אתרי נופש רבים בעולם הוקמו בהשקעה של מאות מיליוני דולרים, ולבסוף התבררו ככשלון מוחץ, כאשר לעתים הם גוררים עימם כלפי מטה את היזמים לפשיטת רגל. להלן כמה מאתרי התיירות והנופש היקרים בעולם שהתבררו ככשלון.
רוול קזינו, אטלנטיק סיטי
רוול קזינו, שהושק לפני שנתיים בעלות של 2.4 מיליארד דולר, מעולם לא הצליח לרשום רווח. רוול הודיעה על סגירת 14 המסעדות ו-5 אזורי הבריכה של אתר הנופש בשבוע שעבר, סגירה שהוחלה ביום ראשון. הבניין בן 47 הקומות, שכלל גם בית הימורים ועיצובו נועד ליצור אסוציאציה של חופי האוקיינוס האטלנטי, מעולם לא זכה להצלחה, למרות קידומו בקרב אנשי ממשל ואנשי עסקים בפרוייקט שיפיח חיים מחדש באטלנטיק סיטי.
לונה פארק "וונדרלנד" בבייג'ין
במרחק 32 ק"מ ממרכז בייג'ין, לצד כביש מהיר, יושב הלונה פארק הנטוש שנקרא "ארץ הפלאות". הוא אמור היה להיות הלונה פארק הגדול באסיה, אך ב-1998 בנייתו נבלמה בשל בעיות ביורוקרטיות ובעיה ברכישת הקרקעות מידי האיכרים השכנים. כיום הטירה המרכזית של הפארק נראית כטירה נטושה שלא הייתה מביישת את היפהפיה הנרדמת עצמה, וילדים נהנים לשחק בין ההריסות והביצורים.
איי העולם, דובאי
שליט דובאי הגה בעיני רוחו את הרעיון של יצירת אתר נופש יוקרתי מקבוצת איים מלאכותיים בצורת העולם. הקמת 300 האיים החלה ב-2003, בעלות מתוכננת של 15 מיליארד דולר. אך תחילת המשבר הפיננסי הובילה להפסקת הבנייה, ועד היום רק שני איים נוצרו.
לגונת הבדולח, בריכת השחייה סן אלפונסו דל מר, צ'ילה
בריכת השחייה הגדולה בעולם יכולה להכיל גם ספינות מפרש, ואף שהיא יושבת באחד החופים היפים בעולם, נועדה לפתור את בעיית המים הקפואים המגיעים לחוף מאנטרקטיקה. הבריכה מכילה 250 מיליון ליטר של מים נעימים ומתפרשת על פני 80 אלף מטרים רבועים. אך עם עלות הקמה של 2 מיליארד דולר ועלות תחזוקה שנתית של 4 מיליון דולר, לא ברור האם אתר הנופש יצליח להפוך אותה לגורם רווחי.
160 דינוזאורים בעלי יכולות תזוזה ובגודל אמיתי נמצאים בשטח אתר הנופש קולום של המיליארדר האוסטרלי קלייב פלמר, לצד תערוכת מכוניות אספנים ומכוניות יוקרה. פלמר רכש את האתר – אז היאט ריג'נסי, ואחד מאתרי הנופש המבוקשים בחופי אוסטרליה – ב-2011. כיום אתר הנופש נטוש כמעט לחלוטין, לאחר שאיבד את מותג היאט וכן את אירוח טורניר הגולף המסורתי במקום. מחיר העסקה המקורית מוערך ב-6.5 מיליון דולר, ובעת הרכישה הבטיח פלמר להשקיע באתר 2 מיליארד דולר, אך ההערכות בתקשורת האוסטרלית מציבות את ההפסדים על המקום בסדר גודל של חצי מיליון דולר מדי חודש.
