מאז החתימה על הסכמי אברהם, ועוד יותר מאז שכמעט כל מדינה מוסלמית אחרת נסגרה בפנינו, הישראלים נוהרים לדובאי. העיר היא אחד מיעדי התיירות המובילים שצמחו מתוך המדבר – עיר של אפשרויות בלתי מוגבלות, גורדי שחקים מרהיבים, מלונות נהדרים, מרכזי קניות מפוארים וביץ' קלאבים תוססים, שלא לומר שפע עצום של אטרקציות למשפחות, לזוגות ולשוחרי אדרנלין.
האמירותים המקומיים, המהווים למעשה מיעוט בעירם, אומנם נהנים מכל השפע הזה אבל מקיימים אורח חיים שונה מאוד, המעוגן במסורת, בדת ובתרבות השבטית, כך שכמעט לא תמצאו אותם מסתובבים באותם מקומות שרוב התיירים נוהרים אליהם, ובטח שלא תראו אותם עוברים על החוקים הנוקשים שמנהלים את המדינה. אז תזכרו שתחושת החופש הזו יכולה גם לתעתע – ושדובאי כולה מרושתת במצלמות – והקפידו לשמור על הכללים.
>> אל תסתבכו: המוני תיירים מקבלים קנס ביעד המבוקש אחרי שחוזרים לארץ
>> "לא רוצים להפוך לדיסנילנד": המקומיים במקום היפה באירופה סובלים מצפיפות מבקרים
אוכל ומשקאות
דובאי עשירה במסעדות מהטובות ביותר, וחיי הלילה של העיר הפכו לשם דבר, אבל גם בתחום הקולינרי יש כמה דברים שלא כדאי לעשות בדובאי, במיוחד אם אתם לא רוצים שהבילוי יסתיים בתא המעצר.
להשתכר בציבור
אתם זוכרים שדובאי היא מדינה מוסלמית, כן? לכן אסור על פי חוק להשתכר בציבור ולהתנהג באופן שעלול "להפריע לסדר הציבורי". מותר על פי חוק לשתות אך ורק במלונות, במסעדות ובברים או ביץ' קלאבים שקיבלו היתר למכירת משקאות, וגם שם לא יראו בעין יפה שכרות מוגזמת.
להתעלם מהכללים בחודש הרמדאן
בחודש הרמדאן, האמירותים נוהגים לצום מעלות השחר ועד שקיעת החמה. מה זה אומר לגביכם? לא, אתם לא צריכים לצום, אבל כן להימנע מאכילה או משתייה (כולל מים) במקומות ציבוריים במהלך שעות היום. כמו כן, הימנעו במהלך החודש כולו מעישון, מלעיסת מסטיק או ממוזיקה רועשת במקומות ציבוריים.
אומנם מסעדות רבות סגורות בשעות היום במהלך הרמדאן, ובאחרות סוגרים אזור מיוחד לסועדים לא-מוסלמים, אבל אל דאגה, לא תישארו רעבים – במרכזי קניות ובמלונות רבים המסעדות פתוחות עבור תושבים ותיירים שאינם מוסלמים. בערב, לעומת זאת, כל המסעדות מתעוררות לחיים ומזמינות את הסועדים לארוחות איפטאר חגיגיות, והשתתפות בארוחת איפטאר קהילתית ומסורתית היא חוויה תרבותית בפני עצמה.
להגיע למסעדה שווה ללא הזמנה
דובאי עשירה במסעדות מכל הסוגים ומכל מטבח אפשרי, ויש בה מגוון רחב במיוחד של מסעדות יוקרה וקונספט, כאילו שמציעות חוויה קולינרית מושלמת ו/או אווירה חגיגית במיוחד – מקרנבל ברזילאי סוער ועד טברנה יוונית שהצלחות נשברות בה בלי חשבון. אם גם אתם רוצים להצטרף לחגיגה, נהגו כמו האמירתים וזכרו שבכל מסעדה יוקרתית או טרנדית כדאי להזמין שולחן מראש, לפעמים גם הרבה זמן מראש.
אטרקציות
היצע האתרים והפעילויות בדובאי נשמע מסחרר, ובטח תרצו להספיק כמה שיותר במהלך הביקור, אבל כדאי לשים לב לכמה דברים שלא נהוג, או שפשוט אסור לעשות.
להסתובב בחוץ בשמש באמצע היום
חם בדובאי, גם בעונה (נובמבר-מרץ), אבל אם אתם נופשים באמירויות מחוץ לעונה תגלו מהר מאוד שהחום הקיצוני מבריח את כולם פנימה, למקומות ממוזגים. המקומיים יודעים לתכנן את היום בהתאם ונמנעים מלקבוע פגישות או פעילויות בשעות הצהריים החמות, כך שהחיים בדובאי מתנהלים ברובם בשעות הערב והלילה. אז אם אתם מגיעים לאטרקציות פתוחות כמו גן הפרחים (שממילא סגור מחוץ לעונה בגלל החום הכבד), תכננו לבקר בו בשעות הערב המוקדמות ושלבו את הביקור עם בילוי לילי בכפר הגלובלי, למשל.
לצלם אנשים ללא רשות
בימינו, העלאת סטורי לאינסטגרם היא חלק בלתי נפרד מכל חופשה, אבל זכרו שבאמירויות נהוג לבקש רשות לפני שמצלמים אנשים, ולא רק מתוך נימוס – זו גם עבירה על החוק. המקומיים מכבדים מאוד את פרטיותם, במיוחד נשים; זו נורמה תרבותית עמוקה שמשקפת מסורת של כבוד הדדי, אז אל תסתבכו.
לנהוג בחוסר כבוד במסגד
האמירותים הם אנשים דתיים מאוד, והמסורת האסלאמית חשובה לליבם. אם תבקרו במסגד ג'ומיירה הפעיל, או אם תצאו לטיול יום כדי לצלם את מסגד שייח' זאיד המפורסם באבו דאבי, הקפידו לנהוג בכבוד ולמלא אחר ההוראות. מה זה אומר? להגיע מראש בלבוש לא חושפני (גם גברים), לכסות היטב את הראשים בצעיף (נשים), לדבר בקול נמוך ולא לנסות לצלם במקומות שאסור – זכרו את הסעיף הקודם, לא לצלם אנשים ללא רשות.
עוד יותר מזה, גם אם אתם לא במסגד אלא בקניון דובאי, ושמעתם את קריאת המואזין (היא מהדהדת גם במרכזי הקניות חמש פעמים ביום), אל תמשיכו בפעילות קולנית שעלולה להתפרש כחוסר כבוד, עצרו שנייה ותנו לרגע לחלוף.
להתמקח בחנויות הלא נכונות
אפרופו קניון דובאי, כל ניסיון להתמקח על המחיר במרכזי הקניות הענקיים של דובאי יזכה אתכם בהרמת גבה ואולי אף בתגובה כעוסה, אז פשוט Don’t. לעומת זאת, אם אתם כן רוצים ואוהבים להתמקח, שוק הזהב ושוק התבלינים המסורתיים של העיר הם המקום בשבילכם, ותוכלו להפגין את כישורי המיקוח שלכם כאוות נפשכם... למעשה, אם לא תתמקחו ותציעו חצי מחיר, ייתכן שתיתקלו בהרמת גבה.
תחבורה
דובאי היא כרך עצום בגודלו, וכדי להגיע מאזור הפאלם או מהמרינה לאזור בורג' ח'ליפה או משם לאטרקציות מרוחקות יותר תצטרכו להשתמש בתחבורה, כי בדובאי פשוט לא הולכים כמעט ברגל (בטח לא בחום הכבד). אם גם אתם רוצים להיראות כמו המקומיים, הנה כמה דברים שכדאי להימנע מהם.
לשבת בקרון הלא נכון במטרו
המטרו בדובאי מציע קרונות נפרדים לנשים ולילדים – על גברים להימנע מלשבת בהם, וכנשים אתן לא חייבות לנסוע בקרונות הנפרדים, הם נועדו להיות חלופה נוחה יותר למי שמעוניינת.
כמו כן, בכל רכבת יש קרונות Gold Class המיועדים בעיקר לאמירותים ולאנשי עסקים – מדובר בקרונות יוקרתיים יותר עם מושבים נוחים ושירות משופר, אז אם תבחרו לנסוע בתחבורה הציבורית ולהרגיש כמו המקומיים, תצטרכו לשלם יותר עבור הנסיעה.
לנסוע בכלל בתחבורה הציבורית
רוב המקומיים בדובאי מחזיקים ברכב פרטי – לרוב גם יוקרתי – או משתמשים בשירות של נהג צמוד. הנסיעה בתחבורה הציבורית נתפסת כאופציה פחות נוחה ויוקרתית ומשמשת בעיקר עובדים זרים. אז אם תרצו לחרוש את העיר כמו המקומיים, כדאי לשכור רכב שיעניק לכם גמישות רבה יותר (שלא לומר חוויית נהיגה על רקע גורדי השחקים שמסביב) ועשוי להתגלות כאפשרות חסכונית יותר מנסיעה במוניות, לדוגמה.
לחנות ברחוב כשיש חניון
בדובאי, מקומיים מקפידים על חניה בחניונים מקורים וממוזגים. זה לא רק עניין של נוחות (הגנה מהחום הקיצוני), אלא גם של סטטוס ושל אסתטיקה. חניה ברחוב נתפסת כפחות מכובדת ועלולה לגרום נזק לרכב בשל החשיפה לאבק ולשמש. כמו כן, זכרו שרוב החניונים הצמודים למרכזי הקניות ולאטרקציות רבות הם חינמיים, כך שנוח ושווה להיכנס אליהם.