המפונים מהצפון והדרום מצאו את עצמם מקימים חיים חדשים וזמניים באילת, ים המלח, תל אביב ואפילו בטבריה. אבל לא מעט מהם, כ-100 משפחות ליתר דיוק, החליטו לטוס הכי רחוק שאפשר - והתמקמו בקופנגן בתאילנד.
"קיבלנו את המשפחות כבר בתחילת המלחמה, חלקן עדיין איתנו", אומרת סולי אברהם, ישראלית שמתגוררת בתאילנד כבר 5 שנים והקימה לפני שנתיים וחצי את בית הספר נאראניה בג'ונגלים של קופנגן. "קלטנו אלינו כ-30 ילדים. כאן החיים הרבה יותר רגועים. יש משהו באווירה כאן והמרחק שמאפשר טיפה אוויר לנשימה".
> כך נראים חיי המפונים במלון יערות הכרמל
סולי מספרת שבבית הספר לומדים מגיל 4 ועד גיל 12 והוא משלב רוח אנתרופוסופית לצד לימוד של מקצועות ליבה כמו מתמטיקה, מדעים ואנגלית, וגם מוזיקה ואומנות. בבית הספר לומדים לא מעט ילדים ישראלים, לצד ילדים מגרמניה, ספרד, צרפת הולנד ועוד ויש בו בסך הכל 100 תלמידים.
"בהתחלה פתחנו כיתה מיוחדת ל-30 הילדים המפונים, ממש הקמנו כיתה פיזית וגייסנו מורים. עשינו להם הרבה מעגלי שיח, תמכנו רגשית ועוד. גם בילדים שכבר למדו במקום תמכנו רגשית, כי כולם היו מוצפים. לאט לאט שילבנו אותם בתוך הכיתות הרגילות שלנו והיום הם ממש חלק מתוכנית הלימודים במקום, אין להם משהו מיוחד".
איך בכלל שמעו על המקום הזה?
"בית הספר מאוד מוכר בתאילנד וגם בארץ מכירים אותו. יש כאן קהילה גדולה של משפחות מישראל שגרות כאן קבוע. אחרי ה-7 באוקטובר קיבלנו מבול של טלפונים של ישראלים שרוצים להגיע. חלק מפונים מהצפון והדרום, חלק פשוט ברחו מהארץ. ב-23.10 כולם הגיעו וקלטנו אותם. לצערי היה עודף ביקוש ולא את כולם הצלחנו לקבל".
ומי הישראלים שנמצאים כאן קבוע?
"חלקם הגדול של הישראלים עובד בהיי טק, עורכי דין והרבה יזמי נדל"ן. יש כאלה שבחופשה ארוכה, כאלה שהתחילו טיול ומשלבים מגורים, חלק מהמשפחות מגיעות לסמסטר אחד. כשאני הגעתי לפני 5 שנים היו רק 30 משפחות של ישראלים, היום יש קרוב ל-500.
"הכל פה פשוט הרבה יותר רגוע, כי אנחנו גרים במקום הרבה יותר רגוע. יש כאן חווייה של איזון בין החיים והעבודה. לא עובדים כאן כל היום כמו בארץ. מרגישים כאן נורמליות שכבר שכחנו שיכולה להיות קיימת".
לכמה זמן עוד תוכלו לקלוט את המפונים?
"הם ואנחנו לא יודעים כמה זמן זה עוד יימשך וזה בסדר מבחינתנו. כמה שהם יצטרכו הם יוכלו להישאר. חלק כבר עזבו וחזרו לארץ ולדעתי השאר התאהבו בקונספט ופשוט נשארים ולא ממהרים לעזוב. זה קורה כאן הרבה, בלי קשר ל-7.10".