מחוז אמיליה רומאניה (Emilia-Romagna) בצפון איטליה הוא אחד האזורים המיוחדים ביותר והכי פחות מוכרים בקרב הישראלים - יש בו אוכל מעולה, ערים ציוריות, טירות עתיקות והרבה מאוד מה לראות ולעשות. המחוז מורכב משני מחוזות היסטוריים: אמיליה ורומאניה, וצורת המחוז היא מעין משולש שצלעותיו נתחמות על ידי הים האדריאטי במזרח, נהר הפו בצפון, והרי האפנינים בדרום. המחוז נחשב לאחד העשירים במדינה ובירתה היא העיר בולוניה. בעקבות הפרק האחרון של קרב השפים הגדול, הכנו לכם טעימה קטנה ממחוז גדול.
אמיליה רומאניה אינו מהווה בדרך כלל יעד משיכה פופולרי בקרב תיירים, פרט לערי החוף של החבל, השוכנות לאורך חוף הים האדריאטי. ערים אלו מציעות נופש המבוסס בעיקר על חופי רחצה וחיי לילה, ובהן רימיני (Rimini), ריצ'ונה (Riccione), וצ'רוויה (Cervia). גם בולוניה, בירת המחוז, היא עיר יחסית פופולרית, אבל בה נעסוק בהרחבה באחת הכתבות הבאות. כאמור, למחוז אמיליה רומאניה מקום של כבוד במטבח האיטלקי, הוא ידוע בטיב האוכל שלו וביינותיו האיכותיים. פני הארץ שטוחים וזרועים בחוות, בשדות חיטה ובכרמים.
רימיני (Rimini) נחשבת לאחת הערים הידועות באזור, כנראה בשל החופים המפורסמים והגדולים שלה וגם בזכות שהיא מקום הולדתו של במאי הסרטים האיטלקי פדריקו פליני. ברימיני, לעומת שאר החופים באיטליה, החוף ארוך וגדול מאוד, ומושתת כולו על תיירים, מלונות צמודים לחופים, מסעדות, ברים וחיי לילה שוקקים שמגיעים אליהם נופשים מכל קצוות העולם. רימיני היא התל אביב של איטליה - מקום שבאים אליו כדי לאכול טוב ולבלות. בעיר סצנת מועדונים ענפה ומהחזקות ביותר באיטליה. אחד המועדונים הגדולים ביותר הוא מועדון באיה אימפרייל (Baia Imperiale) שהוא למעשה מגה קלאב עם מסיבות מיינסטרים ענקיות (קחו בהשוואה מקומית את "האומן 17"). למי מכם שיותר בעניין של מסיבות עם מוזיקת טכנו והאוס מומלץ ללכת לבלות במועדון קוקוריקו (cocorico) - גם מועדון ענק שיכול לאכלס למעלה מ-3,000 אנשים בו זמנית ונחשב לאחר הגדולים באיטליה ובאירופה בכלל.
מעבר לאוכל ולים, קיימים ברימיני שני אתרים היסטוריים ששווים ביקור. הראשון הוא קתדרלת סנטה קולומבה (Cathedral of Santa Colomba) שנבנתה במאה ה-13. היא תוכננה במקור בסגנון גותי, אך שונתה לפי הוראת ראש העיר דאז. היא עוצבה מחדש על ידי לאונה בטיסטה אלברטי (גדולי האדריכלים האיטלקיים), ובסופו של דבר בנייתה לעולם לא הסתיימה. האתר השני הוא הקשת של אוגוסטוס (Arch of Augustus) שנבנתה בשנת 27 לפנה"ס, גובהה של הקשת 9.92 מטרים ורוחבה 8.45 מטרים. החומה שמעל הקשת נוספה בימי הביניים.
ישנה סיבה נוספת מדוע רימיני הוא אחד מיעדי הקיץ הפופולריים ביותר בקרב איטלקיים - זה מקום מושלם למשפחות עם ילדים קטנים. יש באזור פארקי שעשועים, פארקי מים, חופים גדולים והמון אטרקציות שילדים אוהבים. אחד מהם הוא פארק השעשועים פיאבליאנדיה (Fiabilandia) שמתאים לילדים קטנים עד גיל 12 וכולל אין סוף מתקנים ואטרקציות. בנוסף שווה לקחת את הילדים לפארק המיניטורי של איטליה (Italia in Miniatura) שנמצא בפאתי העיר וכולל מודלים גדולים ומרהיבים של אתרים ובניינים מפורסמים באיטליה החל מנאפולי, כלה ברומא ועד פירנצה.
בירת הפסיפסים של איטליה
לא רחוק מרימיני לכיוון צפון שוכנת העיר ראוונה (Ravenna), שכולם מכירים כבירת הפסיפסים של איטליה. בשנת 1996 הכריז ארגון אונסק"ו על שמונה מבנים בראוונה כעל אתרי מורשת עולמית, בזכות עבודות הפסיפס המרהיבות שנמצאות בבית הטבילה הנאוני, במאוזוליאום של גאלא פלקידיה, בבית הטבילה האריאני, בקפלה הארכיאפיסקופלית, בבזיליקת סנט אפולינרה נואובו, במאוזוליאום של תאודוריקוס, בבזיליקת סן ויטאלה ובבזיליקת סנט אפולינרה אין קלאסה. בכל אחד מהאתרים הללו נמצאים עבודות פסיפס יוצאות דופן ויפיפיות, אנשים מכל רחבי העולם מגיעים רק בשביל לראות את יצירות האמנות הללו.
מעבר לפסיפסים, ראוונה היא עיר גדולה עם כיכרות גדולות, אתרי ארכאולוגיה, מוזיאונים ועוד. מומלץ לבקר במוזיאון לאמנות של ראוונה (Pinacoteca Comunale) ששוכן במנזר עתיק מהמאה ה-15 ומכיל אוסף אמנות הפרוש על מאות שנים, מהתקופה הרומית ועד לתקופה העכשווית. ואם חשקה נפשכם באוכל מקומי ואיכותי, מסעדת L'Acciuga ("האנשובי") היא בשבילכם. מי שעומד בראשה הוא השף הצעיר תאו סלברולי שמציע מנות מודרניות ויצירתיות שמורכבות בעיקר מדגים וירקות טריים. מומלץ לטעום את אחת ממנות האנשובי הידועות.
כשממשיכים לכיון צפון-מערב מגיעים לעיר פרארה (Ferrara). העיר נחשבת לעיר מרהיבה ומפוארת ששמרה על הפאסון המפואר שלה עוד מימי הרנסאנס בה נשלטה על ידי משפחת אצולה העונה לשם "אסטה" שפיתחה בה חיי תרבות ומסחר שוקקים לצד עוצמה פוליטית וצבאית. עד היום נערכים בה פסטיבלים וחגיגות ששווה להגיע אליהן בטיול שלכם באזור. לעיר גם קשר יהודי מכיוון שחיו בה קהילה יהודית גדולה החל מהמאה ה-11. בית הכנסת והמוזיאון היהודי נמצאים במרכזה של העיר בימי הביניים. הרחוב היה חלק מהגטו היהודי בו נאלצו היהודים לחיות בין השנים 1627 עד 1859. חלק מתצוגת המוזיאון מוקדשת לרב משה מטראצ'ינה שפעל בעיר במחצית הראשונה של המאה ה-17.
הסופר היהודי יליד בולוניה, ג'ורג'ו באסאני, גדל בפרארה וכתב שם את ספריו. ספרו "גן פינצי קונטיני", שגם עובד לסרט על ידי הבמאי האיטלקי המפורסם ויטוריו דה סיקה, הוא מעין מצבה לקהילה היהודית של פרארה שחרבה בשואה. באסאני מתאר בהרחבה את העיר ותושביה בשנות ה-20 של המאה ה-20, ובעיקר את הקהילה היהודית על רקע עליית הפאשיזם והתקרבות מלחמת העולם השנייה. במרכז העלילה, המבוססת על דמויות אמיתיות, עומדת משפחת פינצי קונטיני העשירה והמתבדלת מאחורי חומות גנה היחיד במינו, שכל אלפי עציו המפוארים נכרתו להסקה בתקופת המלחמה, כשהמשפחה נשלחה למחנות ההשמדה. אל תחמיצו ביקור בגן המקסים.
פרארי ושוב פרארי
האחרונה ברשימה היא העיר מודנה (Modena). למודנה זיקה חזקה ביותר לספורט, בעיקר לספורט מוטורי. קשר זה נוצר בהיוולד אנזו פרארי, מייסד חברת המכוניות וקבוצת המירוצים של פרארי, בעיר מודנה בשנת 1898. בעודה עיר עתיקה, הייתה מודנה מקום מושבו של ארכיבישוף, אך היא ידועה היום בעיקר כבירת "עמק מכוניות העל" שכן ליצרניות רכבי הספורט פרארי, מזראטי, בוגאטי, דה טומאסו, למבורגיני, פגאני ואחרות ישנם או היו בעבר מפעלים בעיר.
מומלץ לבקר בגלריה פרארי (Museo Ferrari Maranello), שהיא המוזיאון של יצרנית הרכב פרארי, אשר מוקדש לקורות יצרנית מכוניות הספורט האיטלקית. המוזיאון ממוקם בעיירת הבית של פרארי, מאראנלו, ליד מודנה באיטליה. המוזיאון הוקם לראשונה בתחילת שנות ה-90 כאשר הרחבה של המוזיאון בוצעה בסוף שנת 2004. שטח המוזיאון הוא כ-2,500 מ"ר ומספר המבקרים השנתי במוזיאון מוערך בכ-180,000. מרבית המיצגים הם מכוניות מהעבר וההווה של פרארי. כמו כן מוצגות במוזיאון מכוניות תצוגה חד-פעמיות אשר לא הוצעו למכירה, כגון פרארי 408.
קרב השפים הגדול משודר בימי רביעי בשעה 21:00 בקשת.