רבים יודעים שמינכן היא ביתו של האוקטוברפסט, פסטיבל הבירה הגדול בעולם. חלקם גם יודעים שבעיר השלישית בגודלה בגרמניה ישנם מוזיאונים רבים, פארקים וכמובן קבוצת הכדורגל המפורסמת שלה באיירן מינכן. אבל ההיסטוריה של בירת בוואריה חוזרת מאות שנים אחורה, מסורות עתיקות, אדריכלות אומנותית ומטבח מקומי עשיר.
כשלושה מיליון תיירים מגיעים למינכן מדי שנה, אבל מה הם באמת יודעים על אחת הערים המרתקות של אירופה? הזוגות של המירוץ למיליון כבר ביקרו במינכן, והגיע הזמן שגם אנחנו נכיר אותה קצת יותר טוב.
בירת הבירה
לפני הכל, מינכן ידועה כ"בירת הבירה של העולם". חוץ מפסטיבל האוקטוברספט המפורסם, במינכן יש מעל 60 "ביר גארדנס" (גני בירה) מסורתיים שבהם מוגש אוכל מקומי וכמובן בירה - והרבה ממנה. הגדול מבין הביר גארדנס, הירשגארטן (Hirschgarten), יכול להכיל כ-8,000 מבלים בו זמנית. המשקה נחשב לאחד מסמלי העיר והוא אפילו הציל אותה: בשנת 1632, במהלך מלחמת 30 השנים, מלך שבדיה גוסטבוס אדולפוס פלש למינכן ואיים להשמיד אותה, אלא אם האזרחים ימסרו כמה בני ערובה, ו-600 אלף חביות של בירה הופברהאוס (Hofbräuhaus). וכך למעשה ניצלה העיר.
טבח מינכן ומעונות הסטודנטים
השעות המוקדמות של הבוקר ב-5 בספטמבר 1972 סימנו את תחילתו של אחד הפרקים האפלים ביותר בהיסטוריה האולימפית - טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן. בפיגוע של ארגון הטרור הפלסטיני "ספטמבר השחור" נרצחו 11 ספורטאים ישראלים, ועבור רבים שצפו בשידור חי באירועים, התמונה של הכפר האולימפי היא תזכורת לאובדן. אולם כיום, אותם מעון ספורטאים, האולימפיאדורף, הוסבו למגורי סטודנטים, וזהו למעשה אחד המקומות התוססים ביותר במינכן, כאשר כל מבנה מבטון שייך לסטודנט החופשי לצבוע את החזית כרצונו. התוצאה הסופית היא ים צבעוני של חזיתות בתים המשתנות ללא הרף - גלריית אמנות באוויר הפתוח.
האולימפיאדה שינתה את העיר
בלב מינכן, החלטה במהלך אולימפיאדת 1972 שינתה לעד את הנוף האורבני של העיר: הרשויות בעיר החליטו לסגור רחובות מרכזיים בעיר העתיקה של מינכן לנסיעה של כלי רכב ולפתוח אותם אך ורק להולכי רגל. להחלטה לסגור את הרחובות הייתה השפעה מיידית וחיובית. המבקרים נהנו מהחופש לשוטט בליבה ההיסטורי של מינכן ללא רעש וזיהום התנועה. היא אפשרה להולכי רגל לחוות את חיי הרחוב התוססים של העיר, להסתובב בין החנויות, בתי הקפה ואתרי העיר בצורה נינוחה יותר.
איינשטיין עבד באוקטוברפסט
אומנם הוא נולד בעיר אולם (Ulm), כשהוא היה בן שנה משפחתו של אלברט איינשטיין עברה למינכן בשנת 1880. בגיל חמש החל ללמוד בבית ספר יסודי קתולי בבירת בוואריה, ולמרות שאנו מכירים ומכבדים אותו כיום כאחד הפיזיקאים המשפיעים ביותר בכל הזמנים, איינשטיין עבד במספר עבודות מזדמנות במינכן, אחת מהן הייתה באוקטוברפסט של 1896, וכנער בן 17 הוא התפרנס בפסטיבל כחשמלאי, ועזר להקים את אחד מאוהלי הבירה הגדולים.
מה מסתתר מתחת לגבעה?
מבקרים רבים מטפסים על גבעת האולימפיברג בפארק אולימפיה, מתחם ענק של פארק אולימפי עם אצטדיון, סיורים מודרכים, אקווריום ענק, מוזיאון הרוק והופעות. מהגבעה נשקף נוף של 360 מעלות, וביום טוב אפשר לראות אפילו את הרי האלפים במרחק. אבל לא כל כך הרבה מכירים את ההיסטוריה מאחורי האולימפיברג: בין 1948 ל-1957, הגבעה נוצרה מהריסות שנותרו מאחור ממלחמת העולם השנייה. הפצצות במלחמת העולם השנייה הרסו יותר ממחצית מהעיר כולה ו-90 אחוזים מהמרכז ההיסטורי. אדולף היטלר הפך למנהיג המפלגה הנאצית במינכן ולאחר עליית הנאצים לשלטון, העיר הפכה ל'בירת התנועה".
גולשים בלי ים
מינכן אולי נטולת חוף, אבל זה לא אומר שאי אפשר לגלוש בה על גלים. חמש דקות ממרכז העיר בכניסה לפארק גן אנגלישר (Englischer) אפשר למצוא גולשי נהר תופסים גלים בערוץ הנחל של נהר אייזבאך (Eisbach). הגלים הקרים כקרח יכולים להגיע לגבהים של מטר והמקום נחשב לאחת מנקודות הגלישה הגדולות והטובות ביותר במרכז עיר בעולם. למעשה, אנשים גולשים כאן כבר יותר מ-40 שנה.
מטבח עם שורשים כפריים
שום ביקור במינכן לא יהיה שלם בלי לנסות כמה מנות בוואריות קלאסיות. המורשת הקולינרית של העיר מתגלמת בארוחה דשנה וטעימה המשקפת את שורשיה הכפריים. אחת המנות האייקוניות ביותר היא הבייגלה, או "ברזן" (פרצעל), ובשילוב עם בירה מוקצפת, הבייגלה הוא מרכיב עיקרי בגני הבירה של מינכן. מנה נוספת שכדאי לנסות היא Weisswurst, נקניקייה בווארית מסורתית עשויה מבשר עגל טחון ובטעם פטרוזיליה טרייה, לימון והל. הנקניקייה בדרך כלל מוגשת עם חרדל מתוק ותוספת של בייגלה מתוק.
עיר של רכבים
מינכן היא מקום הולדתו של אחד ממותגי הרכב המפורסמים ביותר בעולם: BMW - אשר ראשי התיבות שלו הם Bayerische Motoren Werke, או מפעלי רכב בוואריים. אחת מהאטרקציות המובילות של מינכן הוא מוזיאון החברה במטה המרכזי של שבו אפשר ללמוד על ההיסטוריה של החברה, לראות דגמי רטרו, ולהכיר פרויקטים עתידיים.
מעל גגות מינכן
התמונה הראשונה בגרמניה צולמה ב-1839 על ידי המדענים קרל אוגוסט פון שטיינהיל ופרנץ פון קובל. במרכז התמונה הפראואנקירכה (Frauenkirche), כנסיית הגבירה, המפורסמת של מינכן עם שני הצריחים הגבוהים שלה. למעשה, בשנת 2004 בהצבעה שערכה העירייה, החליטו תושבי מינכן כי שום בניין בעיר לא יהיה גבוה יותר מ-100 מטרים. למרבה המזל הגובה של כנסיית הגבירה הוא 99 מטרים, וכך המבנה הייחודי הוא למעשה הגבוה ביותר במרכז העיר ונראה למרחקים.