הטיול לפיליפינים יצא לפועל בזכות קאט, ביולוגית ימית שמתמחה בחקר כרישים שהכרתי בקייפטאון, דרום אפריקה, במסגרת עבודתי כצלמת באזור ובמהלך עבודת המחקר שלה על כרישים. למרות שבילינו רק כמה ימים ביחד בקייפטאון, הבנו שיש בינינו חיבור טוב והבטחנו לשמור על קשר. לפני כשנה קאט הגיעה לישראל ועשינו טיול משותף ctr.ל ובירדן ולאחר מכן דרכינו התפצלו שוב.
מחפשים לאן לטוס? הכנסו למדריך היעדים של mako
לפני כמה חודשים קאט הודיעה לי שהיא מתחילה להדריך צלילה חופשית בפיליפינים ושאני חייבת להגיע אליה לטיול משותף, לא הייתי צריכה הרבה שכנועים והודעתי לה שתסגור מסלול ורק שתעדכן אותי למתי להזמין כרטיס טיסה. ככה הגעתי לפיליפינים.
לא קלה היא דרכנו
אני וקאט מצאנו את עצמנו מטיילות שוב במדינה זרה uהפעם גם הצטרפו אלינו קייט ואיאוון, שעובדים איתה בפיליפינים כמדריכי צלילה, רוסי, אותו היא הכירה במהלך הלימודים באוניברסיטה בבריטניה וזואי, אותה הכירה בטיול בקוסטה ריקה.
טסתי מישראל להונג קונג, מהונג קונג לסבו (שם פגשתי את כל החבורה) ומסבו לקחנו טיסת פנים לפורטו פרינססה, משם נסענו בוואן במשך 5 שעות נסיעה עד שהגענו לאל נידו, פלאוואן. אחרי מסע של כמה ימים, רק רציתי לפרוק מזוודה ולהתמקם בהוסטל – אבל אז גילינו שהמזוודה לא נמצאת על הוואן. השעה כבר 22:00, אין עם מי לדבר עד שלבסוף הבנו שהעמיסו אותה על הוואן הלא נכון.
אך למרות האופן בו התחיל הערב הראשון שלי בפיליפינים, מכאן כל הטיול היה במגמת עלייה. מלבד אל נידו טיילנו גם בקורון ובעיקר העברנו את הימים בסיורי איים (Island Hopping), ויש לא מעט איים לבקר, שנרקלנו וחיינו על סירות.
למרות שאני אדם של יבשה ומעדיפה את האדמה היציבה על פני המים העמוקים החלטתי להתגבר על הפחדים שלי ולתת לחבורה לגלות לי את העולם הימי. היה מאתגר, מרתק ומלמד, ביקרנו בסך הכל ב-18 איים כשבכל אחד יש נוף אחר, שוניות ודגים שונים. חקרנו את האיים גם באמצעות רחפן שהיינו מטיסות בשביל שנוכל לראות כל אי במלואו ובעיקר נהננו.
כל מה שכדאי לדעת כשמגיעים לפיליפינים
חיות וטבע
שחייה עם כרישי לוויתן: אחת הפעילויות שהכי מזוהות עם הפיליפינים היא שחייה עם כרישי לוויתן. לפי מה שהבנתי ממקומיים ואנשים שהיו/עבדו במקומות האלה אני ממליצה שלא ללכת לשחות איתם. יש כמה סיבות לכך, הראשונה היא שבשביל לגרום להם להגיע לאזורים האלה מאכילים אותם, על ידי האכלה משנים את ההתנהגות שלהם ובכך משפיעים על המערך האקולוגי באזור. הסיבה השנייה היא שהם פשוט לא מאושרים שם, נכון שהם לא תחומים באזור עם גדר אבל הם כן מגיעים בשביל האוכל, וברגע שהם מגיעים עוגנים באזור עשרות סירות עמוסות בתיירים שרק קופצים למים, נוגעים בהם, רוכבים עליהם ומציקים להם. אומנם המקומיים טוענים שהם מחלקים קנסות למי שנוגע בכריש אך בפועל אף אחד לא עוקף את זה מכיוון שזאת פעילות תיירותית שמכניסה כסף וברגע שמקום אחד יגיד שהוא מחלק קנסות על מגע עם כרישים, תיירים פשוט ילכו למקום אחר.
כוכבי ים: יש המון כוכבי ים בפיליפינים, אתם רואים אתם? תסתכלו, תתלהבו, תצלמו כמה שבא לכם רק בבקשה אל תוציאו אותם מהמים בשביל תמונה. מקומם במים ובסוף אנשים משאירים אותם על היבשה והם פשוט מתים. אנחנו אורחים בטבע ואנחנו צריכים להתבונן בו ולהתרשם ממנו בלי לפגוע בו.
שוניות: כשאתם צוללים/משנרקלים תוודאו שאתם לא דורכים על השוניות והאלמוגים והורגים אותם, תמשיכו לצוף ותדרכו רק על האי או היבשה. חלק מהמדריכים בסירות מקפידים להזהיר על כך מראש וחלק פחות, לכן חשוב שתהיה לנו בתודעה הידיעה שאסור לדרוך עליהם.
באופן כללי: מוצעות מגוון אינטראקציות עם חיות בר כמו פרות ים, טריגונים ועוד. ההמלצה שלי היא לחקור כל אינטראקציה כזאת לעומק כי בסוף החיות מנוצלות למטרת הכנסה כספית מצד המקומיים, חלק מכבדים אותם יותר וחלק מכבדים אותם פחות. אף אחד לא רוצה לקחת חלק בפעילות שמנצלת לרעה את חיות הבר כך שצריך לעשות בירור מעמיק על כל פעילות שכזאת.
ציוד
מעיל גשם: האקלים באזור מאופיין כטרופי וגשם יכול להתחיל גם באמצע היום, אז תמיד טוב שיהיה אחד בתיק. רצוי לבחון את מזג האוויר מראש ולהיות מוכנים לכל שינוי לא צפוי.
סנדלי שורש: אם הולכים לשנרקל במקומות רדודים עם אבנים עדיף שיהיו ברשותכם גם נעליים סגורות.
בקבוק רב פעמי/סכו"ם רב פעמי/קשים רב פעמיים: למרות שבמקומות רבים בפיליפינים יש מודעות
לזיהום הסביבתי שיוצרים הכלים החד פעמים יש מקומות שבהם אין סכו"ם בטייק-אווי, מגישים קשיות חד
פעמיות ובקבוקי מים בבקבוק פלסטיק ולכן עדיף תמיד לבוא מצוידים מראש. ברוב ההוסטלים/מלונות יש אופציה למלא את המים בבקבוק ואין צורך לרכוש בכל פעם מחדש בקבוק פלסטיק.
תיק עמיד במים: אם אתם מתניידים בין איים או עושים סיורי איים ברוב הפעמים הסירה לא עוצרת בדיוק על האי ויש לשחות קצת על מנת להגיע לשם, לכן צריך תיק שעמיד במים חיוני כדי שתוכלו לקחת איתכם ציוד בסיסי (או אפילו כסף ומצלמה). בנוסף, בגלל האקלים הטרופי תיק עמיד יגן על הציוד שלכם.
מנהלות וטיסות
תדפיסו כרטיסי טיסה: מומלץ שיהיה לכם את כרטיסי הטיסה מודפסים כמו גם צילומי מסך של פרטי הטיסה בשביל שיהיו לכם את כל הפרטים בשלוף. הרבה פעמים מבקשים לראות את מסמך הרכישה כאשר טסים בטיסות פנים בין האיים.
תוודאו שכרטיס הטיסה כולל כבודה: הרבה פעמים מחיר הטיסה לא כולל את המזוודה וכאשר מגיעים לשדה מגלים שהמזוודה לא נכללה במחיר וצריך לשלם קנס על כך.
תחבורה
תסגרו מחיר לפני הנסיעה: לפני שאתם עולים על מונית או טוקטוק תמיד עדיף לסגור את המחיר מראש בשביל שלא תופתעו בסוף.
זה בסדר להתמקח: הנהגים המקומיים ייתנו מחיר גבוה יותר לתיירים, לפעמים אפילו בחצי. זה בסדר להתמקח איתם ולפעמים גם לוותר על הסעה שהיא יקרה מדי. יש הרבה נהגים ברחוב ותמיד תמצאו נהג אחד במחיר הוגן.
כסף
המרה: פסו פיליפיני נחשב בארץ כמטבע לא שכיר, לכן אני המרתי בארץ לדולרים והמרתי את כל שאר הכסף בשדה בסבו, פיליפינים לפסו.
תפצלו את הכסף: ההמלצה שלי לפצל את הכסף לכמה ארנקים, ככה שאז גם אם ארנק אחד נאבד, עוד נשאר לכם כסף ספייר בארנק אחר.
חשמל
מטען נייד: התניידות מאי לאי יכולה להיות מסע של שעות (בין אם מדובר ברכב או במעברות), ככה שתמיד מומלץ שיהיה לכם מטען נייד ושלא תתקעו באמצע שום מקום בלי סוללה.
מתאם: בחלק מהמקומות השקע שונה אז מומלץ להביא מתאם.
תקשורת
צילום מסך: תשמרו צילומי מסך של כל פרטי ההוסטלים/מלונות/מעבורות/תשלומים/כרטיסי טיסה שעשיתם בטלפון בשביל שאם אין אינטרנט/קליטה (ייאמר שאצלי זה היה מרבית מהזמן) שיהיה לכם בשלוף את כל הפרטים שאתם צריכים.
מכשיר לוויני: חיוני לכל יעד טיול, מאפשר תקשורת באזורים בהם אין קליטה סלולרית ויכול לשמש אתכם במקרה חירום.
סים: רכשתי סים בשדה תעופה של חברת GLOBE.
>> לעוד תמונות של תם ביקלס, היכנסו לעמוד האינסטגרם שלה
הכתבה הוכנה בסיוע MAGNUS - איתור, חילוץ ומכשירים לווינים לחו"ל