איי קומורו (Comor Islands) השוכנים במימי התכלת של האוקיינוס ההודי, הם ארכיפלג מרהיב שכולל שלושה איים עיקריים - נגזידג'ה (Ngazidja, או גראנד קומור), נדזואני (Ndzuwani, או אנג'ואן) ומוואלי (Mwali, או מוהלי) - יחד עם מספר איים קטנים יותר, ומציע תערובת ייחודית של הרים געשיים, יערות שופעים וחופים בתוליים.
האיים ממוקמים בין מדגסקר לחוף המזרחי של אפריקה, מרחק יריקה בלבד ממוזמביק, אך בניגוד לאיים אחרים באזור כמו זנזיבר הטנזני, סיישל ומאוריציוס, איי קומורו נותרו מחוץ למפת התיירות העולמית. רוב המטיילים אפילו לא שמעו על הארכיפלג, ונתונים מהאיים מראים כי מספר התיירים יורד בהדרגתיות במשך 15 השנים האחרונות, כשהממוצע עומד על פחות מ-30 אלף מבקרים בכל שנה, זאת בשל מתיחות פוליטית ומצב ביטחוני רעוע שהוביל מדינות בעולם, כולל ארצות הברית וישראל, לפרסם אזהרות מסע לאיים.
>> חברות רחוקות: האיים הקטנטנים שעומדים עם ישראל
>> ארץ החופשיים: למדינה הזו יש קשר מפתיע עם ישראל - ולא כולם אוהבים את זה
אוכלוסיית קומורוס מונה כ-800 אלף תושבים, והיא מורכבת בעיקר מקומוראים אתניים עם שורשים במורשת אפריקאית, ערבית וצרפתית. האיים מאופיינים בשילוב הרמוני של תרבויות, המשתקף במוזיקה, במטבח ובאומנות המקומית. הדת השלטת היא האסלאם, והיא ממלאת תפקיד משמעותי בחיי היומיום של האנשים, ומשפיעה על כל דבר, החל מפסטיבלים ועד למסורות קולינריות. הדיאלקטים המקומיים, כולל שיקומורי, צרפתית וערבית, מדגישים עוד יותר את המרקם הרב-תרבותי של האיים. אבל למרות שהם נחבאים, המסע של איי קומורו סוער כמו המים המקיפים אותם: תהפוכות, קרבות, לחצים חיצוניים ואפילו כמעט הסכם שלום עם ישראל.
מאבקים, מהפכות ותהפוכות בלתי נגמרות
לאיי קומורו יש היסטוריה עשירה ורבת פנים שתחילתה בימי קדם. עדויות ארכיאולוגיות מצביעות על כך שהאיים היו מיושבים כבר במאה ה-6 לספירה, בעיקר על ידי מתיישבים אפריקאים ואחר כך על ידי סוחרים ערבים. המיקום האסטרטגי של הקומורוס הפך אותם לנקודה חיונית בנתיבי סחר ימיים, וטיפח קשרים בין אפריקה, המזרח התיכון ואסיה. חילופי תרבות אלה הובילו לפריחה של מסחר, חקלאות ואומנות.
לאורך מאות השנים חוו האיים סדרה של פלישות ומאמצי קולוניזציה. הפורטוגלים הגיעו בסוף המאה ה-15, ואחריהם הצרפתים, שביססו את השליטה הקולוניאלית שלהם באיים במאה ה-19. איי קומורו הוכרזו רשמית כמדינת חסות צרפתית ב-1886, מה שהשפיע עמוקות על המבנים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים של האיים. בזמן שהתקופה הקולוניאלית הציגה הזדמנויות חדשות, היא גם זרעה את זרעי הסכסוך והפילוג שאותם ניתן להרגיש עד היום.
לאחר קבלת עצמאות ב-1975, התמודדו איי קומורו עם שורה של תהפוכות פוליטיות בסימן הפיכות וסכסוכים אזרחיים. הנשיא הראשון, אחמד עבדאללה, הופל בהפיכה שנים ספורות, במה שסימן את תחילתו של מעגל בלתי פוסק של חוסר יציבות, כאשר מנהיגים שונים תפסו את השלטון בכוח. עד סוף שנות ה-90 המצב החמיר, והוביל למלחמות אזרחים ולהתערבויות בין-לאומיות. הסכסוך המשמעותי ביותר התרחש בשנים 1997-1999, כאשר האי אנג'ואן ביקש להתנתק מהאיחוד, וכתוצאה מכך פרץ סכסוך אלים ועקוב מדם שדרש התערבות של האיחוד האפריקאי.
איי קומורו עדיין נאבקים בהיעדר ממשל יציב וארוך שנים. מאז העצמאות, היו בארכיפלג הפיכות רבות, ומנהיגים פוליטיים כיהנו לעתים קרובות בקדנציות קצרות לפני שהודחו. חוסר יציבות זה הוביל להיעדר המשכיות בממשל, והקשה על יישום ופיתוח יעיל של מדיניות. גם השחיתות היא נושא נפוץ בפוליטיקה הקומורית, ואזרחים רבים מביעים תסכול מהיעדר אחריות ושקיפות בקרב פקידי ממשל. ניהול שגוי של משאבים ציבוריים ואי מתן מענה לצרכים בסיסיים תורמים לעוני הנרחב של האוכולוסייה הקומורית ולתסכול של העם, שלא פעם יצא לרחובות בהפגנות שדוכאו ביד קשה והובילו לטענות בדבר הפרות זכויות אדם מצד השלטון.
מהתנעה מבטיחה להקפאה דיפלומטית: הקשרים בין ישראל לאיי קומורו
ישראל ואיי קומורו הקימו יחסים דיפלומטיים בשנת 1994, אם כי לא מלאים, שנשארו בעיקר חתומים במסמך של מזכר הבנות. במהלך תקופה זו, ישראל שאפה להרחיב את השפעתה באפריקה, תוך ניצול הדינמיקה הפוסט-קולוניאלית שעיצבה מחדש את היבשת. מצידם של איי קומורו, הם ראו ביחסים עם ישראל דרך לפיתוח כלכלי ותמיכה בין-לאומית. למרות שההתחלה הייתה נראית מבטיחה, לחצים של חברות בליגה הערבית שבה גם חברה איי קומורו, הובילו לכך שמעולם לא נוצרו יחסים דיפלומטיים אמיתיים בין ישראל לאיי קומורו ולא נשלח שגריר לאף אחת מהמדינות.
במהלך השנים התקיימו התקשרויות דיפלומטיות שונות בין שתי המדינות. ביקורים ודיונים בדרגים הגבוהים יזמו דרכים לחקור תחומים פוטנציאליים לשיתוף פעולה, כולל מסחר, חקלאות, טכנולוגיה וביטחון. ישראל הביעה עניין להציע מומחיות במגזרים כמו ניהול מים, חקלאות ובריאות - תחומים שבהם איי קומורו מתמודדת עם אתגרים משמעותיים.
השיא השלילי ביחסי המדינות הגיע לאחר משט המרמרה לעזה בשנת 2010, כאשר בשנת 2013 ביקשה איי קומורו לפתוח בתביעה נגד ישראל בבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג. הצעד, שלבסוף גם התקבל בשנת 2015 ונתמך כמובן על ידי טורקיה, הוביל להקפאה של היחסים בין ישראל לאיי קומורו עד היום. עם זאת, בשנת 2021 החלו שיחות נורמליזציה בין ישראל לאיי קומורו, שיחד עם האיים המלדיביים, התכוונו לחתום על הסכם ברוח הסכמי אברהם בתיווך אמריקני. נכון לעכשיו אותן שיחות נעצרו, והמלחמה בישראל מרחיקה כעת את האפשרות לחתימה, אך הן לא בוטלו לחלוטין.
חשוב גם לציין כי בשנת 2016 מערכת היחסים בין איי קומורו לאיראן חוו פגיעה קשה. הארכיפלג המוסלמי-סוני, האשים את איראן בניסיון להשתלטות על המדינה עם הכנסת מוטיבים שיעים, וסגר מוסדות איראניים וגירש את נציגיהם מהמדינה. כמו כן, בשנים שלאחר מכן נרשמה התחממות משמעותית ביחסים שבין איי קומורו, כיום בראשותו של הנשיא החוזר רזאלי אסומאני, לערב הסעודית הסונית, שידועה בסכסוך שלה עם איראן ובכוונותיה האפשריות להסכם מול ישראל.
סודות האיים: חוויות תרבותיות בנופים של קומורו
לאלו המחפשים הרפתקה מחוץ למפת התיירות המוכרת, איי קומורו מציעים אוצר של חוויות המשלבות יופי טבעי עם מפגשים תרבותיים עשירים. לכל אי יש את הקסם הייחודי שלו, נופים וקהילות תוססות משלו.
נגזידג'ה, הגדול באיים, הוא האי שבו יושבת הבירה ההומה מורוני (Moroni). המבקרים יכולים לחקור את מסגד יום שישי ההיסטורי, אחד העתיקים באזור, ואת השווקים המקומיים התוססים השופעים תבלינים ומלאכת יד. ההרים הוולקניים של האי מספקים מסלולים לטיולים רגליים וטרקים, עם נופים עוצרי נשימה של האוקיינוס שמסביב.
האי אנג'ואן, המכונה לעתים קרובות "הפנינה של קומורו", ידוע בזכות הצמחייה השופעת והצוקים הדרמטיים שלו. הכפרים המקסימים של האי, כמו מוצאמודו (Moutsamoudou) ודומיני (Domoni), מציעים הצצה לחיים הקומוריים המסורתיים. החופים הבתוליים של מויה (Moya) וסזילה (Saziley) מתאימים לרגיעה ולרביצה, וניתן לצאת בהם לפעילויות שנורקלינג וצלילה בין שוניות אלמוגים צבעוניות ומלאות חיים.
מוהלי, הקטן מבין שלושת האיים המרכזיים, הוא גן עדן לחובבי הטבע. בפארק הימי מוהלי המבקרים יכולים לצפות בצבי ים המקננים בחופים ולחוות את המגוון הביולוגי העשיר של המים. הסביבה השלווה של האי הופכת אותו ליעד אידיאלי לתיירות אקולוגית ולמנוחה מול מי האוקיינוס.
עם זאת, מטיילים פוטנציאליים צריכים לנקוט משנה זהירות בתכנון ביקור בקומורו. משרד החוץ של ארה"ב פרסם אזהרות לתיירים, וגם המל"ל ממליץ לגלות ערנות לנוסעים לאיים. המבקרים צריכים להישאר מעודכנים לגבי המצב הנוכחי ולהבטיח שיש להם הבנה מעמיקה של המנהגים המקומיים.
אומנם היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לקומורו עברו תהפוכות היסטוריות, אך כיום אין מניעה עקרונית לתיירים ישראלים לבקר במדינה. עם זאת, חשוב להבין כי המצב הפוליטי והביטחוני באזור עשוי להשתנות, ולכן מומלץ לבדוק את ההנחיות והעדכונים האחרונים של משרד החוץ הישראלי לפני היציאה לטיול. ישראלים זקוקים לאשרה כדי להיכנס לאיי קומורו, אותה ניתן להנפיק בכניסה למדינה.