ברצלונה חזרה לימיה טרום הקורונה ובגדול: נחילי תיירים מפלסים דרכם בלאס רמבלאס, אם לא קניתם כרטיס לפארק גואל כמה ימים מראש - לא תוכלו לבקר בו, כל מי שיעמוד לפניכם בתור לקופה בחנויות הרבות יבקש טופס החזר מס, ואפילו כיסא פנוי באחד מברי הטאפס הרבים לא תמצאו בקלות.
אנחנו בדרך כלל מנסים להימנע ממקומות בשיא עונת התיירות, אבל למרות העומס, על אף גל החום באירופה וכנראה בזכות הווייב התוסס של העיר השמחה והיפה, אבקת הקסמים של גאודי ומלון אחד מופלא בו שהינו – התאהבנו בעיר.
>> רוצים לטייל בברצלונה? היכנסו למדריך המלא
>> הכל כלול: חופשה בברצלונה והפירנאים
>> מרתפי עינויים ורוצחת סדרתית: זה מה שקורה "מאחורי הקלעים" בברצלונה
עלילות גאודי (ב-D4) בעיר הגדולה
בסופו של קרוז משפחתי מופלא הגענו בהרכב משפחתי מלא (זוג + תאומים בני 9) לשלושה ימי חופשה בברצלונה. נסיעת מונית (זולה) של 15 דקות הביאה אותנו מהנמל למרכז, "זרקנו" את המזוודות בלובי המלון ויצאנו מייד לכבוש את העיר. הילדים סברו שאתרי החובה הראשונים שיש לבקר בהם הם אחד מסניפי זארה הרבים, או החנות של קבוצת הכדורגל בארסה מעבר לכביש.
לאחר שהתחייבנו שלא נעזוב את העיר מבלי לגהץ בהן את האשראי, קיבלנו היתר להמשיך לדייט ההיכרות הראשוני של הילדים עם גאודי, שכלל כמובן את הסגרדה פמיליה, פארק גואל וקאזה מילה – שהם אולי שלושת האתרים הכי מפורסמים בעיר.
מסתבר שבעולם הטיק טוק בו חיים הילדים לא קל להנגיש אטרקציות – אפילו בסדר גודל כזה – ולחבר אותם לחוויה.
דרך מצוינת לעשות את זה בברצלונה היא G Experiència – חוויית D4 ומציאות רבודה לילדים (וגדולים) בעולמו של גאודי. אחרי שתתיישבו באולם קולנוע עם מסך היקפי, מערכת סאונד סראונד, משקפי תלת ממד, כסאות זזים ואפקטים מיוחדים (שהם, למי ששאל את עצמו, הממד הרביעי), תיכנסו לעולמות ההשראה, העיצוב והיצירה של הארכיטקט גאודי ואפילו תפגשו כמה דרקונים ממש מקרוב. נוסף על אלה יש במקום תערוכות אינטראקטיביות וסדנאות שמסייעות להבין טוב יותר ולחוות לעומק את היצירות של גאודי שיפגשו הקטנים בהמשך הטיול בעיר.
אנחנו הוספנו לזה שימוש במדריך הטיולים "המשפחה המטיילת" שמגיע עם חוברת הפעלה ויומן טיול לילדים. באמצעות משחקים והפעלות כיפיות שהתחילו עוד בבית ובטיסה, הילדים הרוויחו קצת רקע והבנה של ברצלונה, ספרד, התרבות וחוויית המסע כולה.
הטיפ אחרון נמצא במגרש שלנו, ההורים. אנחנו לא יודעים איך זה אצלכם אבל אצלנו הילדים אוהבים דרמות ואנחנו עשינו שיעורי בית והצטיידנו בסיפורים מעניינים על כל אתר. במקרה או לא, מאחורי האתרים בברצלונה מסתתרים סיפורים שלא יביישו תסריט של טלנובלה ויציתו את דמיון הילדים:
בנייתה של הסגרדה פמיליה החלה לפני 140 שנה וצפויה להסתיים רק בעוד כמה שנים. 44 שנה אחרי שהחלה הבניה גאודי מת בתאונה ולא השאיר אחריו תוכניות. תוסיפו לזה את העובדה שהבנייה הופסקה בשל מלחמת האזרחים והמשיכה רק אחרי מותו של הרודן פרנקו ב-1975, והרי לכם אתר אייקוני עם סיפור שיתפוס אוזן של כל ילד.
גם לפארק גואל, שמוגדר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, יש סיפור מעניין ואין מבקר בברצלונה שלא מגיע אליו ומדמיין איך זה להתגורר בבתים יוצאי הדופן שבו. מסתבר שבעבר הפארק אכן יועד להיות שכונת מגורים לעשירי העיר אך כשל כישלון חרוץ כי איש לא רצה לגור בו. שנים עמד נטוש וברבות הימים הפך לפארק ציבורי ואחד האתרים המפורסמים בעולם.
מקסים לא פחות הוא סיפור הברווזון המכוער של קאזה מילה – אחד מהבתים המפורסמים של גאודי בעיר. בזמן בנייתו לעגו תושבי העיר למבנה המוזר והעניקו לו את הכינוי המפוקפק "המחצבה – La Pedrera". הכינוי נשאר עד היום אבל התדמית השתנתה לחלוטין – זהו אחד הבתים היפים בעיר שזכה לתהילת עולם.
נחתום את פרק אתרי החובה בשתי המלצות חשובות לעניין גאודי בברצלונה:
- כאמור, העיר עמוסת תיירים. התורים ארוכים ולחלקם כלל לא תוכלו להיכנס אם לא הזמנתם כרטיס כמה ימים מראש. תכננו והזמינו כרטיסים אונליין. תחסכו זמן יקר ועוגמת נפש.
- גאודי הוא הרבה יותר מסגרדה פמיליה ופארק גואל – יצירותיו ממלאות את העיר ואפשר להתרשם מהיופי גם באתרים-יצירות נטולי תורים. נסו את La Casa Vicens – אחד מבתי המגורים הראשונים שעיצב – או Palau Guell. לא תתאכזבו.
מצאנו את המלון המושלם בברצלונה
אחרי שסימנו וי על אתרי החובה (ועצרנו בדרך בכמה וכמה חנויות) כולם הרגישו בשלים להפוגה במלון. ואם כבר בטיפים לטיולים משפחתיים עסקינן, אז הנה עוד אחד על הדרך – ממש (אבל ממש) אין צורך לחזור על ארבע לארץ אחרי שראיתם כל אתר וחקרתם כל חור בעיר כאילו ברצלונה עומדת להיחרב עם עזיבתכם את העיר. מצאו איזון שפוי בין חוויות למנוחה – לכם ולילדים. אנחנו נוהגים לחלק את היום לשניים ולחזור למנוחה והתרעננות במלון למקלחת, זמן מסך, שנ"צ, קצת בריכה או מה שתרצו. במקום עם הלשון בחוץ תעזבו את העיר עם טעם של עוד.
אולי מסיבה זו אנחנו משקיעים זמן לא קצר בחיפוש המלון המושלם גם בחופשה עירונית. כזה שישלב מיקום מרכזי ונגיש לאתרים, מסעדות, בילויים, קניות, אך לא פחות חשוב מכך, גם יהיה מפלט של שקט נעים באותה נשימה ממש. במילים אחרות – ללכת עם (מרכז העיר) ולהרגיש בלי. המשימה הזו לא פשוטה ולמען האמת, מספר הפעמים שהצלחנו למצוא מלון כזה היה קטן ממספר הפעמים שהמשימה הוכתרה ככישלון.
במיקום הכי טוב שיש, 50 מטר אל תוך רחוב שקט היוצא מהלאס רמבלאס, במחצית הדרך בין פלאסה קטלוניה לשוק לה בוקריה המפורסמים, 3 דקות מהרובע הגותי הפוטוגני, 2 דקות מתחנת מטרו, דקה אחת מריכוזי השופינג ועם 5 כוכבים. ה-Le Méridien Barcelona הוסיף עצמו לרשימת המלונות שהצליחו לעמוד בציפייה וחשוב מכך – לרשימת המלונות אליהם נרצה לחזור בביקור הבא שלנו, כזוג או כמשפחה.
על אף הסמיכות הגדולה לשדרות הרמבלאס התוססות, ועל אף שחלק מחדרי המלון הטובים והפינתיים פונים אליהן, ה-Le Méridien היה אי של שקט לחזור אליו להפוגות מהעיר ולבלות בו את הלילה. כיף במיוחד היה לאכול ארוחת בוקר במסעדת CentOnze (111 בספרדית). המסעדה קרויה כך מאחר והיא נמצאת 111 צעדים משוק לה בוקריה, והתפריט בה מושתת על מוצרים טריים ממנה. אך הקסם שבה דווקא טמון ביכולת לפתוח את הבוקר במרחב מעוצב, מודרני ומדליק שכולו חלונות אל מרכז העיר השוקק, ולגעת-לא לגעת בו בעוד אתם לוגמים את הקפה של הבוקר ועושים תוכניות ליום הגדול שלפניכם.
מילה על תפיסת שירות: בין אם אתם חובבי אמנות או לא, מלון שהכניסה אליו מלווה ביצירות אמנות לא רק שעושה טוב על הלב, אלא גם מלמד על תפיסה אקסקלוסיבית ושיקית שתלווה את השהייה בו. ה-Le Méridien הציע לנו את כל אלה אבל בו זמנית ידע גם להעניק לנו שירות לבבי בגובה העיניים ובסטנדרטים גבוהים. את לב הילדים קנו עם בובות ותיקים של המלון שכל אחד קיבל, ובזמן שההורים עשו צ'ק אין, התיישב לידם הבל-בוי ועזר להם להתחבר ל-WiFi של המלון מבלי שנשים לב בכלל. עובדה מלמדת גם היא משהו על מה ואיך שירות צריך להיות.
ברצלונה של הברצלונאים – שכונת Grácia (גראסיה)
אחרי יממה של אטרקציות תיירותיות בעיקר, החלטנו שאנחנו רוצים להכיר את ברצלונה האמיתית. לא זו של גאודי ולא זו של קבוצת בארסה, אלא את זו של הברצלונאים. טיזר – בעוד שאתמול פגשנו כמעט רק תיירים, בחלק הזה של הטיול לא פגשנו אף תייר.
בתור גרגרנים לא קטנים שוטטנו ברשת למצוא יהלומים קולינריים לאכול בהם. חיפושים אלה הובילו אותנו לקבוצת פייסבוק בשם Barcelona Foodies, בה חברים 12.5 אלף איש, והיא אוצר של המלצות למסעדות ואוכל שווה בעיר. מסתבר שאת הקבוצה הזו ייסדה ומנהלת ישראלית בשם טל הולצמן-סגל, החיה ונושמת את העיר עם בן זוגה וילדיה כמעט עשור, וגם מובילה סיורים "למקומות הסודיים של המקומיים". קבענו עם טל סיור בשכונת גראסיה שנמצאת קצת צפונית מערבית למרכז ובמשך ארבע שעות נשבנו בקסמיו של המקום.
שכונת גראסיה מציעה אותנטיות ספרדית מקומית לצד ווייב אלגנטי והיפסטרי. עם המון ידע (וגישה נפלאה לילדים) טל – הידועה בכינויה My Secret Barcelona – הובילה אותנו ברחובות עם כיכרות, בתי קפה, טאפאס-בארים, שדרות עצים שלוות, גלריות, אמנות רחוב, חנויות בוטיק של קוסמטיקה טבעית, גבינות, חומץ בלסמי, שמן זית, ליקרים שווים וקינוחים מטריפים. בלב השכונה ישנו שוק אוכל אותנטי (שונה עד מאוד מלה בוקריה התיירותי) וזכינו לטעום הרבה בדוכנים שבו, ללמוד אודות התרבות המקומית ולהביא לא מעט מטעמים הביתה. עלות סיור – החל מ-50 יורו לאדם.
