בנוף המורכב של היחסים הבין-לאומיים של ישראל במהלך המלחמה, הונגריה התגלתה כבעלת ברית איתנה, המציעה בעקביות תמיכה דיפלומטית ומטפחת קשרים הדדיים. במהלך השנה האחרונה הברית הזו רק התחזקה וסימנה פרק חשוב בהיסטוריה הדיפלומטית של שתי המדינות.
בשנת 2023 המשיכה הונגריה את תמיכתה הבלתי מעורערת בישראל בחזיתות שונות, והראתה סולידריות בזמנים של אתגרים גיאו-פוליטיים. בעוד מדינות רבות עסקו בדיונים ובניסיונות לפייס את הצדדים, הונגריה עמדה בתוקף על זכותה של ישראל להתגונן מפני איומים על ביטחונה, וגינתה את התקפות הטילים חסרות ההבחנה ששיגר חמאס לערי ישראל.
יתר על כן, תמיכתה של הונגריה בישראל משתרעת מעבר ליחסים בפלטפורמות בין-לאומיות. הונגריה הגנה באופן עקבי על האינטרסים של ישראל בפורומים בעולם, דוגלת בטיפול הוגן וקוראת תיגר על החלטות מוטות. אם באו"ם ואם באיחוד האירופי, הונגריה היא תומכת קולנית של ישראל, ומעצימה את קולה על הבמה העולמית.
כבר בתחילת המלחמה בישראל הונגריה הודיעה כי לא תאפשר הפגנות התומכות ב"ארגוני טרור", אמר ראש הממשלה ויקטור אורבן בחודש אוקטובר, והוסיף כי כל האזרחים ההונגרים צריכים להרגיש בטוחים, ללא קשר לאמונתם או למוצאם. "זה מזעזע שיש עצרות אהדה התומכות בטרוריסטים ברחבי אירופה", אמר אורבן בהתייחס להפגנות הענק שהתקיימו בחודש הראשון למלחמה. כך למעשה הפכה בודפשט בירת הונגריה לאחת הערים השקטות מבחינה זו ביבשת, בלי הפגנות גדולות או מחאות אנטי-ישראליות.
חשוב לציין כי בדומה לפראג שבצ'כיה, שגם היא נמנית עם הערים הבטוחות לישראלים, המדיניות של הונגריה נגד הגירה הובילה לכך שבמדינה יש כ-8,000 מוסלמים – שיעורם פחות מאחוז מאוכלוסיית המדינה כולה. במקרה של הונגריה, שבה האוכלוסייה המוסלמית קטנה לעומת מדינות אחרות באירופה, העניין עשוי לעצב תפיסות ואינטראקציות עם ישראל בכמה דרכים, לרוב ביצירת תפיסות חיוביות.
"המלחמה הפכה את העיר ליותר נעימה – בכל מקום שומעים עברית"
כבר שנים מספר שבודפשט היא יעד מרכזי ופופולרי לתיירים ישראלים: עשר טיסות שמקשרות בין בירת הונגריה לישראל בימי שגרה. גם במהלך המלחמה, ואולי ביתר שאת, קיבלה בודפשט מעמד של יעד בטוח למטיילים מישראל, כאשר בניגוד לערים אחרות באירופה היא לא נכללת בתוך אזהרות המסע של המל"ל.
"אין שם בכלל אנטישמיות כמו במקומות אחרים בעולם. בכלל לא פחדנו לדבר עברית, לא הצנענו את העברית אפילו", אומרת שיר שחזרה אתמול מטיול בבודפשט יחד עם בעלה. "יש מקומות שאתה מפחד לדבר עברית אבל פה דיברנו רגיל ובקול. היו מלא ישראלים והרגשתי כאילו שאני בארץ. גם בכיכר שעכשיו קראו לה ה-7 באוקטובר אין פחד, אין אנטישמיות ומרגישים חופשיים. אפילו לא ראיתי גרפיטי או משהו של 'פרי פלסטין' כמו בערים אחרות באירופה. אם הייתי אומרת לאן לטוס בתקופה הזאת בלי פחד – אז רק לשם".
כפי שמציינת שיר, הרשויות בבודפשט בחרו להציב שלט בכיכר שממול לבית הכנסת הגדול של העיר, שמציין כי שמה של הכיכר הוא "ה-7 באוקטובר". למעשה מדובר בציון זמני שאמור היה להימשך כשבועיים אך נכון להיום השלט עדיין מוצב בכיכר ומנציח את הקורבנות הישראלים של המלחמה. שמה המקורי של הכיכר היא "תיאודור הרצל", מייסד הציונות.
"זאת הפעם השנייה שלי בבודפשט ובפעם הקודמת לא הרגשתי את הישראלים כמו בפעם הזאת. כנראה שדווקא המלחמה הפכה את העיר להרבה יותר נעימה לישראלים בהשוואה למקומות אחרים", מספרת עדי, שחזרה בשבוע שעבר מטיול בבודפשט יחד עם בן זוגה. "ראינו הרבה שלטים בעברית ודגלי ישראל ואפילו לא ראינו פעם אחת דגל של פלסטין. בכל מקום שומעים עברית, יש סטיקרים בעברית של החטופים ודברים שעוסקים במלחמה. אפילו כשיצאנו מהעיר וטיילנו בעיירה קטנה המוכרים דיברנו איתנו בעברית כי הם זיהו שאנחנו ישראלים ואמרו לנו שהם תומכים בנו. בכל מקום שהגענו אליו קיבלו אותנו בשמחה וממש לא פחדנו להגיד שאנחנו ישראלים, וזה לצערי לא משהו שאפשר להגיד על הרבה ערים באירופה בשנה האחרונה".