רבים נוטים לדמיין את אתיופיה כמדבר אחד גדול ושומם עם חום בלתי נסבל וכפרים לא מפותחים. הם טועים. המדינה במזרח אפריקה יושבת על הרמה האתיופית שנוצרה בעקבות תזוזות בשבר הסורי-אפריקני, והיא ברובה הררית וקרירה, עם רכסי הרים רבים, שטחים פתוחים, עמקים, נחלים והרבה ירוק בעיניים.
באתיופיה תרבות מרתקת בת אלפי שנים שאם תכירו אותה קצת יותר לעומק, תוכלו ליהנות מהססגוניות והצבעוניות שבמדינה. התרבות המערבית שאנו רגילים אליה טרם הגיעה לאתיופיה, אך במקום זאת תגלו עולם עשיר בצבעים וקסם ייחודי, עם אוכל מקומי מעולה, מוזיקה קצבית וריקודים עממיים בכל מקום, שווקים תוססים ואנשים מדהימים, מלאים בגאווה לאומית, שמאמינים שאתיופיה היא אחת המדינות החשובות בעולם.
מומלץ לבקר: מאדיס אבבה ועד ירושלים של אתיופיה
אדיס אבבה: בירת אתיופיה והעיר הגדולה במדינה (3.5 מיליון תושבים). העיר נחשבת כתחנת מעבר בטיול, בזכות היותה העיר המרכזית במדינה, אך כדאי להתעכב בה קצת ולקבל טעם אורבני יחסית. השוק הגדול ביותר באתיופיה נמצא באדיס אבבה, וגם המוזיאון הלאומי ומרכזי קניות ובילוי גדולים. חיי הלילה בעיר תוססים במיוחד וכדאי לצאת לבלות מפני שהמקומות הכפריים יותר לא נחשבים לאטרקטיביים במיוחד בלילה.
מקלה: מי שבכל זאת ירצה לקבל קצת תרבות מערבית, ימצא אותה במקלה. העיר הצפון נחשבת לעיר אקדמית ומסחרית ולמקום משכנם של רבים מאנשי העסקים במדינה ושל האוניברסיטה הגדולה ביותר באתיופיה. האתר המרכזי של העיר הוא ארמון הקיסר יוהנס הרביעי, שהפך עם השנים למוזיאון. עבור התיירים מקלה היא נקודת היציאה לטרק במדבר הדנאקיל - אחד המקומות היפים בעולם. שקע הדאנקיל הוא מדבר גדול מלא בנקודות געשיות ובריכות מינרלים רבות, שצובעות את האדמה בצבעים עזים ומיוחדים. נא להיזהר - מדובר במקום החם ביותר בעולם.
בהר דר: העיר השלישית בגודלה במדינה, היושבת לחופיו של אגם טאנה, ונחשבת לנקודת יציאה לטיולים במפלי הנילוס הכחול או לשוט באגם לאחד מ-35 האיים הקטנים באגם ולהתרשם מהכנסיות העתיקות שנבנו אי שם במאה ה-16.
לליבלה: "ירושלים של אתיופיה". זה הכינוי של הכפר הקטן והמיוחד, המפורסם בזכות הכנסיות החצובות בסלע הנמצאות בשטחו. הכפר נחשב לאחד המקומות הקסומים באתיופיה ומלבד האתרים הייחודיים מציע נופים פסטורליים ושלווה שקטה ומרגיעה. חלק מן השמות במקום יתנו לכם הרגשה של בית, כמו "הר תבור", "נהר הירדן" ו-"מלון ירושלים".
אסור לפספס
אינג'ירה ביינטו - המאכל הלאומי של אתיופיה, נחשב לטעים וממכר במיוחד.
ג'וס - שייק פירות עם אבוקדו, משקה נפוץ באתיופיה.
אזמריבט - הריקוד האתיופי המסורתי. שילוב בין מוזיקה קצבית לתלבושות מיוחדות. חוויה אדירה.
שווקים - בכל עיר או כפר קיים שוק מרכזי תוסס המציע מכל הבא ליד ובזול.
בז'ז' - רכב תלת גלגלי, מזכיר מאוד ריקשה או טוק-טוק. כלי תחבורה מרכזי, למרות שלרוב יקר יותר ממונית.
חשוב לדעת
השפה הרשמית באתיופיה היא אמהרית, אך לצדה קיימות עוד 83 שפות המדוברות במחוזות שונים. הרוב הגדול של תושבי המדינה לא מדברים אנגלית, כך שקשה להתמצא בהתחלה, אך השפה קליטה מאוד ובמהרה ניתן להתרגל וללמוד את המילים הבסיסיות.
ועוד משהו בקטנה: אתיופיה היא אחת המדינות היחידות בעולם שמעולם לא נכבשה על ידי גורם חיצוני, ולכן התרבות שלה נשמרה כמו שהיא לאורך אלפי שנים.
