לפני הנסיעה לגאורגיה הייתי מצוידת בשתי פיסות מידע עיקריות על המקום שבו אני מתעתדת לבקר: שמדובר בארץ בה הראשים מרובעים והמאפים עגלגלים. כדי לתקן את הרושם הזה, נשלחתי לנסיעת עיתונאים שהתמקדה ביין וקולינריה, והיום, אחרי שעתיים וחצי טיסה לכל כיוון, אני יודעת להגיד: בצקים גיאורגיים, ממש כמו ראשיהם של התושבים - מגיעים בכל הצורות.
>> לפייסבוק של mako חופש
ומזל שכך. בארץ אנחנו מכירים בעיקר את החינקלי, כיסון בצק שממולא בבשר טחון ובציר, ואותו אוכלים כשתחילה נוגסים בבצק התפוח, נותנים לציר הבשר למלא את הפה ומיד תוחבים את שארית הבצק והבשר פנימה. התוצאה היא שהפה שלך הופך בעצמו לכיסון קטן ומלא כל טוב, ואם לא הצלחתי להבהיר - מדובר בחוויה מושלמת, שניה אולי רק לאפשרות להתעטף בבצק ולשחות בעצמך בתוך כיסון שכזה - אופציה שטרם נתקלתי בה, אפילו בין טיפולי הספא השאפתניים והייחודיים של העם הגאורגי (עוד על כך בהמשך), וחבל. את החינקלי אפשר למצוא בשלל וריאציות, כשהוא ממולא בבקר, בשר לבן, או בשר כבש, וישנם גם כיסונים צמחוניים דמויי חינקלי, כשאת הבצק מחליפה גבינה ואת המילוי הבשרי - שלל ירקות, אבל האופציות הצמחוניות לא מתמצות בחיקויים שכאלה. בין המאכלים הגאורגיים המפורסמים הוא החצ'פורי, מאפה בצק שבא במגוון צורות - הידועה שבהן היא סירת הבצק שממולאת בגבינה גיאורגית ונאפית יחד עם ביצה. על כל זה מוסיפים פיסות חמאה, והסועד מוזמן לערבב את מילוי הגבינה המותכת והביצה ולאכול עד שיגיע דום הלב המתבקש.
באופן כללי אפשר להגיד שסגפנות לא מתארת את המטבח הגאורגי. בגדול, ארוחה גאורגית מסורתית היא ההיפך הגמור מתרבות הטאפאס. אם בארץ התרגלנו למסעדות שמציעות לנו שלל מנות קטנות-עד-בינוניות וממליצות על חלוקה, בגאורגיה הכמויות הן אדירות, מנה שנדמית שמתאימה לשולחן שלם מתגלה כאישית, והמנות פשוט לא מפסיקות להגיע לשולחן. אין חלוקה לשלוש מנות, אין סדר של מרק-סלט-בשר-קינוח, ואין דרך לפענח אם כדאי לך לשמור מקום להמשך או שהגעת לסוף הארוחה. במהלך שלושה ימים העיקרון היחיד שהצלחתי להסיק שמנחה את הסעודה, "הסופרה" כפי שהיא נקראת, הוא: תביאו עוד. וגם: שים על זה קצת מחית אגוזים. העם הגאורגי מתייחס לאגוזים קצוצים כפי שאפרו אמריקאים מתייחסים לרוטב חריף. אם ביונסה מסתובבת עם הוט סוֹס בתיק שלה, כנראה שננה שרייר או יוזף סטאלין לא יוצאים מהבית בלי רוטב אגוזים. והם צודקים: בדריג'יאני, גלילות חצילים ממולאות מחית אגוזים ועשבי תיבול, הוא אחד המאכלים המסורתיים המעולים שיש לגאורגיה להציע, וגם אחד היחידים שהצלחתי לפענח בו חוקיות: הבדריג'אני תמיד יגיעו בתחילת הארוחה.
לחיים!
אחת הסיבות שהארוחה הגאורגית היא כל כך ארוכה הוא טקס הרמת הכוסית. לאורך הארוחה נערכים סבבים בין הסועדים, כשכל אחד מברך את חבריו לבריאות, לשלום, לפרנסה או להשגחה אלוהית. כך את כמויות האוכל הבלתי נגמרות מלוות תועפות יין, שיש לו תפקיד מרכזי בתרבות הגאורגית. נכון, כשחושבים על יין גאורגי קשה שלא להיזכר ברוס גלר מציע לחברים לחגוג עם בקבוק יין נתזים מ"המיטב שיש לישראל להציע", אבל מסתבר שגאורגיה היא אחד המקומות העתיקים שבו החל ייצור היין. כבר 8,000 (!) שנה שהגאורגים מייצרים יין בשיטה ייחודית משלהם, בכדי חרס עצומים הנקראים "קוורווי", אותם הם קוברים מתחת לאדמה, ורק אחרי תהליך תסיסה של חצי שנה עד שנה שנעשה בדרך הזו, מעבירים אותם לחביות העץ שאנחנו מכירים.
אזור קחטי, שנמצא כ-3 שעות נסיעה מהבירה טיביליסי, הוא נפת היין של הארץ, ושם לכל משפחה יש כרם קטן אותו היא מטפחת. בנסיעה באזור עוברים בין אינסוף יקבים קטנים שמתגאים בתוצרת המקומית, וחלקם אף למדו מהצרפתים ומכנים את עצמם יקבי בוטיק, ובהם טעימת יינות שמלווה בפלטת גבינות ובסומלייה חמוש בווסט. יקב Teleda הוא מהאינטימיים יותר, ובו בבית אבן קטן הצופה על שורת גפנים ועל הרים יפיפיים ברקע אפשר לראות את תהליך הייצור, ולטעום מהתוצרת זוכת הפרסים. יקב The Twins של שני אחים תאומים מציע גם מסעדה מצוינת. שווה לאכול במקום סופרה מלאה שנעשית בידי בני המשפחה, וליהנות מכמה מהביצועים המוצלחים ביותר שנתקלתי בהם למנות המסורתיות. במקום ישנו גם מוזיאון לתולדות הפקת היין המקומי, אבל אני הייתי מתמקדת בשיפוד הבשר הלבן הגאוני.
רבים מהיקבים מציעים גם לינה במקום, ואף את החידוש "ספא יין", ובו ניתן לשלב לא רק סיור ביקב וטעימות, אלא גם טיפולי ספא מיוחדים שעושים שימוש ביין עצמו. מלון Kavreli Eden הוא אחד המשוכללים ביותר בטרנד המתפתח של ספא היין, ובו מציעים מסאז' בשמן ענבים או רחצה באמבטיית יין שחור שאמור להיות "מלא ויטמינים, טוב לעור ומועיל נגד סרטן וכולסטרול". מדובר במקום נובורישי להחריד, שמציע מלון, ספא וטניס - אך היופי בגאורגיה הוא שבגלל ערכו הנמוך של המטבע המקומי, בילויים שהיו שמורים לפמליה של לאה שנירר בכל מקום אחר, הופכים לנגישים גם למי שבדרך כלל לא יכול להרשות לעצמו ביקור בסטודיו הפילאטיס שלה. המלון הזה, למשל, מציע חבילה של טעימות יין, סיור מודרך במנזרים עתיקים סמוכים, ארוחת צהריים וגישה לכל מתקני הספא וטיפולי היין תמורת 145 לארי לאדם בלבד - שהם פחות מ-250 שקלים.
טיפולי ספא היין הם רק חלק מתרבות החמאם שהגאורגים לוקחים ברצינות תהומית. ברובע אבאנותובני העתיק בטביליסי מרוכזים בתי מרחצאות הגופרית, והריח בהתאם. בכל אחד מבתי המרחץ שממוקמים במבני כיפה אפשר לטבול במים רותחים, קפואים, או לרחוץ בסאונה - כשגולת הכותרת הוא קרצוף יסודי ואותנטי מבלנית מקומית. גם כאן המחירים זולים ביותר, וגם במרחצאות המפוארות ביותר המחירים לרוב לא ירקיעו שחקים.
חוקן תוסס
הזוכה בקטגוריית טיפולי הספא המופרכים, עם זאת, הוא בית ההבראה ריקסוס שבבורג'ומי. בורג'ומי הוא חבל ארץ יפיפה במרכז המדינה (כשלוש שעות נסיעה מטיביליסי), הררי ומיוער, שידוע בירוק העז שעוטף הכל בחודשי הקיץ, במפלים הקטנים שצצים בכל פינה, ובעיקר במי בורג'ומי של מעיינות המים המינרליים שבמקום. סביב מים אלה מתרחש פולחן לאומי של ממש, והמים המינרליים התוססים שנשאבים מהמעיין המקומי מפורסמים בכל מדינות הגוש הסובייטי לשעבר. תיירים מגיעים לעיירת הנופש עם כלי קיבול, על מנת לשתות את המים הנודעים הישר מהנביעה. מי בורג'ומי ידועים בסגולתם הרפואית, בפרט בהשפעתם המיטיבה על מערכת העיכול, ובית ההבראה שבמלון ריקסוס משתמש במים אלה במגוון טיפולים - החל בטיפולי אנטי אייג'ינג והעלמת צלוליט, וכלה בחוקן ובשטיפה וגינלית תוססת (ועדיין, ייתכן שמי שהחך שלו אינו מורגל בטעמם המובחן של מי בורג'ומי יעדיף לצרוך אותם באופן הזה). אם אתם מעוניינים בהבראה מהסוג המתון יותר, מלון קראון פלאזה בעיירת הנופש מציע טיפולי ספא פולשניים פחות - הכוללים סאונת קמומיל רטובה, סאונה יבשה או קרצוף גאורגי מסורתי.
גם כאן הכלכלה הגאורגית המדשדשת היא ברכה לתייר, שזוכה בחוויית באדן באדן במחירים של מכבים-רעות (החל ב-500 ₪ ללילה בריקסוס ובקראון פלזה). בכלל, חלק גדול מהכיף בגאורגיה הוא המחיר. גם אם עיירות נופש וחלוקי מגבת לא מעניינים אתכם - אפשר לקבל חוויית מותרות במחיר מעמד ביניים, או חוויית מעמד ביניים במחיר פרולטריון.
חופשה שתתמקד בטיביליסי ובקאחטי, או בטיביליסי ובגיחה אחרת מחוץ לעיר לטבע היפה והמגוון שהמדינה מציעה (אזור בטומי, למשל), יכולה להיות חלופה זולה ומעניינת לאיטליה, ספרד או צרפת. מלבד האוכל, היין והחמאמים, בטיביליסי יש עיר עתיקה יפהפייה שבה בכל פינת רחוב אפשר למצוא סגנון בניה שונה, סמטאות צרות עם גרוזינים קטנים שמשחקים כדורגל (כשמדובר בילדים נדמה לי ש"גרוזיני" זה בגבולות הפוליטיקלי קורקט), קתדרלות עתיקות ומבצר שצופה על העיר כולה. כשמסתובבים בעיר אפשר לעצור מדי פעם ולתחוב חינקלי או חצ'פורי קטן לפה, ולהמשיך ליעד הבא. באזרובה, שוק האוכל הגדול בטיבליסי, מציע לחם פורי טרי ומעולה, עמק שלם של גבינות מלוחות, נקניקים, אטליזים, תבלינים, משאיות מלאות בתוצרת חקלאית שמגיעה ישר מהשדה, ודוכנים עמוסים בצ'ורצ'חלה - ממתק דמוי נקניק שהם מכנים "הסניקרס הגאורגי", העשוי מאגוזים מצופים במיץ ענבים ונתלים לייבוש. שוק הפשפשים עשיר עוד יותר, ולצד אינספור מזכרות שנושאות את דיוקנו של סטאלין אפשר להשיג בו הרבה מציאות מעולות או סתם חומרים טובים לאינסטגרם.
הגאורגים חמודים ומסבירי פנים, ואין תחושה שמחפשים הזדמנות לדפוק עליך קופה. בין אם הסיבה היא ארוחות משופעות אלכוהול או ההבנה שהגורל שלהם תלוי בטוב לבם של הרוסים ואין הרבה מה לעשות כנגד זה (הגבול בין המדינות זז מדי כמה חודשים, כשחיילים רוסים משתכרים ומחליטים לתקוע דגל ולבלוע עוד כמה קילומטרים מהשטח הגאורגי), הגאורגים שתיתקלו בהם לרוב יחייכו אליכם, ויש בזה משהו מדבק, ואפקטיבי הרבה יותר מכל כושר הרתעה.
כתובות:
אזור קחטי:
יקב, מסעדה, מוזיאון ומלון בוטיק The Twins:
Kakheti, Naphareuli, Telavi 2211
יקב ומלון בוטיק Teleda:
Village Kiskhevi Telavi District 2200 Georgia
יקב ומלון בוטיק Schuchmann:
Village Kisiskhevi 2200, Telavi, Georgia
מלון וספא-יין Kverli Eden:
AGHMASHENEBELI STR., 87A, 4800, KVARELI, GEORGIA
אזור בורג'ומי:
מלון ובית הבראה ריקסוס
הכותבת הייתה אורחת חברת קשרי תעופה, שמציעה טיולים מאורגנים לגאורגיה