השעה 11:00 בבוקר, יום שבת. רק הרגע סיימתם לאכול את ארוחת הבוקר במלון, אבל הברים בעיר העתיקה כבר מתחילים להתמלא בלקוחות חדשים. צעירים שנשארו פיכחים (בערך) אחרי החגיגות מליל אמש, מזמינים כבר כוס שנייה של בירה ומקדישים אותה לחיי תחושת החופש הממכרת של העיר, מנטליות שסוחפת גם את אחרון הציניקנים. ניכר כי סוף השבוע הגיע לדיסלדורף – העיר שפשוט לא מפסיקים לחגוג בה.
לעוד עדכונים היכנסו לעמוד הפייסבוק של mako חופש
במרחק 4.5 שעות טיסה מישראל נמצאת דיסלדורף (Düsseldorf), עיר גרמנית שמושתת כולה על אווירה טובה. העיר למעשה משמשת כמקום לכנסים ולוועידות ורוב השבוע התיירים בה הם אנשי עסקים או צעירים בתכניות חילופי סטודנטים, אך כשמגיע סוף השבוע העיר מתעוררת לחיים והופכת לבירה של בירה ומצב רוח טוב. כששאלתי את המקומיים על האטרקציה הכי חשובה בעיר, הם הסבירו שאין בה איזה מונומנט היסטורי מפורסם שחייבים לעבור בו או אתר פוטוגני שהתיירים עולים אליו לרגל, וזה בדיוק הקסם של העיר – עיר שלא מתאמצת להפוך למלכודת תיירים. תמצאו כאן את כל מה שצריך כדי להעביר וויקנד כיפי: רחובות הומי אדם שחוגגים את החיים, מוזיאונים, פארקים ירוקים, נהר עם תצפית חלומית, פסטיבלים, שופינג, אוכל טוב והרבה הרבה בירה, עדיף בירה אלט (Altbier) המיוצרת במקום – גאוות העיר. והזכרנו גם את השופינג, כן?
מה לראות?
שם העיר מורכב משתי מילים – "דיסל" ו"דורף", דיסל הוא שמו של הנחל הזורם בעיר ונשפך לנהר הריין, ופירוש המילה "דורף" הוא "כפר". או בעצם "הכפר על הנחל דיסל". ואכן העיר למעשה החלה ככפר חקלאי שנבנה על גדות הנחל, בסמוך לנהר הריין. היום העיר מונה למעלה מ-600 אלף תושבים ורחוקה מלהיות כפר נידח קטן, אך אם תקפצו לרגע מחוץ לעיר ודאי תתקלו בכבשים רועות באחו ירוק ומעורר קנאה או בחממות וגידולים חקלאיים. באשר לנהר הריין והנחל דיסל, אין הרבה סיכויים שלא תתקלו בו, שכן הוא זורם לאורכה של העיר ותעלותיו משתרגות בפיתוליה.
מפרץ המדיה ומגדל התקשורת
אז אמנם המקומיים לא ציינו את מפרץ המדיה (Media Harbor – MedienHafen) כאטרקציה תיירותית, אולי כי גם הם מבלים שם די הרבה, אבל ללא ספק מדובר ביעד חובה, המקום המושלם לתצפית על העיר ועל הריין. המפרץ קיבל את שמו בשל היותו מרכז התקשורת הראשי של העיר והמחוז וכן הודות למגדל התקשורת (Rheinturm) המתנשא לגובה של מעל 230 מטר השוכן בו. המגדל מעוטר בנורות המציינות בכל רגע נתון את השעה הנוכחית: התאורה על המגדל מחולקת למעשה לשלושה חלקים בשלושה צבעים, כאשר החלק העליון מעיד על השעות (אם תופיע נורה אחת למעלה ושתיים למטה סימן שהשעה 21), החלק האמצעי מציג את הדקות (על אותו העיקרון כמו השעות), והחלק התחתון מראה את השניות (בכל 10 שניות נדלקת נורה). במפרץ תמצאו גם את "הבניינים העקומים" שתכנן הארכיטקט פרנק גרי שמהווים קוריוז אדריכלי מסקרן.
שעת בין הערביים היא שעה מופלאה לבקר במפרץ, לשתות משהו מול השקיעה, להביט על קו האופק ולחפש משפחות אווזים שמגעגעות בגרמנית. בקיץ השמש שוקעת בערך ב-21:00 בערב, כאשר החושך יורד רק כשעה לאחר מכן, ואילו את הזריחה תוכלו לתפוס כבר ב-5:00 בבוקר.
ניתן גם לצאת לשיט על נהר הריין שאורך כשעה, ובדיסלדורף כמו בדיסלדורף תוכלו להזמין גם כוס בירה על הסיפון. אם לא מתחשק לכם להמתין בתור לכרטיסים, כדאי להזמין אותם מראש – ניתן לרכוש אותם ברוב בתי המלון או בתחנת המידע לתיירים (Tourist Information). השיט יוצא 5 פעמים ביום, בכל יום בעונת הקיץ מאפריל ועד אוקטובר.
העיר העתיקה
סביר להניח שהעיר העתיקה (Altstadt) היא האזור המרכזי שבו תשרצו במהלך החופשה שלכם. וכמו שאפשר לצפות מעיר עתיקה באירופה, תמצאו בה מרצפות משתלבות, פסלים, מזרקות, בתים משוחזרים וברים מפוארים (שעליהם עוד נדון בהמשך), אך גם חנויות יוקרה ומסעדות מודרניות, שילוב שדווקא הולך לא רע ביחד ומאפשר לחדש לשבת בנינוחות לצד ובתוך הישן.
בעיר העתיקה תמצאו גם את שוק האיכרים (Carlsplatz) הפתוח כל ימות השבוע, למעט בימי ראשון. למרות שרוב הקונים הם מקומיים, השוק תיירותי מאוד בעיצוב ובצבעים, מה שהופך אותו לפוטוגני במיוחד. השוק אמנם קטן יחסית אך יש בו הכל – מגבינות בוטיק דרך עוגות שטרודל (שריחן לא יעזוב אתכם) ועד דוכן שכולו מוקדש לעשרות זנים של תפוחי אדמה.
מה אוכלים ואיפה מבלים?
הבר הארוך בעולם והאלט בירה
כנראה שמצאנו את היעד המושלם למסיבות רווקים ורווקות, או לפחות זה מה שהמקומיים הבינו עוד לפנינו; בביקורי בעיר בסוף השבוע נתקלתי במספר לא מבוטל של חבורות צעירים (בנים לחוד ובנות לחוד), מסתובבים בבגדים תואמים וחוגגות את תום עידן הרווקות של אחד מהם. טוב, זה לא מפתיע בהתחשב בעובדה שדיסלדורף ידועה כעיר בה שוכן הבר הארוך בעולם, למעשה בעיר העתיקה מצטופפים זה לצד זה מעל 260 ברים ומבשלות בירה, שבהם חוגגים צעירים ומבוגרים כאחד אל תוך הלילה. רחוב הברים המרכזי נקרא Bolker straße, אך גם בסמטאות היוצאות ממנו תיתקלו בלא מעט מקומות לשבת, אולי הם דווקא יהיו רועשים פחות, אם חלילה בא לכם גם לשוחח מעל הבירה.
בירה מהחבית תעלה לכם כ-2 יורו ולרוב תוגש בכוס של 220 מ"ל בלבד, כדי שלא תתחמם. לפי מנהג המקום, ברגע שהכוס תתרוקן מיד יביאו לכם אחת חדשה. אם אתם לא מעוניינים בריפיל, פשוט שימו את התחתית על גבי הכוס – זה יעצור את אספקת הבירה לגרונכם, אך גם עלול לצייר אתכם כרכרוכיים חסרי קיבולת לאלכוהול. כמו שכבר ציינתי קודם, מומלץ לשתות אלט בירה מהחבית – בירה שצבעה חום כהה עד אדמדם וטעמה מריר ומתקתק כאחד. Ratinger straße הוא הרחוב שבו רוב המקומיים שותים את האלט בירה שלהם, וכנהוג באירופה הברים מתחילים להתמלא כבר בשעות אחר הצהרים כאשר מסתיים יום העבודה, ובסוף השבוע הבירה נמזגת כבר בשעות הבוקר.
כידוע לא מומלץ לשתות על קיבה ריקה ואחד מהמאכלים המאפיינים במיוחד את דילסדורף הוא החרדל המקומי, המוגש כמעט בכל מסעדה בצנצנת המעוטרת באותיות ABB. את החרדל נהוג למרוח על נקניקיות ענק שגודלן כפול מהלחמנייה שאמורה להכילן, אותן תמצאו בדוכנים ברחוב כמו גם במסעדות ובברים, וכן על שניצל גרמני מסורתי. ואם הרמתם גבה כשהכתרתי את הממרח הצהוב כמאכל, ודאי תגיבו באופן דומה לעובדה שאחד הסממנים הקולינריים של העיר הוא האספרגוס הגדל באזור ומגיע בגדלים ובצבעים שלא רואים במחוזותינו. יש לציין שעונת האספרגוס קצרה יחסית – היא מתחילה באפריל ומסתיימת ביוני. עוד מאכל מקומי שנכונתי להתוודע אליו הוא ביצה כבושה, כן בדיוק מה ששמעתם, ביצה קשה שנכבשת במשך כמה ימים בצנצנת מלאה מי מלח ותבלינים – נהוג להפריד בין החלבון לחלמון, למרוח בשקע שנוצר חרדל (ABB כמובן), לפזר מעט מלח ופלפל, לזלף חומץ בן יין אדום ולהחזיר את החלמון. הטעם מזכיר מעט סלט ביצים פולני של פסח, עם מעט טוויסט חמצמץ. חוויה.
טוקיו הקטנה
בעיר דיסלדורף נמצאת הקהילה היפנית הגדולה בגרמניה והשנייה הגדולה ביותר באירופה (אחרי לונדון). היא מונה כ-7,000 אזרחים ממוצא יפני, המהווים כאחוז מהאוכלוסייה. רוב תושבי הקהילה שוכניים באזור אחד המכונה "טוקיו הקטנה", בין הרחובות במרכזיים Immermannstraße ו- Oststraße וכן ברחובות הקטנים המתפצלים מהם. התושבים מקפידים לשמר את התרבות היפנית דרך חנויות אמנות מסורתיות, סופרמרקטים שמחזיקים מוצרים אסיאתים בלבד, מסעדות, גלידריות ועוד. טוענים שמרק הראמן הכי טוב באירופה מוגש במסעדת טאקומי (Takumi) שיש לה שני סניפים הנמצאים בשני הרחובות המרכזיים, האחד ב- Immermannstraße 28 והשני ב-Oststraße 51 – לא תתקשו לזהות את המסעדה, וזאת בגלל התור הארוך והמוצדק המשתרך בכניסה אליה. עוד מסעדה יפנית מפורסמת באזור היא נאניוואה (Naniwa Noodles) הנמצאת ב- Oststraße 55. לא רחוק משם תמצאו בית קפה המגיש גלידה אמריקאית בטעם מאצ'ה - תה ירוק יפני. טעם מיוחד שלאו דווקא ערב לכולם, אך שווה טעימה ולו בשביל התמונה. בית הקפה נמצא בכתובת Oststraße 57.
ברחובות טוקיו הקטנה תתקלו בצעירים הלבושים בתחפושות אנימה יפניות אותן תפרו בעצמם, מה שנקרא "קוס-פליי". על אף שזה מאוד מפתה, השתדלו לא לכוון מצלמה ללא רשות, שכן החוק הגרמני אוסר על צילום אדם ללא אישורו. אחת לשנה, לרוב בסוף השבוע האחרון של מאי, מתקיים בעיר פסטיבל Japan Day המוקדש כולו לתרבות היפנית הכולל מופע זיקוקים מרהיב ומושך אליו רבבות של חובבי קוס-פליי בתלבושות ססגוניות ומשעשעות.
שופינג
הכינו את הארנקים כי בדיסלדורף מתקיים השילוב המסוכן של עיר זולה והרבה חנויות מכל הקשת התקציבית. זקוקים קצת לווינדוס שופינג או להתחדש באופנת הוט קוטור? בתי יוקרה כמו דיור, שנאל, פראדה ועוד פרושים לאורך התעלה בשדרת Königsallee, שפירושה בגרמנית "שדרת המלך", ולא בכדי, יש שיגידו שהיא מזכירה מאוד את השאנז אליזה בפריז.
לא רחוק משם נמצא רחוב החנויות Schadowstraße, ממנו ככל הנראה תצאו בידיים עמוסות שקיות, של לפחות אחת מהרשתות הגדולות והאהובות על הישראלים באירופה כמו Primark, C&A, H&M, Decathlon ועוד ועוד ועוד.
כמו שכבר הזכרתי קודם, גם בעיר העתיקה תמצאו חנויות שונות וצבעוניות – החל מרשתות אופנה, דרך בוטיקים יחודיים, חנויות אמנות לאספנים ועד לחנויות מזכרות. בדומה לרוב הערים באירופה, בימי ראשון החנויות סגורות, כך שיש להיערך בהתאם.
אירועים ואטרקציות
אמרנו חופש, כיף, אווירה ומסיבות רווקים ורווקות. אז אכן, העיר שלא מתהדרת במונומנט תיירותי בהחלט מצאה דרך די מחוכמת למשוך אליה תיירים - לפי לשכת התיירות המקומית, בכל סוף שבוע שני מתקיים בעיר פסטיבל בנושא אחר, מה שהופך בעצם לעוד תירוץ מוצדק לחגיגות.
בין הפסטיבלים הבולטים תמצאו את האירוע הגדול של דיסלדורף, שמתקיים בכל שנה ביום שני החל 6 שבועות לפני חג הפסחא – פסטיבל Rosen Montag. מדובר בקרנבל שמרכזו הוא תהלוכת מייצגי ענק של אמנים מקומיים וחיצוניים שעוברת ברחובות העיר. משהו בסגנון עדלאידע רק במימדי ענק.
ובכן, לא רק בחודשי הקיץ העיר חוגגת. בחודש דצמבר, כשחג המולד מתקרב ואווירת הקיטש בצבעי אדום-לבן ואורות מנצנצים עוטפת את העיר, אין דבר כיף יותר מאשר לשתות יין חם (Glühwein) בשוק הכריסמס המסורתי, (weihnachtsmarkt) שנראה בדיוק כמו בסרטים: קישוטי גרילנדה ואורות מנצנים, דוכני אוכל, מיצגים אמנותיים על הולדת ישו ועוד.
השכנה מצפון (מערב)
אם דיסלדורף לא מספיקה לכם, אולי תשמחו לדעת שאמסטרדם נמצאת במרחק כ-220 ק"מ משם (ללא צורך במעבר גבולות). כלומר, בנסיעה של שעתיים וחצי ברכב פרטי או בשעתיים נסיעה בתחבורה ציבורית, תוכלו להגיע לבירת הולנד (כן, נניח לרגע את הויכוח ההיסטורי בין האג לאמסטרדם). משדה התעופה של דיסלדורף יוצאת רכבת ישירה לאמסטרדם שיוצאת בכל 20 דקות.
כך שלמעשה, אם אתם מחפשים דרך זולה להגיע לאמסטרדם, יש לכם הזדמנות לעצור לקונקשיין חווייתי במיוחד בדיסלדורף.
איפה ישנים?
התארחתי במלון De medici הממוקם בלב העיר העתיקה, למרות היותו בלב ליבה ההומה של העיר, בחדרים עצמם לא תרגישו בשאון ההמולה שבחוץ. בחודש יוני לילה במלון יעלה כ-160 יורו לזוג בבמוצע. האזור נגיש מאוד לכל האטרקציות ומומלץ לישון באזור.
המדריכה המקומית המליצה על מלון בוטיק בשם Me and all, שנמצא מרחק הליכה מהעיר העתיקה ומושך אליו בעיקר צעירים, בזכות לבר שנמצא על הגג ומשקיף על האזור כולו. בחודש יוני לילה במלון יעלה כ-98 יורו לזוג בבמוצע.
תחבורה ציבורית
הכל בעיר מאוד קרוב ואם אתם אוהבים לגלות מקומות בעזרת הרגליים, לא תזדקקו לתחבורה ציבורית. אם בכל זאת אתם מחפשים כזאת, בעיר יש רכבת תחתית וכן רכבת קלה (tram).
שדה התעופה נמצא במרחק 10 ק"מ בלבד ממרכז העיר. רכבת מהשדה למרכז העיר תיקח כ-7 דקות ותעלה 2.80 יורו למבוגר ו-1.60 לילד. מונית מהשדה למרכז העיר תעלה כ-29 יורו ותיקח לכם כ-10 דקות עד רבע שעה.
איך מגיעים?
גרמניה איירליינס מפעילה טיסות ישירות מת"א לדיסלדורף 4 פעמים בשבוע בימים ראשון, שני, שלישי וחמישי - מה שמאפשר גם נסיעה לסופ"ש קצר או ארוך.
הטיסות בשירות מלא וכוללות מזוודה עד 25 ק"ג, תיק יד עד 6 ק"ג, ארוחה חמה, שתייה קרה/חמה וכו'. מחיר כרטיס למזמינים מתחיל מ-100 יורו לכיוון.
* הכתבת הייתה אורחת של גרמניה איירליינס, נמל התעופה ולשכת התיירות של דיסלדורף