הקהילה היהודית של ספליט (Split) בקרואטיה מונה כמאה חברים, אין להם רב והקהילה יותר מסורתית מאשר דתית. למעשה, לקהילה הקטנה הזו הייתה השפעה ניכרת שלא בפרופורציה לגודלה. יעידו על כך שמות של כמה מהרחובות בעיר – "הפסאז' היהודי" שמוביל אל בית הכנסת, שיחד עם בתי הכנסת של דוברובניק ופראג, הוא אחד מבתי התפילה היהודיים העתיקים ביותר באירופה ששרדו אירועים סוערים בהיסטוריה.
לפי ממצאים, סיפורו של הרובע היהודי של ספליט החל כבר בסביבות המאה ה-4, כאשר המשפחות היהודיות הראשונות הגיעו לחוף הדלמטי. במשך מאות השנים שגשגה הקהילה והקימה בית כנסת, בית ספר, חנויות ובתי מלאכה רחשו פעילות. כיום, שרידי העבר העשיר הזה מציצים דרך שכבות הזמן, מהווים עדות למורשת המתמשכת של קהילה שהתמודדה עם מצוקה באומץ ובחוסן, גם בזמנים האפלים ביותר שידע העולם.
>> טסים לקרואטיה? היכנסו למדריך המלא
>> לא מה שהכרתם: אחת המדינות הזולות באירופה מתייקרת בצורה משמעותית
הדים של העבר: רוחות של קהילה עתיקה ומלאת חיים
ספליט היא העיר השנייה בגודלה בקרואטיה, הממוקמת על החוף המזרחי של הים האדריאטי. זהו יעד תיירותי פופולרי עם כמעט מיליון מבקרים בשנה שמגיעים ללמוד על היסטוריה העשירה של המקום, לרבוץ בחופים היפים והתרבות המיוחדת.
העיר מפורסמת בארמון דיוקלטיאנוס (Dioklecijanova palača), אתר מורשת עולמית של אונסק"ו שנבנה על ידי הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס בתחילת המאה ה-4 לספירה. הארמון הוא מתחם רחב ידיים המהווה כעת את לב העיר העתיקה של ספליט. בתוך חומות הארמון נמצאים רחובות צרים, כיכרות מפוארות ונפלאות ארכיטקטוניות, כולל הפריסטיל (Peristyle), החצר המרכזית של הקיסר ומגדל הפעמונים של קתדרלת ספליט, שמציע נופים פנורמיים של העיר.
לאחר גירוש ספרד (1492) ופורטוגל (1498), התיישבו בדלמטיה מספר לא מבוטל של יהודים ספרדים. הם הגיעו לשם רק באמצע המאה ה-16 דרך ונציה (פונטינה) ודרך טורקיה, כלומר בוסניה (לבנטינה). רומניוטים מספליט, כינוי לקהילה היהודית הבלקנית שאינה ספרדית ואינה אשכנזית, קיבלו את הפליטים לקהילה הקטנה שלהם. מאמצע המאה ה-18 הגיעו לספליט אשכנזים ממרכז ומזרח אירופה. לאחר האמנציפציה החברתית במאה ה-19, הם החלו להיות מעורבים בכל מגזרי החיים בעיר הים-תיכונית, הביאו השפעות אירופאיות מתקדמות, עיסוקים חדשים ואופנה חדשה.
ילידים יהודים עם עולים חדשים התגוררו בחלק הצפון מערבי של ארמון דיוקלטיאנוס, ברובע שאנשי ספליט עדיין קוראים לו גט (Get), או גטו. על העובדה שהבתים היו שייכים למשפחות יהודיות יעידו סימני המזוזות על עמודי אבן במספר מקומות ברובע. בתקופת האיום הטורקי, במסגרת הגנת העיר, הופקדה הקהילה היהודית על המגדל הצפון מערבי הסמוך של ארמון דיוקלטיאנוס, המוזכר במסמכים כעמדה יהודית. על הקיר המזרחי שלו נחרתו סמלי המנורה, היחידים מלבד אלו שבמרתפי הארמון. בניגוד לרוב ערי אירופה שבהן נאלצו יהודים לחיות ברובע מבודד, בספליט הגטו היה פתוח, למעט תקופה קצרה בסוף המאה ה-18. יהודי ספליט היו מחוץ לגטו עוד לפני פתיחתו הסופית בתקופת הממשל הצרפתי בתחילת המאה ה-19.
החיים ברובע היהודי של ספליט פעמו בקצב של מסחר וחילופי תרבות. אומנים מיומנים יצרו תכשיטים, טקסטיל ומוצרי עור משובחים, החנויות הדהדו בחבטות קצביות של פטישים וזמזום שקט של ריכוז. האוויר רחש בפטפוטים ערים של סוחרים וקונים שהחליפו סחורות בשוק המקומי.
מעבר למסחר, לקהילה היהודית היה תפקיד משמעותי בחייה האינטלקטואליים והחברתיים של ספליט. הארמון שיכן בית דפוס יהודי נודע, הנפיק ספרים וטיפח את הפצת הידע. בתי הכנסת שימשו לא רק כמקומות תפילה אלא גם כמרכזי למידה והתכנסויות קהילתיות.
מרדיפה לשימור ותמיכה
המאה ה-20, לעומת זאת, הטילה צל כבד על הקהילה. עליית הפשיזם ומלחמת העולם השנייה הביאו לרדיפות והרס לקהילה היהודית בספליט. בבית הכנסת הישן, שנבזז במהלך מלחמת העולם השנייה, עד היום אין רב קבוע ומאה היהודים שנותרו בספליט מתפללים בכוחות עצמם. בית הכנסת ההיסטורי של זאגרב הבירה נהרס ב-1941 על ידי מדינת קרואטיה הפשיסטית העצמאית ולא נבנה מחדש.
לפחות 30 אלף מתוך 39 אלף יהודי קרואטיה נרצחו במהלך השואה, אך בניגוד ליהודים בחלקים אחרים של אירופה, רובם מתו במחנות הריכוז של המדינה העצמאית של קרואטיה ולא במחנות של גרמניה הנאצית. כיום, הרובע היהודי עומד כתזכורת נוקבת לתקופה סוערת זו. לוח זיכרון מנציח את הנספים, בעוד מאמצי שיקום מתמשכים פועלים לשמר את המבנים הנותרים ולשמור על זיכרון הקהילה.
הרשויות בקרואטיה בכלל ובספליט בפרט, משתדלות לתמוך בקהילה היהודית ולטפח את המוסדות העתיקים והחדשים. כך גם בבית הקברות היהודי במדרון המזרחי של גבעת מרג'אן (Marjan), שמתוארך לשנת 1573 והוא אחד מבתי הקברות העתיקים השמורים בעולם. ישנן כ-700 מצבות, רובן מהמאות ה-18 וה-19, כשכתובות ספרדיות יפות נראות עד היום על כמה מצבות, מה שממחיש את המשכיות המסורת היהודית בספליט.
כיום, בעוד האוכלוסייה היהודית של ספליט קטנה, מורשת הרובע היהודי ממשיכה להדהד חזק בתוך העיר. בית הכנסת נותר מקום תפילה פעיל ומרכז תרבות, המארח אירועים המטפחים דיאלוג והבנה בין קהילות מגוונות. מבקרים מרחבי העולם מגיעים לחקור את המובלעת ההיסטורית הזו, שמתפארת במורשת העשירה והסיפורים המרתקים שלה.