מאז ומתמיד, ובעיקר מאז ה-7.10, ישראלים שטסים לחו"ל מחפשים מדינות בטוחות ומקומות שתומכים בישראלים, כדי שיוכלו להרגיש רגועים בחופשה שלהם. לאחרונה נחתנו ביעד שהוא ככל הנראה המקום הכי בטוח, שקט ונעים שהישראלים יכולים להגיע אליו, ולא רק הם. מלון, או יותר נכון ריזורט הספא היוקרתי - שלוס אלמאו (Schloss Elmau).
הבעלים של המקום, דיטמר מולר-אלמאו, כל כך מתגאה ובטוח באהדה שלו לישראל, שהחל מה-8.10 הוא הורה לתלות בכניסה למבנה המרכזי את דגל המדינה. והאם זה בעייתי לאורחים אחרים? לטענתו לא, אבל זה גם לא ממש משנה מבחינתו.
שלוס (ארמון) אלמאו (שם המשפחה של הבעלים), הינו ריזורט שנמצא כשעה וחצי נסיעה ממינכן, ומספק מפלט מושלם למי שמחפש שקט, טיפולים לגוף, אוכל טוב, תרבות ושלל פעילויות לכל הגילים. המקום כל כך מצטיין במה שהוא עושה, שהוא זכה בשלל פרסים, כולל כניסה לרשימת המלונות הטובים בעולם ב-2024 של מגזין היוקרה Condé Nast. הוא גם המלון היחיד שנבחר לארח פעמיים (2015 ו-2022) את ועידת ה-G7 של 7 המנהיגים הגדולים בעולם. כך, יכול להיות שבסוויטה שבה ישנתי, ישן בעבר גם ברק אובמה או ג'ו ביידן.
כל אלה כמובן לא הסיבות להגיע לחופשה בשלוס (אלמאו), אלא רק מנת הפתיחה. הסיבה האמיתית טמונה במה שחווים ברגע שמגיעים. לא בטוח שמילים יצליחו להסביר ולתאר זאת, אבל אנסה.
לנחות ביקום מקביל
כשמתחילים את הנסיעה מנמל התעופה של מינכן לכיוון השלוס, הנופים מתחלפים לאט לאט. האורבני הופך לשדות ירוקים, השדות הופכים להרים מושלגים ונחלים ובסוף הדרך מחכה הריזורט, שנראה כאילו יצא מתוך שומר מסך או מתוך סצנה של צלילי המוזיקה, תבחרו אתם את הקלישאה.
בריזורט, שנבנה עוד בשנת 1916, ישנם שני בניינים, האחד נקרא Hideaway והשני Retreat, בהם יש בסך הכל כ-160 חדרים וסוויטות. שני הבניינים הללו נמצאים בתוך עמק רחב ידיים (אבל ממש רחב), בו מדשאות שלא נגמרות ובהן פזורים בתי אסם קטנים, נחל שמייצר רעש רקע מושלם של פכפוך מים לצד ציוץ ציפורים (אמיתי, זו לא הגזמה), ברקע הרים מושלגים ובכניסה לבניין הראשי, כאמור, תלוי דגל ישראל. אין ספק שזו ההגעה לחופשה הכי מרשימה שהייתה לי אי פעם.
בקבוצה בה התארחנו במלון, צחקנו שלמקום כזה צריך לעשות השוואת לחצים. המראנו מהטירוף של הארץ ונחתנו בתוך חלום, ומהר מאוד, עוד לפני שעשינו משהו אקטיבי לטובת העניין, התמסרנו ובעיקר נרגענו. איך אפשר שלא? אגב, מכאן זה רק הלך והשתפר.
הנוף נכנס לתוך הסוויטה
אנחנו התארחנו בבניין ה-Retreat, החדש מבין השניים, שנבנה בשנת 2015 כחלק מההכנות לוועידת ה-G7 הראשונה שהתקיימה במקום. הבניין השני, ה-Hideaway, נבנה כאמור לראשונה בשנת 1916, אך נשרף כליל בשנת 2005 ונבנה מחדש בשנת 2007. שני הבניינים נבנו תוך מחשבה רבה על עיצוב, ניצול הסביבה הטבעית וירידה לפרטים הכי קטנים.
במהלך השהות ישנו בסוויטת ג'וניור ענקית. בסוויטה יש מסדרון כניסה עם ארונות, שולחן עבודה ו"שירותי אורחים". מימין אליו חדר רחצה גדול עם אמבטיה, דוש וחלון לנוף שמספק תפאורת מקלחת מטריפה. משמאל למסדרון הכניסה מגיעים לסלון עם ספות, טלוויזיה וחלונות פנורמיים לנוף שכולו ירוק. לא משנה לאן החדר/סוויטה שלכם פונה, מובטח לכם נוף יפה, גם אם הוא לכיוון ה"הר". בחדר השינה מיטת קינג סייז נוחה ועוד כמה ארונות למי שמגיע לשהות ארוכה (מומלץ).
במרפסת, בה שולחן וכיסאות, עבדתי במהלך השהות במקום, ואין ספק שזה היה "המשרד" הכי יפה וירוק שעבדתי בו בחיי.
כאמור, בסך הכל יש במלון כ-160 חדרים וסוויטות ברמות שונות. החדר הכי קטן (דלוקס) הוא של 65 מ"ר (גודל של דירה בתל אביב). וכמה עולה לילה? אתם בטח יכולים לנחש שלא מעט: חדר דלוקס, החל מ-690 אירו לשני אנשים (2,700 שקלים); סוויטת ג'וניור בבניין Hideaway, החל מ-710 אירו לשני אנשים (2,800 שקלים); סוויטת ג'וניור בבניין Retreat, החל מ-920 אירו לשני אנשים (3,600 שקלים). המחירים כוללים ארוחת בוקר.
עושים כאן מה שרוצים
חוץ מהטבע החד פעמי והחדרים רחבי הידיים, הריזורט מציע מגוון פעילויות ואטרקציות שמתאימות לזוגות/משפחות, ילדים/מבוגרים. הוא מצליח להיות גם ריזורט ספא וגם מפלט תרבותי, והמשימה היחידה שיש למי שמתארח במקום היא להחליט מה הסגנון המועדף עליו. שילוב בין הדברים הוא כמובן הנוסחה המנצחת.
כך, בגזרת הספא תוכלו למצוא כאן 9 בריכות, רובן מחוממות, חלקן רק למבוגרים וחלקן לכל המשפחה. יש גם מתחמי ספא בכל אחד מהבניינים, חלקם למבוגרים בלבד, חלקם מעורבבים גברים-נשים, חלקם בהפרדה. יש סאונות בכל מקום, כולל סאונה אחת על הנהר שמאתגרת את מי שרוצה לטבול במי קרח ואז להיכנס לחום, או להפך. תוכלו למצוא גם שיעורי יוגה לכל הרמות וחדרי כושר. מנגד, יש מעל 20 חדרי טיפולים הכוללים גם טיפול מיוחד ומרגיע במיוחד שפותח במקום. מניסיון, מדובר בטיפול מרגיע, נעים ומשחרר.
בגזרת הפעילויות תוכלו למצוא כאן מגרשי טניס, אופניים להשכרה איתם ניתן לצאת לטיולים בהרים או למספר מעיינות שנמצאים בסביבה (58 אירו ליום לאופניים חשמליים). אגם פרכנזה (Ferchensee) המהמם נמצא במרחק של שעה הליכה קלילה או 15 דקות רכיבה על אופניים למשל. יש גם חץ וקשת ופעילויות מתחלפות נוספות. כמעט בכל יום גם תוכלו לתפוס הופעה אחרת בבניין Hideaway, כשהדגש הוא על הופעות ג'אז.
גם לילדים לא חסר. דבר ראשון יש שני מועדוני ילדים של גילאי 2-5 ושל גילאי 6-12. במועדונים הללו אפשר להשאיר את הילדים והם יקבלו גם ארוחת צהריים והשגחה עד הערב. בגזרת הפעילויות יש כאן פעילויות דיג לילדים (בתוספת תשלום), סדנאות יצירה ואפילו מחנה כדורגל של שעתיים בכל יום בעיירה הסמוכה, שנראה יותר רציני ומקצועי מאימון של קבוצת בוגרים בארץ. ראיתי בעיניים שלי. אגב, ישנן תקופות בריזורט שילדים עד גיל 15 מתארחים בחינם.
בחורף יש גם הסעות לאתר סקי קרוב, וכפי שכבר הבנתם תוכלו למצוא כאן את התמהיל הנכון עבורכם, לא משנה מה הגיל שלכם, ההרכב שבאתם למקום, מה עונת השנה או האם אתם יותר רוצים להירגע או לעשות פעילויות. אחרי 4 ימים בשלוס יצאנו בהרגשה שעשינו המון, אבל לא הספקנו כלום. אין ספק שנצטרך לחזור לכאן גם בחורף.
ואם בכל זאת תרצו לצאת קצת מהחלום
אם תרצו לצאת לראות קצת עולם מחוץ לריזורט, הנופים מסביב כמובן יפים לא פחות. במרחק של עד חצי שעה נסיעה תוכלו לבקר בכמה כפרים קטנים. אנחנו למשל נסענו לעיירה גרמיש (Garmisch) שנמצאת במרחק חצי שעה נסיעה משלוס. בעיירה יש מדרחוב מקסים עם חנויות אותנטיות ומקומות נעימים לשתות בהם אפרול שפריץ, או כל דרינק אחר.
במרחק שעה נסיעה לכיוון הנגדי, תמצאו את עצמכם באינסבורק (Innsbruck), עיר אוסטרית ששוכנת על נהר Inn. בעיר העתיקה של אינסבורק, שנמצאת במרכזה, תוכלו להסתובב בין חנויות תיירים, מסעדות שמגישות שניצל ונקניקיות ולהרגיש לרגע שחזרתם לציוויליזציה, לפני שתרצו לחזור מהר לבועה הקסומה של השלוס.
> המדריך המלא למטייל באינסבורק
אם תרצו חוויה אורבנית כהלכתה, העיר הבווארית מינכן נמצאת במרחק של כשעה וחצי נסיעה, ובה חנויות, הכפר האולימפי, אצטדיון האליאנץ ארנה של באיירן מינכן (שיארח משחקים ביורו הקרוב), מוזיאון BMW ועוד.
בשלוס יש מספר רכבי BMW חשמליים ויוקרתיים שניתן לשכור ליום של נסיעות מחוץ לריזורט. המחיר – 350 אירו ליום, ולא צריך להחזיר את הרכב עם מיכל מלא כמובן.
ולא פחות חשוב: מה אוכלים?
אחרון חביב, ואולי הכי חשוב – האוכל. בשלוס יש בסך הכל 6 מסעדות בסגנונות שונים (לא תמיד כולן פעילות), שנמצאות בשני הבניינים המרכזיים. תוכלו למצוא כאן את TUTTO MONDO שמוגדרת מסעדה משפחתית ומגישה מנות ממטבחים שונים, החל משניצל, דרך סלמון ועד מרקים (ארוחה של שלוש מנות תעלה 80 אירו לסועד). מסעדת LA SALLE גם מוגדרת משפחתית ומגישה שילוב של אוכל אירופי, הודי ותאילנדי.
שתי המסעדות המומלצות בהן אכלנו את האוכל הטוב ביותר במהלך החופשה הן ה-SUMMIT PAVILLON שהגישה את הסושי והסשימי הכי טעימים שיצא לי לטעום. האוכל מוגש על מגשים גדולים והכל נגמר עד הפירור האחרון (85 אירו לסועד לארוחה של 3 מנות). וגולת הכותרת – מסעדת שני כוכבי המישלן IKIGAI, שמגישה אוכל צרפתי-יפני, שאין סיכוי שאצליח להסביר מה הוא היה חוץ ממושלם (249 אירו לארוחת טעימות של 6 מנות).
גם ארוחת הבוקר (הכלולה במחיר) לא מאכזבת, וכוללת בופה של לחמים, מאפים, פירות, נקניקים, גבינות ועוד. כל אלה לצד הגשה לשולחן של מנות ביצים שונות, טוסט אבוקדו מעולה, פנקייקים, או שילוב של כל האמור אם עוד נשאר לכם מקום.
בשורה התחתונה
במילה אחת: חלום. בקצת יותר: ההרגשה איתה סיימנו את החופשה בשלוס אלמאו, היא שקיבלנו בדיוק את מה שהגוף והנפש שלנו היו זקוקים לו. גם שקט ושלווה וגם פעילויות ועניין. תמיד כשחוזרים מחו"ל יש מועקה של חזרה לשגרה, והמועקה במקרה הזה היתה גדולה מתמיד. גם בגלל מה שקיבלנו וחווינו בשלוס וגם מהמציאות אליה נחתנו בארץ. אין ספק שנצטרך לברוח לכאן שוב בקרוב.
* הכתב היה אורח של מלון שלוס אלמאו