במשך עשרות שנים היו האיים הדרומיים של הפיליפינים, במיוחד אלה שבאזור בנגסמורו (Bangsamoro), שם נרדף לסכסוך ואלימות. המלחמה האכזרית בין צבא הפיליפינים למורדי המורו המוסלמים, שחלקם היו קשורים לקבוצות רדיקליות כמו אבו סיאף ודאעש, הותירה צלקת עמוקה באזור. השם בנגסמורו עצמו, שפירושו "אומת המורו", היה קשור לעתים קרובות לשפיכות דמים, הפצצות, חטיפות והפרות זכויות אדם. עם זאת, לאחר כמעט חמישים שנה של סכסוך, נוצר כעת נרטיב חדש – חזון לשלום, יציבות ותיירות.

בשנת 2019 סימנה הקמת האזור האוטונומי בנגסמורו במינדנאו המוסלמית (BARMM) נקודת מפנה היסטורית. הצעד בא בעקבות חתימת ההסכם המקיף על בנגסמורו (CAB) בין החזית האיסלאמית לשחרור מורו (MILF) וממשלת הפיליפינים, וסיים את אחד הסכסוכים הארוכים ביותר באסיה. הסכם השלום הבטיח לשנות את האזור, עם תקווה לצמיחה כלכלית, ממשל טוב יותר, ובסופו של דבר, עתיד יציב יותר. עם זאת, גם כשהשלום מתבסס בהדרגה, האזור מתמודד עם אתגרים מורכבים בדרך לפיתוח, במיוחד בתחום התיירות.

האזור שממציא את עצמו מחדש

בנגסמורו, המורכב ממחוזות כמו טאווי-טאווי (Tawi-Tawi), בסילאן (Basilan) וסולו (Sulu), פועל למתג את עצמו מחדש כיעד תיירותי שליו ואטרקטיבי. המאמץ הזה הוא שאפתני והכרחי. האזור התברך ביופי טבעי מדהים – חופים עם חול לבן, מים צלולים, יערות עבותים ושוניות אלמוגים תוססות. ההיסטוריה העשירה של האזור, כולל המסורות האיסלאמיות העתיקות שמקורן במאות שנים אחורה, מוסיפה לקסם. מסגד השיח' קרימול מחדום (Sheikh Karimul Makhdum) בטאווי-טאווי, מקום הפולחן המוסלמי העתיק ביותר בפיליפינים, והעתק של אסטנה דרול ג'מבנגן (ארמון הפרחים) בג'ולו, המדגיש את ההיסטוריה המלכותית של סולטנות סולו, הם רק כמה דוגמאות של האוצרות התרבותיים וההיסטוריים.

פיליפינים בנגסמורו  (צילום: Jacob Maentz, getty images)
האזור רוצה לעבור ממלחמה לשגשוג תיירותי. טאווי טאווי, הפיליפינים | צילום: Jacob Maentz, getty images

עם זאת, המסע להתגבר על העבר הבעייתי של האזור אינו חף ממכשולים. למרות הנופים ונכסי התרבות עוצרי הנשימה הללו, עדיין קיימת תפיסה של סכנה. ממשלות בין-לאומיות רבות, כולל ישראל, ממשיכות לפרסם אזהרות מסע לארכיפלג סולו, וקוראות להיזהר בשל האפשרות של אלימות מצד מורדים חמושים, קבוצות פשע, ארגוני טרור וחטיפות. בעוד שסיכונים אלו פחתו משמעותית בשנים האחרונות, נותר חשש עמוק, במיוחד בקרב תיירים.

מנהיגים מקומיים, כמו ראש העיר של (Isabela), עיר נמל בבסילאן (Basilan) דוחפים לעתיד עם חזון של שינוי, ובשנים האחרונות חלה עלייה חיובית בתחום התיירות. "אנחנו לא רוצים להיות הבורקאי הבא", אומרת ראש העיר סיטי ג'אליה, ומדגישה שהעיר שואפת לשמר את התרבות והמסורות שלה תוך פתיחת שעריה לתיירות אחראית, ולאו דווקא להפוך לאזור תיירותי נטול מסורות כמו באי בורקאי הפופולרי. איזבלה רשמה עלייה במבקרים מ-30 אלף ב-2019 ל-440 אלף ב-2023. פתיחתם של אתרי נופש, בתי קפה ושוקי לילה הביאה חיים לערים שפעם היו שקטות. אתר הנופש Bihing Tahik בטאווי-טאווי, למשל, התגלה כסמל של תקווה ובטיחות, ומציע לתיירים מפלט עם וילות מפוארות, בריכת אינפיניטי וקורסי צלילה.

פיליפינים ריזורט טאווי טאווי בנגסמורו  (צילום: The Washington Post , getty images)
הריזורט הצליח להביא זרקור לאזור כולו | צילום: The Washington Post , getty images
מבלים טאווי טאווי פיליפינים בנגסמורו  (צילום: The Washington Post, getty images)
המקומיים רוצים שהתיירים יגיעו ויגלו את המסורות העתיקות | צילום: The Washington Post, getty images

ההצלחה של מאמצים אלה טמונה לא רק בהצגת יופיו של האזור אלא בחוסן של תושביו. לאזור יש זהות משלו – מובחנת וייחודית, ותחושה זו נתמכת גם על ידי המקומיים. אלה להוטים להציג את האומנות של גילוף העץ והאריגה המסורתיים שלהם, ולהכיר למבקרים את המורשת הקולינרית העשירה ואת הכנסת האורחים החמה שלהם.

אתגרים פוליטיים ותקווה לשגשוג תיירותי לאחר עשורים של קונפליקט

המיתוג מחדש של האזור מתמודד גם עם אתגרים פוליטיים. למרות הצלחותיו, האזור האוטונומי בנגסמורו במינדנאו המוסלמית עדיין נמצא בעיצומו של מעבר. התהליך התאפיין בעיכובים, כשהאחרון הוא דחיית הבחירות הראשונות באזור. הבחירות תוכננו במקור לשנת 2025, כעת נדחקו ל-2026 עקב אי ודאות פוליטית, כולל ההחלטה להסיר את מחוז סולו מהאזור האוטונומי. עיכובים כאלה עוררו שאלות לגבי ההיקף האמיתי של השלום והדמוקרטיה באזור, במיוחד כשאי שביעות הרצון גוברת בקרב כמה לוחמי עבר של החזית האיסלאמית לשחרור מורו שעדיין ממתינים להטבות מלאות לשילוב מחדש שהובטחו בהסכם השלום.

הפיליפינים בנגסמורו לחימה (צילום: NOEL CELIS, getty images)
מדינות רבות כולל ישראל עדיין מסווגות את האזור כמסוכן לתיירים | צילום: NOEL CELIS, getty images

חוסר הוודאות הפוליטי הזה, יחד עם צורך מתמשך בפיתוח תשתיות, פירושו שהדחיפה של אזור בנגסמורו לתיירות היא מאמץ ארוך טווח. הממשלה הלאומית התחייבה להשקיע מיליוני דולרים בשיפור כבישים, שדרוג נמלים והגדלת הטיסות לאזור. אם ייושמו בהצלחה, שיפורים אלה יכולים להפוך את האזור לנגיש יותר ולמשוך מגוון רחב יותר של מבקרים.

יתרה מכך, תיירות, אם תתפתח באופן נרחב, טומנת בחובה פוטנציאל להיות מניע מרכזי לצמיחה כלכלית באזור. פקידים מקומיים מאמינים שתיירות יכולה לספק הזדמנויות עבודה, לעורר את הכלכלה ולטפח תחושת גאווה בקרב האנשים. בבסילאן, למשל, המחוז הכריז לאחרונה כי הוא נקי מארגון אבו סיאף, ומאותת על ההתקדמות המשמעותית במונחים ביטחוניים. עם זאת, יש עדיין חששות לגבי פשע שיש לטפל בהם לפני שהאזור יוכל לשגשג באמת כמרכז תיירותי.

מסגד פיליפינים בנגסמורו  (צילום: Michael Runkel/robertharding, getty images)
יש עוד דרך ארוכה לשגשוג ושלווה, אבל בנבנגסמורו שואפת להגיע לשם | צילום: Michael Runkel/robertharding, getty images

המסע של אזור בנגסמורו מסכסוך לשלום ושגשוג אינו מובטח, אך סימני ההתקדמות ניכרים. התערובת הייחודית של האזור של יופי טבעי, היסטוריה עשירה ותרבות תוססת מציעה סיבה משכנעת לשינוי. ככל שהאזור ממשיך להחלים ולגדול, הוא ידרוש מאמצים מתמשכים הן מהמנהיגים המקומיים והן מהממשלה הלאומית כדי להבטיח שההבטחות לשלום ופיתוח יתגשמו.

בשנים הקרובות, עם התמקדות ברורה בעמידה בהבטחות ובחיזוק הביטחון, אזור בנגסמורו עשוי להופיע כאחד היעדים המסקרנים והיפים ביותר בדרום מזרח אסיה, ויציע נקודת מבט חדשה על המשמעות של בנייה מחדש ושגשוג לאחר עשרות שנים של מלחמה.