבקרים בקוריאה הדרומית מדי שנה (רגיה) ונהנים משילוב בין המסורתי למודרני ומהמטבח הקוריאני המשובח. אלו המקומות שיום אחד אסור יהיה לכם לפספס:
סיאול (Seoul)
בירת קוריאה הדרומית והמרכז הכלכלי-תרבותי-מסחרי שלה, היא גם היעד המתוייר ביותר במדינה. תיירים מכל העולם עולים לרגל לעיר הקוסמופוליטית ונהנים מביקור המשלב בין המורשת המזרח-אסייתית ההיסטורית של המדינה, לבין תרבות הקיי-פופ הצבעונית והבועטת שהחלה בסמטאות הדאון טאון של סיאול.
אזור גאנגנאם (Gangnam-gu) - כן, זה מהשיר הופה גאנגנאם סטייל. הרובע הכי טרנדי בסיאול מציע שדרות שופינג ובילויים באווירה של מרכז מנהטן, עם אורות ניאון בשלל צבעים, חנויות מותגים, אוכל רחוב ומסעדות. מהמקום הזה צמחה תרבות הקיי-פופ ואפשר למצוא מגוון מוזיאונים ואתרים הקשורים לתרבות העכשווית, עשרות זירות ברייקדאנס באמצע הרחוב ואפילו מקומות בהם תוכלו להקליט שיר קיי-פופ אותנטי בעצמכם.
שוק דונגדמון (Dongdaemun) - המילה "שוק" קצת ממעיטה בגודל של מתחם דונגדמון שנחשב גן עדן לחובבי שופינג ומציאות. שוק הלילה דונגדמון מורכב מ-20 מרכזי קניות שונים המכילים אלפי חנויות ודוכני מזון, ביגוד ואביזרים, מעין עיר קטנה שגם אם תסתובבו בה שבוע שלם, סביר להניח שלא תספיקו לעבור בכל החנויות והדוכנים. מרבית החנויות והמסעדות פתוחות משעה 22:00 בלילה ועד 05:00 לפנות בוקר למחרת, כך שאם אתם מחפשים בילוי לילי שהוא בגדר "מאסט" בסיאול, הגיעו תכאן.
הקוריאנים אוהבים אלכוהול. האוכלוסייה המקומית צורכת יותר אלכוהול לנפש ממדינות "אלכוהוליסטיות" כמו גרמניה ואירלנד
ארמונות שושלת ג'וסאון - אם אתם רוצים להכיר את הצד ההיסטורי של סיאול, בקרו באזור בניין העירייה שבצפון מזרח העיר, שם תמצאו את נחל צ'ונגייצ'ון הזורם ואת הפארק הירוק המקיף אותו, ואת חמשת ארמונות שושלת ג'וסאון המרהיבים, שכל אחד מהם מעניק מבט היסטורי מפואר על השושלת המלכותית.
שכונת בוקצ'ון (Bukchon) - רובע היסטורי ששוכן בצפון העיר סיאול ומעניק קפיצה במעלית הזמן, כמו גם עשרות נקודות צילום מרהיבות, לכל מי שמבקר בו. הרובע הכפרי הוא מעין מוזיאון פתוח בו כל פינה מרגישה כמו פיסת היסטוריה מרתקת. שכונת בוקצ'ון היא כפר בן 600 שנה המורכב מסמטאות אבן ומבנים קוריאניים מסורתיים עם קירות העשויים מנייר אורז. בבוקצ'ון תוכלו לשוטט בין המבנים הייחודיים, להתלבש בסגנון קוריאני מסורתי (ובעיקר להצטלם עם נשות בוקצ'ון שמסתובב בביגוד היסטורי) ולטעום את המטבח הקוריאני העתיק.
רובע יונגסאן (Yongsan) - שכונה טרנדית וחדשנית, שנחשבת למעין "חו"ל" עבור המקומיים. ביונגסאן גורדי שחקים גבוהים ועתידניים כמו מגדל נאמסאן הגבוה, אטרקציות כמו המוזיאון הלאומי של קוריאה ושפע של מסעדות בינלאומיות, ברים ומתחמי גיימינג אטרקטיביים. זהו המקום הטוב ביותר לגלות את הצד הטכנולוגי והחדשני של סיאול.
בוסאן (Busan)
עיר הנמל המרכזית בקוריאה הדרומית והשנייה בגודלה אחרי סיאול, נחשבת ל"בירת הקיץ" בקרב המקומיים. העיר מפורסמת בזכות חופי הים שלה, חיי הלילה, השווקים האותנטיים ובעיקר שוק הדגים ג'גלצ'י המציע שורה ארוכה של דגים טריים, פירות ים ודוכני מזון.
ג'יונגג'ו (Gyeongju)
ג'יונגג'ו הייתה עיר הבירה של קוריאה עד המאה התשיעית והיא מלאה במקדשים בודהיסטים עתיקים ומפוארים, אתרי מורשת עולמית ובעיקר היסטוריה מרתקת שכיף לגלות. חובה לבקר במערת סאקורם ולראות את פסל בודהה החצוב בסלע, במצפה הכוכבים העתיק צ'אמסאנגדה היפהפה ובפארק הארכיאולוגי טומולי, אתר הקבורה ההיסטורי של מלכי שושלת שילה.
האיים של קוריאה הדרומית
אם תבקרו בכל אחד מהאיים שיש בקוריאה הדרומית, ייקח לכם תשע שנים לבקר בכולם. לקוריאה הדרומית יש 3,358 איים רשמיים בשטחה, אך שניים מהם בולטים במיוחד ואסור לכם לפספס:
האי הסגול (Purple Island) - שני איים בשם באנוול ופארקג'י, המחוברים ביניהם באמצעות גשר עץ. עד שנת 2015 הם היו איים שקטים ומנומנמים עם אוכלוסייה מבוגרת שהורכבה מפנסיונרים, אך מאז החל פרויקט הפיכת האיים לאטרקציה תיירותית וכמעט כל פינה בהם נצבעה בסגול בוהק: הבתים, שבילי ההליכה, המזח ואפילו הגשר שבין האיים. מאז הם נחשבים כאי אחד ששמו "האי הסגול", שהפך לאחת מאטרקציות האינסטגרם המרשימות ביותר בעולם.
האי ג'ג'ו (Jeju Island) - אי אפשר לבקר בקוריאה הדרומית מבלי לקפוץ למקום היפה ביותר מדינה - האי הגעשי ג'ג'ו. בשנת 2011 הוא נבחר לאחד משבעת פלאי תבל של הטבע בזכות עשרות אתרי מורשת עולמית כמו ארמונות, קברים מלכותיים, כפרים שמורים ומקדשים מרשימים. את כל האתרים הקסומים הללו עוטף ים טורקיז כחול ומלמעלה מביטה פסגתו של הר הגעש הלסן, שמתנשא לגובה של כמעט 2,000 מטרים. ג'ג'ו נחשב לאתר הנופש האהוב בקרב זוגות צעירים החוגגים ירח דבש, כך שאם אתם מחפשים בריחה רומנטית במהלך הביקור בקוריאה, זה המקום בשבילכם.