"I wish I was in Finland" - זה השם המבריק שבחרו בפינלנד כדי להוביל את קבוצת התיירות בפייסבוק. אותי העמוד שלהם שיכנע ממש בקלות. אז למה באמת פינלנד? חיפשתי משהו אחר שקצת שונה מאירופה הקלאסית, רציתי לגלות יעד חדש שלא רבים טיילו בו, אין על סאונות, מזג האוויר פשוט מעולה בקיץ ובכלל, זוהי ארץ אגמים קסומה.
הנפשות הפועלות: ניר - נהג חתיך, נווט מעולה, תופר מסלולים; דקלה - ציידת בלוגרים פינים, אחראית על כל הצד הקולינרי של הטיול ומקומות הלינה; עידו (בן 6.5) על המוזיקה, אשף הטרקים; שיר (בת 4.5) מתיקות מהלכת, שאוהבת לשבת.
מזג האוויר: לא מעט חברים הבטיחו לי 7 מעלות. האמת, הצליחו להלחיץ אותי ולערער את כל הבדיקות המקדימות שערכתי. אבל כמובטח – מזג האוויר היה פשוט מושלם: 25-27 מעלות ביום ומעט יותר צונן בערבים. מרחנו קרם הגנה מתוך הרגל. לא בטוח שבאמת צריך.
עוד ב-mako חופש:
חו"ל עם הילדים: כפרי נופש שווים למשפחות
מה קונים באמזון? חופשת סוף שבוע
שלום לדגים: מלון מטורף מתחת למים
היום הראשון: בצימר מהמם על שפת האגם
נחתנו בשבע בערב ויצאנו לדרך רק לקראת 20:30 ונסענו ישירות לנקודת הלינה הראשונה בחווה סמוכה יחסית למיקלי (Mikkeli) אליה הגענו לקראת 22:30. החווה סמוכה לאגם מרהיב, ואנחנו קיבלנו צימר מהמם ומפנק (בדיוק כמו בתמונות באתר) בנוי כולו מעץ: שני חדרי שינה, מטבח מאובזר וכמובן שירותים ומקלחת.
כל הפריטים בחדר ריתקו את הילדים לשעה של התנסויות: בדיקת תדרים ברדיו וינטאג', ייבוש ידיים עם פן לשיער, בדיקת תכולת ארונות, קפיצה על מיטות ומה לא.
מהר מאוד הבנו כי זבובים הינם חלק מעסקת החבילה של הצימר, בשל הסמיכות לחווה – מה שכן, הזבובים שם לא זריזים כמו אלו הארצישראלים. כך שעידו במיומנות רבה השמיש את מחבט הזבובים שנלווה לחדר וטיהר את הבית.
היום השני: סאונה קסומה, שקיעה מרגשת
ארוחת הבוקר מוגשת במבנה המרכזי של החווה, המעוצב בקפידה עם ריהוט יפיפה. קרני האיילים המעטרות את הקירות ועור הפרה הפרוס כשטיח מכניסים מהר מאוד לאווירה הכפרית. הארוחה יחסית עשירה וכללה: ביצים קשות, חמאה, מלפפונים, עגבניות, גבינה צהובה, ריבה, יוגורט, דייסה, קורנפלקס, לחמניות, לחמים שתייה קרה וחמה במגוון טעמים ומגוון עוגיות לקינוח. בנוסף בכניסה מוצבת תיבה (מעץ כמובן) עם מגוון משחקים וצעצועים לילדים, לצד פינת ישיבה שאפשר לרבוץ בה בכיף ולפטפט עם המארחים.
פסטיבל פיסול בחול: פתחנו את הבוקר בהצטיידות קלה בסופר שנקרה בדרכנו (k-market במנטיהרג'ו - mantyharju) ולילדים הסופר הוא חוויה בפני עצמה: מיני עגלות בדיוק בגודל שמתאים להם; פירות וירקות שצריך לשקול ולרשום קוד (המספר שלצד המילה vaaka על הסטאנד המתאים), ולהדביק על השקית; החופש בבחירת החטיפים והפינוקים להמשך הטיול - הם לא באמת צריכים יותר. נסענו מעל שעה וחצי לעיירה בשם לפירנטה (Lappeenranta) לפסטיבל פיסול בחול שעסק השנה בנושא מוזיקה. הפסטיבל מתקיים מדי שנה בלב העיירה בסמוך לאגם והכניסה אליו אינה כרוכה בתשלום. בסך הכל לא מדובר במתחם גדול, אבל היה מאוד נחמד להסתובב בין העבודות. הצעירים במקום נהנו מארגז חול ענק עם משחקים, ומרכבת קצרה שפועלת במקום, הגדולים יותר – מעל מטר עשרים – יכולים לעלות על מתקן של נדנדות מסתובבות.
קינחנו בגלידה והמשכנו לטיילת סביב האגם, עצרנו במסעדה פשוט מעולה ממש מול איזור השוק – והתיישבנו במקומות שבתוך האוניה, מה שהוסיף לאווירה. אכלנו שם את אחת המנות המנצחות של הטיול: חזה עוף בגריל לצד ירקות מבושלים במרינדה מעולה וגם כדורי פירה צלויים ממולאים בגבינה צהובה.
טבילה ראשונה: נכנסנו לרכב ונסענו דקות ספורות לאזור עם החופים הסמוכים לאגם ונהנינו מטבילה ראשונה באגם בארץ האגמים. המים היו קרים אבל הילדודים בשנייה עלו על בגדי ים ונכנסו להשתכשך. מה שכיף בסביבות האגמים והחופים בפינלנד זה שלרוב צמוד גם גן שעשועים לשפת האגם כך שניתן לזגזג בכיף בין המים למתקנים השונים.
לקראת ערב חזרנו לצימר, והקמנו ארוחה לתפארת: מרק, סלט, פסטה וכמובן יין טוב. התמקמנו באחת מפינות הישיבה הפזורות ברחבי החווה כאשר השמש מאירה לגמרי הכל סביב והתחלנו להיכנס לאווירה. לוקח זמן להתרגל לעובדה שהשמש מתחילה לשקוע בסביבות 21:30. פשוט תענוג! ואיך אפשר בלי סאונה... הסאונה של החווה מרוחקת כ-300 מטרים מהצימר שלנו והיא שוכנת על שפת האגם. הדרך לסאונה קסומה בפני עצמה – היא עוברת בתוך שדרת עצים תמירים, כאשר פרות פזורות סביב. מחובקים דילגנו ארבעתנו, שרים ומאושרים. אבל לפני שהתרגשתי מהסאונה, השקיעה ריתקה אותי - צעדנו על גבי הרציף וצפינו בצבעים שצבעו את האגם והשמיים, הקשבנו לשקט והתמוגגנו מהשלווה. הסאונה עצמה מאובזרת, מרווחת ונקייה. ניתן לקבוע בסאונה את מידת החום באמצעות שליטה על כמות העצים שמכניסים לתנור.
מה שיפה בחווה שבה התארחנו זה שכל אורח רושם בלוח הממוקם במתחם המרכזי את טווח השעות בו הוא מתכוון להימצא בסאונה – כך שאין חפיפה בין האורחים השונים ואפשר ליהנות מאינטימיות.
היום השלישי: דילוגים בשמורה
מסלול חובה: בחרנו במסלול מעגלי באורך 5.5 ק"מ בשמורת טבע מהממת ומגוונת בפארק Repovsi, שם המסלול: "The Ketunlenkki Fox Trail”, שארך כחמש שעות. ההליכה, קלה ודי מישורית ברובה, הובילה אותנו לא פעם לפינות חמד לאורך המסלול: רחצנו באגם, הלכנו על גשר תלוי, טיפסנו 219 מדרגות, התנסינו בחטיבת עצים, חילצנו בהצלחה קוץ מכף רגלו של עידו ועוד. הדרך הייתה יפיפה ועידו עבר אותה בדילוגים כשהוא שר ומזמם (ולפרקים הפך את עצמו ליוטיוב אנושי); שיר – זכתה לראות חלק מהמסלול על הכתפיים של ניר.
גולת הכותרת של המסלול מגיעה לקראת סופה: מגיעים, לפי שרטוט המסלול, לנקודה בה צריך לעבור עם ספינה מגדה אחת של האגם לשנייה על מנת לחצות אותו. אבל אף סירה לא חיכתה לנו שם, אף כפתור לא היה שם כדי לקרוא למישהו. רק טבע שקט מסביב. ניר קלט כבל שמחובר לרציף והחל למשוך אותו – מסתבר שהכבל הזה משך רפסודה המחוברת אליו שחיכתה לנו בגדה השנייה – רגע שהרגיש כאילו לקוח מסיפור הרפתקאות.
בתום המסלול עצרנו באחת ממסעדות ה-fast food הממוקמות בסמיכות כמעט לכל תחנת דלק. שוב – מנות יקרות, ובפאסט פוד גם לא תמיד שוות את המחיר, אבל לפחות יצאנו שבעים.
היום הרביעי: פארק, מים, שעשועים
טיול בשמורת טבע צריך לאזן עם פארק מים שווה לילדים, ועל כן הקדשנו את היום השלישי כולו לפארק. מדובר בפארק מים ליד מיקלי – Dinosauria ב-Visulahti. הפארק שמשלב גם המון מתקני שעשועים: בריכות, מגלשות, אבובים וסירות, לצד מכוניות מרוץ, באגיס, טרמפולינות, קרוסלות, ג'ימבורי ועוד. המים קרים, אבל מתרגלים די מהר, המקום מסודר, נקי ומסביר פנים, יש לוקרים או מריצות לשינוע חפצים ברחבי הפארק, וכמובן מתחם אוכל וגלידות. עלות: 23 אירו למבוגר/ ילד.
היום החמישי: פלאפל בהלסינקי, אבל לא רק
כמה עצוב היה לעזוב את הצימר. ארזנו את כל הפקלאות ובדרך לנקודת הלינה השנייה בדרום-מערב פינלנד, עצרנו ליום בהלסינקי. עיר הבירה של פינלנד היא עיר נמל משגעת, עם שוק תוסס, גלגל ענק שאי אפשר להתעלם מנוכחותו ולוותר על תצפית ממרומיו, ותיירים – איזה כיף היה לראות הרבה אנשים אחרי ימים בהם היינו די מנותקים. לעיר יש קצב, רבים רוכבים על אופניים, השדרות רחבות, המון ספסלים וכרי דשא ונדמה כי הפינים מנצלים כל קרן שמש ממעט הקיץ העומד לרשותם.
פתחנו את הצהריים בגלידה בשדרה, טיילנו בשוק kauppatori, יצאנו להפלגה של כ- 20 דקות לעבר אחד האיים הסמוכים ובו מבצר ימי עתיק, Suomenlinna. סיור חביב בין מבנים ישנים, בדיקה מקרוב של תותחים מלפני מאה שנה, קצת היסטוריה על הקרבות והמלחמות שהמקום עבר, ובעיקר המון מרחבים לפיקניקים – שווה לבוא מצוידים.
לאחר שחזרנו לעיר עלינו על הגלגל הענק סמוך לשוק kauppatori – הילדים היה בשמיים (תרתי משמע). ומשם יצאנו לסיור רגלי (של כקילומטר) במרכז העיר בדרך למסעדה בשם fafa’s - אליה הגעתי דרך המלצות של בלוגרים מקומיים. הצצה חטופה בתפריט המסעדה הסגירה את ישראל (פלאפל, קבב, סביח) ועל כן הסקרנות הייתה רבה. כן, קצת מוזר להרחיק עד פינלנד ובסוף לאכול אוכל ישראלי – אבל החוויה הקולינרית הייתה שווה כל ביס. ראשית הילדים התלהבו שהם עומדים לאכול פלאפל. אפילו להם כנראה נמאס מהצ'יפס. שנית – הפלאפליות בישראל יכולות ללמוד דבר או שניים ממה שקורה שם בהלסינקי.
בכל רגע נתון, בשעה שהיינו שם, המסעדה הייתה מלאה (שלושה שולחנות בר בפנים ושני שולחנות בלבד בחוץ) ועוד כעשרה חיכו למנות שלהם בסבלנות בחוץ. את המנות של הילדים ביקשתי בצלחת ולא בפיתה כדי שיוכלו לבחור את התוספות בעצמם. מנה הכילה כדורי פלאפל, סלט ירקות, סלט טאבולה, סלסה אדומה טעימה, פסטו טרי, חציל קלוי ופרוסה נדיבה של גבינת עיזים – ללקק את האצבעות. רק מה? המנה לא עלתה 8 שקלים כמו בארץ אלא 8.5 אירו אבל האמת – היה שווה כל יורו.
חניה בהלסינקי: בחורה מקומית הכווינה אותנו לחניון תת קרקעי של קניון סמוך למרכז העיר (חניון מתחת לקניון בשם Stockman), רק שלא שמנו לב כמה עולה שם חנייה (ואולי טוב שגילינו רק בסוף) כל 20 דקות עולות שם 2 אירו. החשבון הסתכם ל-36 אירו.
לקראת ערב הגענו לנקודת הלינה השנייה והאחרונה בטיול שלנו ואיך ננסח את זה בעדינות... התאכזבנו. בדיעבד, בסך הכל אחלה חדר, אבל אחרי שחוזרים מהבקתה הקודמת אין מה להשוות. אבל בואו נתרכז בנקודות החיוביות: מדובר בווילה עם חדרים להשכרה. קיבלנו "סוויטה" שהייתה למעשה חדר מרווח אחד גדול לכולנו וחדר רחצה צמוד. שיר מיד בחרה את המיטה שלה (עם השמיכה הוורודה, אלא מה?!) עידו זינק למערכת המשוכללת, חיבר את המכשיר הנייד והיה בעננים. תכל'ס – לא היה עוד מה "לגלות" בחדר. מה שכן, החצר האחורית מרווחת עם מגוון פינות ישיבה, בריכה מלכותית לנוי, מטבח חוץ וריהוט גן מעץ מלא – עבודת יד מוקפדת. החצר שימשה אותנו בערבים הבאים להכנת ארוחות ערב מפנקות, ומים מילאנו ישירות מהצינור בחצר – ששאב מים טהורים מהבאר, לדברי בעלת הבית.
ארוחת הבוקר הוגשה בכניסה הסמוכה, והייתה צנועה יותר מקודמתה אבל מספקת בהחלט. לרשות האורחים עומד בחדר זה מקרר קטן (קטנטן) משותף. מלבד ההשוואה המתבקשת לצימר הקודם, בסך הכל היינו מרוצים אבל חוסר הנוחות הבולט היה בכך שה- wi-fi עבד רק בנקודה מאוד ספציפית בחדר וכדי ליהנות ממנו צריך לצאת מהחדר או להיצמד לקיר. מי שמשלם על חבילת אינטרנט כמובן יהנה מגלישה בכל מקום.
היום השישי: פיצה טעימה וחנויות בוטיק
עקבנו אחר המלצת בעלת הווילה ואחרי ברבור קל הגענו לנהר המרוחק 800 מטרים בלבד - נקודת חמד לשכשוך, שיגרה מופלאה. משם המשכנו לפיסקר (Fiskar) – עיירה ציורית ורומנטית, המתאימה יותר לזוגות, או יותר נכון לחברות. שוטטתי לבד בין חנויות הבוטיק בזמן שניר התמקם עם הילדים בגן השעשועים המוזיקלי במקום והמשיך לגלידרייה.
הייתי מתפנקת בתיק שווה (350 אירו), או במובייל עבודת יד מעלף (250 אירו), אבל רק אם המחירים היו נקובים בשקלים. היעד הבא היה Hango – עיירת חוף נעימה. בדרך עצרנו בפיצרייה מקומית – שבה אכלנו, לטעמי, את הפיצה הכי טעימה שאכלתי זה מכבר. המקום נראה מיושן וכלל לא מזמין, אם כי יש קסם דווקא במקומות האלה. הפיצה עשויה בטאבון, עם רוטב עגבניות מעולה ומוצרלה טרייה. ליקקנו את האצבעות.
ב-Hango כיוונו לאזור המרכז ועצרנו בחוף הים. אמנם היו רוחות די חזקות אבל הם לא מנעו מאיתנו ומהמקומיים ליהנות מהרביצה בחול ומשחייה בים. גם כאן, בדומה לשאר החופים והאגמים – לרשות הילדים גן שעשועים על החוף עצמו. הבנים הרחיקו לקרוסלה מסתובבת שהוצבה בתוך הים ששימשה כמוקד משיכה מרכזי: תופסים חבל, עושים סיבוב או שניים באוויר, ואז עוזבים ונופלים בחזרה למים. למרות שהקרוסלה מרוחקת כ-50 מטרים מהחוף המים עדיין רדודים מאוד שם כך שזאת חוויה בטוחה לילדים. את היום סיימנו בטיול לאורך הטיילת של העיירה וקינחנו בשוק ערב עשיר שצץ לו בנמל, שהיה זהו יומו האחרון הקיץ.
היום השביעי: מומינים פיראטים ועוד סאונה על החוף
אי אפשר להגיע לפינלנד בלי לבקר בעולם המומינים – היצורים הלבנים העגלגלים הזכורים לנו היטב מהילדות ומפציעים כעת מחדש בערוץ 23. אז אחרי שחודש שלם לפני הטיול הכירו הילדים את גיבורי העלילה – נסענו לדבר האמיתי. הפארק ממוקם בעיר נאאנטאלי (Naantali), אך כשמגיעים ליעד יש למעשה לחנות בחנייה מרוחקת יחסית' ומשם יוצא אוטובוס אחת לכמה זמן שמגיע עד הכניסה. בדרך לפארק המומינים, הממוקם למעשה על אי קטנטן, עוברים ברציף בו עוגנות עשרות יאכטות. אגב - ישנה עוד אטרקציה לילדים מעט גדולים יותר: אי הרפתקאות (vaski) – ההגעה לאי על ספינת פיראטים גדולה ומגניבה. בא היה לנו גם אבל נישאר עם הבובות השלב זה.
הפארק עצמו מאוד מגוון: במרכזו עומד הבית הכחול של משפחת מומין, מסביב פזורים ביתנים בנושאים שונים, כאשר האטרקציה המרכזית היא להצטלם מחובקים עם הטרול הלבן והבית של המומינים. בנוסף עוברים במבוך, צועדים על מרקמים שונים של אדמה/חול/מים, עוברים גשרים, נכנסים לספינת משחקים ועוד ועוד.
לילדים המקומיים החוויה עוד יותר גדולה היות והם נהנים מהמשחק עצמו של הדמויות שמסתובבות בפארק ולמעשה מספרות סיפור תוך כדי בפינית (וקצת באנגלית). למרות שבהצגה הראשית שעולה במיני תיאטרון הילדים נהנו מהמשחק והשירה, על אף פערי השפה - עידו התחבר בקלות לדמות של המכשפה ויחד איתה ממש שיחק הוסיף עלים לתבשיל שבחשה בו בסיר. מהפארק יש יציאה אף לחוף (כמה מפתיע) שגם בו השתכשכנו בסוף היום. ומכיוון שאנחנו בפינלנד - בחוף יש גם סאונה. עלות כניסה לפארק המומינים: 26 יורו לאדם
בערב בישלנו ארוחה לתפארת, אכלנו ארוחה טובה והופתענו מטיפות ראשונות של גשם לקראת חצות.
היום השמיני: סוף המסלול
הגענון ליום האחרון. הטיסה יצאה רק ב-21:15 כך שעמד לרשותנו יום שלם לבילויים. יצאנו לטיול בשמורת הטבע נוקסיו (Nuuksio) - שמורה יפיפה שקיבלה מאיתנו בתחילת המסלול את הכינוי "יער הגשם" – הגשם הקל שירד יום לפני כן הותיר טיפות על העלים וניענוע קל של עצים פיזר מעלינו גשם של טיפות קרירות ומרעננות. הריח, הריח של היער הרטוב קמעה. תענוג.
המסלול שעשינו הוא מסלול מעגלי באורך של כ-2.5 ק"מ – כייפי מיוחד ולא קשה אשר במהלכו מגיעים לאגם ובנקודת השיא מתמקמים לצד בקתת מנגל – לא משהו פשוט, אלא מנגל רציני עם ארובה. המטיילים כאן חובבי על האש. קבוצת מטיילים שהגיעה לפנינו פינקה אותנו במנה ששיר חיסלה ועידו כל כך התלהב שיש לו בעירה להתעסק איתה.
הנוף בנקודה זו עוצר נשימה – על האגם צמחים ופרחים כמו על ביצות, לשם שינוי עברו כמה קבוצות של מטיילים על פנינו, כך שהיה כיף להתרועע מעט. מסתבר שבסוף המסלול (או בהתחלתו, תלוי מאיפה מתחילים) ליד האינפורמשיין יש אפילו בקתת סאונה!
משם המשכנו להלסינקי – עוקבים בדבקות אחר טיפ מטיילים שליקטנו שעמד בדרישות שלנו: מסעדה מומלצת, בשילוב תפריט מקומי. המסעדה (Kolme kruunua) עמדה בציפיות ואף מעבר. מדובר במסעדה ותיקה – מאז 1952,עם מטבח פיני משובח. אני הזמנתי מרק עגבניות עם בזיליקום, קציפת גבינה לצד מנת לחם; ניר הזמין בשר צבי על מצע פירה והילדים כדורי בשר, פירה וסלט. כל המנות היו מוצלחות, לא נשאר פירור. וזהו... חוזרים לישראל.
עוד כמה טיפים:
1. פשוט נפלא היה לרכוש ספר שמע מ-i-cast - התמכרנו לספר של החתול במגפיים, היה פשוט "מצוין...".
2. יתרון נפלא בלהגיע בתחילת אוגוסט, זה שהילדים המקומיים כבר מתחילים את שנת הלימודים שלהם בתחילת החודש, כך שהעומס, שככל הנראה גם ככה לא ממש קיים – עוד פוחת בתקופה זו, כך שהאטרקציות המרכזיות נוחות להפליא.
3. הרבה מקומות לינה גובים בנפרד סכומים לא מבוטלים עבור מצעים ומגבות. במקומות הלינה שאנחנו בחרנו לא גבו, אבל בכל מקרה כדאי לבדוק ולהתארגן בהתאם.
4. מצאנו בטיול הזה איזון מושלם בין רוגע ושלווה, טיולים בטבע, אטרקציות לילדים ועיר שוקקת חיים. לא ברור לי איך היעד הזה, עם מזג אוויר כל כך מושלם בחודשי הקיץ, לא מככב בראש טבלת יעדי הטיולים של הישראלים.
עלויות: יקר, ורק לשם ההמחשה: כדור גלידה כ-3.5 יורו; משולש פיצה כ- 5.5 אירו; 20 דקות חנייה במרכז הלסינקי 2 אירו. טיסות: ארקיע מפעילה בקיץ טיסות ישירות להלסינקי. משך הטיסה רק 04:15 שעות – הפתיע גם אותנו. רכב: יקר. אם שבוע באירופה עלה לנו כ-1,200 שקל, הפעם על אותה קטגורית רכבים שילמנו 2,141 שקל עבור 7 ימים. עלות הטיול שלנו כולו: 16 אלף שקל.
הכתבה התפרסמה בבלוג: אז מה עושים היום