בתקופה שבה חופשות וטיולים ברחבי אירופה הופכים ליותר ויותר מאתגרים, ורובנו חוששים וחושבים פעמיים האם להזמין כרטיס טיסה, מצאנו יעד אירופאי שנחשב בטוח במיוחד עבור ישראלים ובתוכו גם מלון מומלץ שמקבל ישראלים באהבה.
כך, בין כל האיומים ואזהרות המסע, בולגריה נשארה מהמדינות הבודדות שמוגדרת לפי המל"ל ברמת הסיכון הכי נמוכה, אז הגענו לבדוק מה יש לעשות בבירה המפורסמת שנגישה גם במחירים שלה. התארחנו במלון היוקרתי Grand Hotel Millennium, וכבר כשנכנסנו אל הלובי עצום המימדים, הדבר הראשון שחשבתי עליו הוא שכמעט בכל מקום אחר בעולם חווית אירוח כזו תעלה כמה אלפי שקלים ללילה אחד, אבל כאן המחיר עומד על כ-150 אירו לחדר זוגי. כמעט ולא נעים לי לקרוא לזה רק "חדר זוגי", כשהחדר הבסיסי במלון הוא לא פחות מ-50 מ"ר עם נוף פנורמי על כל העיר וההרים מסביב. בגדול, מדובר בגודל של דירה תל אביבית סטנדרטית.
מעבר לחדר המרשים שלא עושה חשק לצאת ממנו, המלון כל כך גדול, שאפשר להסתובב בו במשך ימים שלמים בלי להרגיש מיצוי או שעמום. בכל קומה נמצאת מסעדה בסגנון אחר, ממסעדת סן רמו שנוטה לסגנון האיטלקי עם פסטות, בשרים, דגים וסלטים ופתוחה 24/7, מסעדת 888 האסייתית שאהובה במיוחד גם על תיירים שאינם מתארחים במלון והייתה הדבר הראשון שהומלץ לנו עליו מאחד הנוסעים בטיסה הלוך, ועד רופטופ יוקרתי עם נוף 360 מעלות שפתוח בשעות הערב ודורש דרס קוד אלגנטי ומוקפד. את הספא במלון אמנם לא הספקנו לדגום (מלון ענק כבר אמרתי?), אבל מדובר במתחם של כ-3,200 מ"ר עם בריכת שחייה פנורמית, סאונות וחדרי טיפולים, לצד קליניקת מניקור, פדיקור, וכמעט כל טיפול יופי וטיפוח שתוכלו לחשוב עליו. מחירי הטיפולים, אגב, דיי דומים לאלו שבארץ.
בבולגריה כמו בבולגריה, אחת החוויות המרכזיות כאן היא הקזינו. מדובר באחד שנחשב לגדול ביותר במדינה, כ-6,000 מ"ר של שולחנות משחק ומכונות הימורים, כאלה שאפשר לשחק בהן דרך הידיות המרופדות של הכיסא, וכאלה שאפשר לשחק דרכן בשולחנות אמיתיים שנמצאים ממש כמה מטרים ליד ומשודרים בלייב במסך המכונה (למי שפחות מעדיף את ההתקהלות ההמונית מסביב לרולטה, למשל, או מי שסתם לא סומך על מכונות). הקזינו, שעובד כמובן מסביב לשעון, מציע בכל ערב בופה פתוח לכל המהמרים, בנוסף לאלכוהול ולשתייה הקלה שמוגשים לשולחנות ולמכונות כל עוד אתה ממשיך לשחק. אבל הדבר המלהיב במיוחד בקזינו הוא המינימום הנדרש להימור. בעוד שברוב בתי הקזינו המפוארים בעולם המינימום להימור בכל סיבוב עומד בדרך כלל על עשרות דולרים, כאן אפשר לרוב להסתפק בהימור של כדולר אחד בכל סיבוב, מה שמאפשר למהמר המתחיל להתנסות בחוויה מבלי לרוקן את הכיס על ההתחלה, ומה שאיפשר לי באופן אישי לשחק שעה שלמה ברולטה ולהפסיד רק 50 אירו.
אגב, אם אתם מתכננים על חופשת קזינו רצינית, תשמחו לגלות שבמידה ותבלו שם מספיק זמן (ותבזבזו מספיק כסף), המלון יציע לבטל לכם את התשלום על החדר שהזמנתם. נשמע משתלם, אבל כנראה שהם יודעים מה הם עושים. הבית תמיד מנצח.
לצאת מסופיה ולגלות מעיינות חמים
המלון נמצא רק חמש דקות הליכה מהרחוב המרכזי, ויטושה (Vitosha). ההמלצה שלי היא להקדיש לעיר יום אחד בלבד ואז לצאת ממנה לטיולים מסביב, כי רחוב ויטושה אמנם מלא בברים ובמסעדות, אבל לטעמי אפשר למצות אותו כבר אחרי שעתיים. בסופיה קיימים גם כמה אתרים היסטוריים כמו ארמון התרבות הלאומי, בניין הנשיאות וקתדרלת אלכסנדר נבסקי, אבל אם אתם לא חובבים גדולים של התחום, גם עבורם תספיק כשעה לסקירה מהירה מקצה לקצה. בזירת השופינג נרשמה אכזבה – חוץ מזארה ושאר החנויות בקבוצה, ששם המחירים זולים מישראל בכ-30 אחוזים, כל המחירים של שאר החנויות והמותגים המוכרים זהים לאלו שבארץ. מכאן, ההמלצה היא פשוט לקחת רכב, או לבקש הסעה מאורגנת מהמלון, ולצאת לטבע המדהים של בולגריה, שנמצא ממש קרוב.
פחות משעתיים נסיעה מסופיה נמצאות עיירות יפהפיות עם הרבה עצים וטבע ואוויר נקי, ולדעתי, זה בדיוק מה שאנחנו צריכים בתקופה הזו, פשוט לנשום ולראות ירוק מול העיניים. חלק מהעיירות מתאימות לחופשה כפרית ציורית וחלקן לחופשת סקי, חלקן לגם וגם כתלוי בעונה, ובכל מספר ק''מ בדרך מופיעים לצידי הכביש שלטים שמובילים למרחצאות, מעיינות ובריכות חמות. את הלילה האחרון בטיול בילינו מחוץ לעיר, באחד מאותם מקומות לינה כפריים בטבע, ששייך למעשה לבעלי הקזינו במלון בסופיה באופן פרטי, ובבוקר הגענו להתארח במתחם בריכות שנחשב לגדול ביותר בבולגריה. המתחם נמצא במלון Grand Hotel Terma Bania, ואני עד עכשיו תוהה עם עצמי איך אין לנו אחד כזה בארץ. בחלק החיצוני יש שתי בריכות חמות ענקיות, אחת למבוגרים בלבד ואחת לכל המשפחה, כשבגדולה ביניהן טמפרטורת המים עולה ככל שמתקדמים לחלק הרחוק יותר של הבריכה. יש גם אחת לא מחוממת כמובן, אבל רק האמיצים במיוחד נכנסו אליה בנובמבר ב-3 מעלות. בתוך המתחם יש חדרי סאונה יבשה ורטובה, פינות מנוחה מרגיעות, ועוד כעשר בריכות, אחת מהן היא בריכת אינסוף שמשקיפה על הנוף הפתוח ועל הבריכות החיצוניות. בגדול, אפילו המלתחות שם היו חוויה בפני עצמה. מומלץ.
עיירה נוספת שהספקנו לפקוד בחופשה הקצרה הזו היא בנסקו, שרוב הישראלים מכירים אותה כעיירת סקי מושלגת, שבולטת במיוחד בכך שמציעה חוויית גלישה אירופאית במחיר נגיש יחסית לאתרים דומים אחרים בעולם. בעוד שסופיה מציעה חוויה עירונית, בנסקו מציגה אווירה כפרית ושלווה יותר, המחירים בה יותר נוחים מאשר בעיר הגדולה, וגם כשאין שלג, השיטוט ברחובות העיר העתיקה נעים ורומנטי במיוחד. בעיקר כשעוצרים באחד מהברים המקומיים לכוס יין אדום חם ומתובל.
בשורה התחתונה, סופיה היא ההוכחה שעדיין אפשר לטוס לחופשה יוקרתית במחיר הגיוני. אמנם לא מדובר בלאס וגאס הנוצצת, אבל אם משחקי קזינו בשילוב מלון עצום ומפואר מדברים אליכם – זה המקום בשבילכם. וגם אם ההרכב בו אתם נוסעים קצת יותר מגוון בהעדפות שלו, עם כל המסעדות, הספא, הטבע מסביב והכפרים המקומיים, אני כמעט בטוחה שכל אחד יצליח למצוא את מבוקשו בחופשה כזו.
כמה זה עולה? החל מ-150 אירו ללילה לחדר סטנדרטי (כאמור, חדר של כ-50 מ"ר) במלון Grand Hotel Millennium ועד 380 אירו ללילה בסוויטה של המלון. טיסות עולות החל מ-390 אירו הלוך-חזור.
* הכתבת היתה אורחת המלון