עבור צעירים רבים, "טיול אחרי צבא" הוא שחרור ממגבלות המשמעת והציפיות החברתיות. הוא מציע הזדמנות לחקור תרבויות, נופים וזהויות אישיות מגוונות מעבר לגבולות של ישראל. עבור חלק, החופש החדש הזה מוביל למפגשים עם פעילויות המאתגרות את הנורמות החברתיות ואת הגבולות המוסריים: שימוש בסמים, צריכת זנות והתמכרות להרפתקאות מיניות.

מדינות ברחבי אסיה ואמריקה הלטינית, שבהן מטיילים עשרות אלפי ישראלים בכל שנה, קורצות לרוב בשל המחירים הנמוכים, תרבות שונה ולעיתים מתירנית בתחומים שונים, והרצון להצטרף ל"מסלול החומוס" שבו משתתפת קהילה גדולה של מטיילים ישראלים שמעניקה ביטחון ותחושת שייכות להווייה הישראלית. "טיול ממושך מאפשר לצעירים להתנסות בחוויות חדשות, לפגוש אנשים מרקעים שונים, ולגלות צדדים שונים בעצמם", אומר פרופסור אלון גלבמן, ראש התוכנית הבינלאומית לתואר שני בניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת. "זו הזדמנות לפתח עצמאות ובגרות אישית. יש פה גם אפקט של פסק זמן לפני התחייבויות עתידיות כמו לימודים אקדמיים או קריירה מקצועית. צעירים רבים מרגישים צורך למלא מצברים ולהתכונן לשלב הבא בחיים".

קולומביה מדיין  (צילום: Alina Sharipova, shutterstock)
בטיול בכל נראה רחוק ואפשרי | צילום: Alina Sharipova, shutterstock

לטיול הזה של אחרי השירות הצבאי יוצאים צעירים מכל הגילים, מכל שכבות האוכלוסייה ומרקעים סוציו-אקונומיים מגוונים. אבל למרות שלא פעם מדובר ב"ילדים טובים", החופש הזה מעניק להם את התחושה שלא מדובר במציאות בעלת השלכות. זהו חלום שנמשך תקופה, ובתוך החלום הזה אפשר להגשים כל פנטזיה ולנצל כל אפשרות עד הקצה, גם אם מדובר בפעולות שמנוגדות לכל תפיסה מוסרית שלהם או כאלה שהם לא היו עושים ב"עולם האמיתי".

"בתמורה למשקאות הבנות מבצעות אקטים מיניים"

דרום אמריקה, עם התרבות התוססת והתקנות הרופפות שלה, הופכת לעתים קרובות לאבן שואבת עבור מטיילים ישראלים שמחפשים להשתחרר מהכבלים המוסריים. מדינות כמו קולומביה, ברזיל ופרו מציעות לא רק נוף עוצר נשימה אלא גם חיי לילה שעונים על כל רצון. במקומות כמו בוגוטה או ריו דה ז'נרו, ניתן למצוא ישראלים שמשתלבים בהמוני התרמילאים, מחפשים ריגושים וחציית גבולות.

דרום אמריקה היא שם נרדף לסם אחד במיוחד, קוקאין, והאסוציאציה הזו עיצבה את ההיסטוריה, הפוליטיקה והתרבות של היבשת במאה האחרונה. בעוד שמכירת קוקאין אינה חוקית בכל מדינה בדרום אמריקה, היא עדיין זמינה באופן נרחב, והמחירים הנמוכים יחסית והעוצמה הגבוהה של הסם מושכים אליו אנשים מרחבי העולם. לבוליביה יש אפילו בר פופ-אפ לא חוקי, כביש 36, שבו לקוחות יכולים להזמין קוקאין בתפריט.

בר קולומביה (צילום: STR, getty images)
קל להשיג סמים ובמיוחד קוקאין. קולומביה | צילום: STR, getty images

"הייתי די תמימה, אז אפילו לא שמתי לב שעשו לידי קוק (קוקאין)", אומרת נעמה (שם בדוי), שחזרה לאחרונה מטיול של חצי שנה בדרום אמריקה יחד עם ארבע חברות ילדות. "טיילנו עם קבוצה של בנים והם סיפרו לנו דברים שלא נעים לי אפילו לספר. מבחינת סמים יש הרבה מאוד ומדובר בעיקר בעישונים ובקוק".

במקומות שבהם הצמתים של עוני ותיירות נפגשים, נוצר לא פעם חוסר איזון חד. לכאן נכנס גם החקר המיני, שלו תפקיד משמעותי בחוויות של מטיילים ישראלים. במדינות שבהן עבודת במין היא חוקית או נסבלת, כמו תאילנד וחלקים מאמריקה הלטינית, מטיילים עשויים למצוא את עצמם מנווטים בדילמות אתיות והבדלים תרבותיים. גם במקומות שבהם הניצול המיני ברור, בין אם בהבדלי גילים או מצוקה כלכלית ברורה, החופש לחקור תשוקות ומפגשים מיניים שעשויים להיות טאבו או מוגבלים בארץ, יכול להיות גם משחרר וגם מאתגר מבחינה מוסרית.

רחוב קולומביה לילה (צילום: Kaveh Kazemi, getty images)
רבים חוקרים את הגבולות המוסריים בזמן הטיול | צילום: Kaveh Kazemi, getty images

"זה קורה בעיקר בקולומביה אבל אני יודעת על מקומות אחרים שבהם בנות, לפעמים ממש נערות מהאזור, באות להוסטלים או לקאסות (בתי אירוח שלעיתים מתנהלות בהם פעילויות בגבול האפור או לא חוקיות), ובתמורה למשקאות או כסף הן מבצעות אקטים מיניים בבחורים, והבנים כמובן על קוק ועל סמים אחרים שהם לקחו שם", אומרת נעמה. "הם גם מזמינים זונות לחדרים שלהם או שוכבים מול כולם. הקטע הוא שהם כולם אנשים נורמטיביים, שלא עושים דברים כאלה בארץ. הם עושים את זה שם כי הם באים להשתחרר ולשחרר את מעמסת החיים אחרי הצבא. הרבה יותר קל לעשות דברים בחו"ל במקום שלא מכירים אותך ולא תחזור לשם שוב. אז מה אכפת לך לשחרר ולעשות משהו שלא היית עושה בארץ?".

ילדים טובים - ילדים רעים

נרטיבים תרבותיים סביב גבריות, חופש והרפתקנות מעצבים את החוויות הללו; עבור חיילים משוחררים רבים, ההתמכרות למה שנקרא "עבירות" היא אוטונומיה. ההתנגשות בין כוונה ותוצאה הופכת למטושטשת הרבה יותר במסע שלהם, כשסיפורים עוברים ממטייל למטייל ולמעשה מוצגים לנקודות ציון או אפילו סיבות להתפאר בהן.

"הריחוק והניתוק הופכים להיות הזדמנות לתחושת לגיטימציה לפרוץ גבולות חברתיים המקובלים בחברה ממנה הגיעו", מסביר פרופסור גלבמן. "צעירים תרמילאים ישראלים, במיוחד אלה המטיילים בדרום אמריקה, הודו ומקומות אחרים בעולם, עשויים למצוא עצמם עושים דברים שלא היו עושים בארץ מסיבות שונות. הם רבים מרגישים צורך להשתחרר מהלחצים והאחריות, וגם הריחוק מהבית ומהסביבה המוכרת מאפשר להם להרגיש פחות מחויבים לנורמות ולציפיות החברתיות של החברה הישראלית. היעדר פיקוח חברתי של משפחה, חברים וקהילה מאפשר להם להרגיש חופשיים להתנסות".

מטייל תרמילאי בדרום אמריקה (צילום: Jens_Bee, shutterstock)
לפעמים פשוט מדובר בתחושת שייכות ולחץ חברתי | צילום: Jens_Bee, shutterstock

ההחלטה לעסוק בפעילויות כמו שימוש בסמים או מפגשים עם זונות בזמן טיול משקפת לחצים חברתיים רחבים יותר ומאבקי זהות אישית. עבור חלק, פעולות אלו מייצגות סוג של מרד נגד הקונפורמיות והנוקשות של השירות הצבאי והציפיות החברתיות בישראל. "צעירים רבים מונעים על ידי סקרנות ורצון לחוות דברים שונים ויוצאי דופן, וזה עשוי לכלול התנסות בסמים, ביקור בקאסות ואפילו עיסוק בזנות", מציין פרופסור גלבמן. "הבחירה של ישראלים לטוס למקומות מסוימים נובעת משילוב של סיבות, ולא בהכרח מדובר בכוונה תחילה להתנסות בפעילויות מסוימות כמו שימוש בסמים. רבים מהם נסחפים אחרי מה שקורה סביבם, מתוך תחושת שייכות או מתוך רצון לא לפספס את החוויה, במיוחד אם הם פוגשים מטיילים אחרים שכבר חוו את אותן חוויות".

למרות אין-ספור הסיפורים, למסעות האלה יש גם סכנות. בעודם יוצאים למחוזות שבהם החוקים שונים באופן משמעותי מאלה בישראל, הצעירים האלה מתמודדים לעתים קרובות עם המציאות הקשה של בחירותיהם, כולל מעצרים, אלימות ומצב נפשי המעורער. הפרדוקס של חיפוש חופש באמצעות התנהגויות שעלולות להיות מזיקות משאיר אותם בסופו של דבר מנווטים בקו דק בין הרפתקה לסכנה, שבו הריגוש יכול לפנות במהירות את מקומו לחרטה.