בדצמבר 2024 קיבלה ישראל החלטה אסטרטגית לפתוח שגרירות בקישינב בירת מולדובה, במהלך שיש לו לא רק משמעות דיפלומטית אלא גם היסטורית. בעקבות הידרדרות ביחסים עם אירלנד וסגירת השגרירות בדבלין, ישראל מחפשת לחזק את קשריה עם מולדובה — מדינה שלמרות מיקומה הקרוב במזרח אירופה, לעתים קרובות ישנה נטייה להתעלם ממנה בפוליטיקה והתיירות העולמית.
מולדובה, מדינה ללא מוצא לים הגובלת באוקראינה ורומניה, נותרת לעתים קרובות בצל שכנותיה. פעם היא הייתה חלק מברית המועצות, אך זכתה בעצמאות ב-1991 ומאז היא מבקשת לעצב את זהותה, תוך כדי תנודות בין מזרח למערב במשיכת חבל גאופוליטית. הנטייה של המדינה לאוריינטציה אירופית ברורה יותר – במיוחד בהקשר של הסכסוך המתמשך באוקראינה השכנה – והיא שמה את מולדובה על המפה עבור משקיפים בין-לאומיים רבים. עם זאת, למרות השינויים הגאופוליטיים הללו, מולדובה נותרה אחת המדינות הפחות מתוירות באירופה, עם קצת יותר מ-300 אלף תיירים ב-2023.
מולדובה היא מדינה בעלת שורשים תרבותיים עמוקים והיסטוריה עשירה, מהמורשת היהודית שלה ועד למיקומה הייחודי בין רוסיה לאיחוד האירופי. המורכבות של מולדובה באה לידי ביטוי בגיוון האתני שלה, שבה רומנית היא השפה הרשמית, רוסית מדוברת ברבים, וקהילות קטנות יותר, כמו בני הגאגאוז, מוסיפות עוד רבדים למגוון התרבותי שלה.
שגרירות חדשה ועבר יהודי כואב שמלווה את הקשר
ההחלטה להקים שגרירות ישראלית בקישינב מגיעה בתקופה שבה הן ישראל והן מולדובה מבקשות להרחיב את קשריהן הדיפלומטיים. שתי המדינות שמרו על יחסי ידידות מאז כינון הקשרים הדיפלומטיים הרשמיים ב-1992, זמן קצר לאחר שמולדובה קיבלה עצמאות מברית המועצות. אומנם יחסים אלה לא תמיד היו במוקד תשומת הלב, אך הם נשמרו על ידי אינטרסים משותפים בתחומים כמו מסחר, חקלאות וחילופי תרבות.
ישראל הכירה זה מכבר בחשיבותה האסטרטגית של מולדובה כגשר בין המזרח למערב, במיוחד לאור קרבתה הן לרוסיה והן לאיחוד האירופי. במהלך השנים, שתי המדינות נהנו משיתוף פעולה בתחומים כמו חקלאות, טכנולוגיה ואבטחת סייבר. למעשה, מומחיות ישראלית בניהול מים וטכניקות חקלאות מתקדמות הייתה מכרעת בסיוע למולדובה לפתח את המגזר החקלאי שלה.
עם זאת, השגרירות החדשה שהוכרזה פותחת הזדמנויות חדשות לשיתוף פעולה דיפלומטי וכלכלי כאחד. מולדובה כבר מארחת שגרירות ישראלית בקישינב, וכעת ישראל תשיב במשימה משלה. מהלך זה מסמן את כוונתה של ישראל לטפח שיתוף פעולה עמוק יותר וכבוד הדדי עם מדינה שהייתה היסטורית בשולי הגאופוליטיקה האירופית.
מעבר להכרה דיפלומטית, מערכת היחסים של ישראל עם מולדובה עוצבה על ידי היסטוריה משותפת של מורשת יהודית. היהודים הראשונים הגיעו למולדובה המודרנית במאה הראשונה לצד הלגיונות הרומיים. עד המאה ה-15 היא הפכה למרכז מעבר לסוחרים יהודים, ועד המאה ה-18 הוקמו קהילות יהודיות קבועות. מפקד האוכלוסין של 1803 מציג יהודים בכל 24 ערי מולדובה ובכמה כפרים.
עד תחילת המאה ה-20, האוכלוסייה היהודית בערים כמו קישינב גדלה באופן משמעותי, והיוותה כמעט מחצית מהאוכלוסייה. אולם צמיחה זו לוותה במתיחות גוברת בין יהודים לאוכלוסיית מולדובה הרחבה יותר. הפוגרום הנורא בקישינב בשנת 1903, שהוזן על ידי עלילות דם אנטישמיות, הוביל לרציחתם של מאות יהודים ולהרס של אלפי בתים. הפוגרום לא רק גרם להרס נרחב אלא גם יצר זעם בין-לאומי, שהוביל לגינוי פומבי ולהגירה של אלפי יהודים ממולדובה, במיוחד לארצות הברית. פרק זה, יחד עם אירועי אלימות ב-1905, החמירו את היחסים המתוחים בין הקהילה היהודית לאוכלוסייה המקומית, כאשר יהודים רבים חיפשו מקלט במקומות אחרים.
The Pogrom of 1903 in Chișinău, russian Bessarabia was a violent anti-Semitic attack that left hundreds of Jews dead, wounded or homeless. The tragedy was captured in the poem "City of Slaughter" by Jewish poet Haim Nahman Bialik. 1/3 pic.twitter.com/bhKCnJhSqp
למלחמת העולם השנייה הייתה השפעה הרסנית על יהודי מולדובה. כחלק משיתוף הפעולה של רומניה עם גרמניה הנאצית, יהודים רבים נרצחו בפוגרומים או נשלחו למחנות ריכוז. טרנסניסטריה, אזור שנמצא מזרחית לנהר הדנייסטר, הפך לגטו אכזרי שבו נספו עשרות אלפי יהודים מרעב, ממחלות ומתנאים קשים. תקופה זו הותירה צלקות עמוקות בקהילה, כאשר למעלה מ-100 אלף מיהודי הקהילה נספו במהלך השואה.
We are Romanians-Bessarabian from Moldova, and we fucking hated Russia before it was cool:
hundreds of thousands of people were deported from Bessarabia and Northern Bukovina between 1940 and 1951 after the Soviet occupation in June 1940. pic.twitter.com/ZYRU37XGxw
כיום האוכלוסייה היהודית במולדובה מונה כעשרת אלפים אנשים, רובם בקישינב. המאמצים לשחזר אתרים היסטוריים יהודיים גדלו, אם כי אתגרים כמו ירידה בדמוגרפיה, סוגיות כלכליות ושימור תרבותי הופכים את המשימה לקשה יותר. הקהילה פועלת לשמור על זהותה ולהילחם באנטישמיות, כאשר הנצחת השואה משתקפת בחוקים הלאומיים, כגון ההכרה הרשמית ב-27 בינואר כיום השואה. על אף העבר העגום, הקהילה היהודית נותרה תוססת, חוגגת את המורשת הדתית והתרבותית שלה באמצעות בתי כנסת, בתי ספר ואירועים. היא מקיימת קשרים חזקים עם ישראל, קשרים שנתמכים על ידי יחסים דיפלומטיים ושיתוף פעולה עם קהילות יהודיות בין-לאומיות.
יעד תיירותי מתפתח
אומנם מולדובה עדיין לא עשתה לעצמה שם בתיירות העולמית, אבל יש בה שפע של אטרקציות שהופכות אותה לפנינה נסתרת למי שמוכן לצאת מהשביל המוכר. מהכרמים השופעים שלה ועד לארכיטקטורה של התקופה הסובייטית שלה, מולדובה מציעה שילוב מרתק של קסם מהעולם הישן ומודרניות.
מולדובה הופכת יותר ויותר לידועה בזכות תעשיית היין המתפתחת שלה, הממלאת תפקיד מכריע בכלכלת המדינה. עם למעלה מ-300 ימי שמש בכל שנה שמעניקים לה את כינויה "הארץ השמשית", המדינה התברכה באקלים אידיאלי לגידול ענבים. מסורות ייצור היין של מולדובה התחילו לפני אלפי שנים, וכיום היא בין 20 יצרניות היין המובילות בעולם. אחת מאטרקציות החובה במדינה היא יקב Milestii Mici, שמתהדר במרתף היינות התת-קרקעי הגדול בעולם. המבקרים יכולים לחקור קילומטרים של מנהרות מלאות ביותר משני מיליון בקבוקי יין, חלקם עוד משנות ה-60. לחובבי היין, הכרמים של מולדובה מציעים הזדמנות ייחודית לטעום יינות יוצאי דופן במחיר סביר.
קישינב בירת מולדובה היא עיר שבה מתקיימים יחד היסטוריה סובייטית ומודרניות עכשווית. השדרות הרחבות, שלאורכן אנדרטאות מתקופת ברית המועצות ומבנים חדשים ונוצצים, משקפות את העבר המורכב של העיר ואת ההווה המתפתח שלה. בשנים האחרונות, קישינב רשמה עלייה בפתיחתם של ברים ומסעדות המגישים גם מאכלים מולדוביים מסורתיים וגם מאכלים בין-לאומיים. השוק המרכזי של קישינב, מרכז הומה לאוכל וסחורות מקומיות, מספק היכרות מצוינת עם התרבות של המדינה. המבקרים יכולים לטעום מנות מקומיות כמו הממליגה הידועה (דייסת קמח תירס) וסארמאלה (לחמניות כרוב), או לקנות פריטים בעבודת יד כמו גרבי צמר ויין מסורתי.
מולדובה היא גם ביתם של כמה אתרים היסטוריים מרתקים, כולל המוזיאון הלאומי להיסטוריה, שבו המבקרים יכולים לחקור חפצים עתיקים, וקתדרלת המטרופוליטן בקישינב, דוגמה מדהימה לארכיטקטורה מולדובית אורתודוקסית. למי שמתעניין בעברה הסובייטי של מולדובה, טיול לאזור של טרנסניסטריה מציע הצצה לשטח של "קונפליקט קפוא", עם פסליו של לנין, שרידים סובייטים ומצב פוליטי מוזר שממשיך לרתק את המטיילים.
האזור האוטונומי של גאגאוזיה (Gagauzia), הממוקם דרומית לקישינב, הוא מקום מושבם של בני מיעוט דוברי טורקית המוסיף עוד נדבך לגיוון התרבותי של מולדובה. גאגאוזיה מציעה למבקרים הזדמנות לחוות את המטבח הטורקי והמנהגים המסורתיים, ומספקת נקודת מבט שונה על זהותה של מולדובה. הכבישים הלא סלולים והנופים הכפריים של האזור מציגים צד מחוספס ואותנטי יותר של המדינה.
ככל שמולדובה מתקרבת לחברות באיחוד האירופי, הפרופיל הבין-לאומי של המדינה נמצא במגמת עלייה. השגרירות החדשה של ישראל היא חלק ממאמץ דיפלומטי רחב יותר לחזק את הקשרים עם מדינות בעלות משמעות פוליטית, כלכלית ותרבותית. מולדובה אולי קטנה, אבל המשמעות שלה על בימת העולם הולכת וגדלה, אבל היא עומדת להפוך לא רק לשחקן פוליטי אלא גם ליעד מסקרן עבור מטיילים המבקשים לחקור את פניני החן הנסתרות של מזרח אירופה.