לראות את לוטוס ההרים: אגם אובס-נור במונגוליה
"המקום הכי מושלם בעיניי נמצא במערב מונגוליה, בתוך רכס הרים שנקראת חרחירה", אומר ספי בן יוסף, מדריך טיולים, סופר ועיתונאי. "מדובר ברכס גבוה ומושלג, בו מסלולי טרקים עוברים בין מאהלים של נוודים מונגוליים, אתרים פולחניים קדומים והרים שלמים שמכוסים בציורי סלע בני 3000-4000 שנים. נקודת השיא של המסלול הזה היא אגם קטן בשם אובס-נור, שמתחבא בלב ההרים שעל גדותיו צומח צמח, אחד הנדירים בעולם, הידוע בשם העממי לוטוס-הרים. זה צמח ענקי בצבע לבן שהסינים מוכנים לשלם עליו כל מחיר שבעולם, כי בעיניהם הוא אפרודיזיאק בעל עצמה בלתי רגילה. כדי להגיע לשם הולכים ברגל עשרה ימים והמראות בדרך פשוט מדהימים: אגמים צלולים, פסגות מושלגות ועיטים ענקיים מרחפים בשמיים".
לקנות ענתיקות וללגום שייקים: קמדן פסאז' בלונדון
"קמדן פסאז' הוא הרחובון האהוב עליי בלונדון, ואולי אף בעולם", אומרת הלית קולט, תקליטנית, בעלת הבלוג בלונדון יש, ולונדונית ותיקה. "אין לו שום קשר לקמדן טאון. מדובר במדרחוב שמתחיל בקצה הדרומי של Upper Street ומסתתר בשכונה האהובה שלי, איזלינגטון. בסוף השבוע נפתחים פה דוכנים של רוכלי ענתיקות מכל הסוגים: תכשיטים, כובעים ומעילי פרווה, ואיזוטריות ספציפיות כמו חותמות או קסדות צבאיות. גם בימי חול זה רחוב שווה מאוד: יש בו המון חנויות וינטג' רציניות, וכן קונדיטוריה מתוקה בסגנון אמריקאי שנקראת מילקי וויי, את הבר האווירתי The Elk in the Wood, ואת הסניף הכי חמוד של הברקפסט קלאב, קפה-בר עם שייקים מעולים. הירוק עם התרד והמלון – חובה".
לצעוד בין צריחים: החומה של דוברובניק, קרואטיה
"ההליכה על החומה עטורת-המגדלים של דוברובניק (Dubrovnik) היא חוויה שלא אשכח", אומר רונן אלטמן קידר, מדריך בחברת "הטיולים של נדב" בברלין, מחבר מדריכי טיולים לגרמניה ולאוסטריה בסדרת "הטיול כבר בפנים" של הוצאת שטיינהרט-שרב. "שאון הגלים המתנפצים על הסלעים המחודדים הרחק תחתי, המבנים המרהיבים לאורך המדרחוב הנוצץ של העיר העתיקה מאחורי, וביניהם – שביל צר בראש החומה האדירה".
חומת דוברובניק נבנתה ברובה במאות ה-14 וה-15, והיא נועדה להגן על העיר מפני פולשים פוטנציאליים: הסראצֶנים, הוונציאנים, הבוסנים והרוסים. היא מתנשאת עד לגובה של 25 מטר, ואורכה הכולל הוא קרוב ל-2 ק"מ. ואם אתם מדמיינים סצנה ממשחקי הכס, אתם צודקים: "עם כל צעד מתגלות עוד ועוד זוויות של מגדלים, צריחים ומצודות, הנדמים כעולים ישירות מן הים", ממשיך אלטמן, "ועל צוק במרחק מתנשא עוד מבנה איתן – טירת דוברובניק הצופה על הכניסה לעיר. וכשנדמה שלא נותרו עוד הפתעות מתגלה לפתע שער המוביל אל בית קפה קטנטן, ששולחנותיו פזורים על פני מספר מדפי-סלע מחוץ לחומה, בראש צוק אימתני, גבוה-גבוה מעל הגלים".
לאכול פירות בין הבריכות: הר סיני, מצרים
לסופר והעיתונאי צור שיזף ברור מה המקום שהכי כדאי להיות בו. "בלי שום ספק, הר סיני", הוא אומר. "וסיני באופן כללי. בחלק הדרומי שלו יש הרים בגובה של 2,500 מטר, הרבה מים שנמצאים בגבים ומפלים, המסלע של הגרניט באדום ושחור, ובתוך כל הדבר הזה גם הנזירים הביזנטיים וגם הבדואים בנו המון בוסתנים שבתקופה הזו של השנה הם עמוסים בפרי. אחד הדברים הכי כיפיים בעולם זה להיכנס לשים את הציוד על גמל, ללכת בין הבריכות ולאכול פירות. הבדואים של ההר הגבוה מאוד ידידותיים ומאוד אוהבים ישראלים, ואחרי כמה ימים בהרים פשוט יורדים לחוף בסיני ושם יש את הים הכי שווה בעולם. כל הדברים האלה ביחד יוצרים את המקום הכי מושלם בעולם".
להבין את פיקאסו: הספסל שמול "העלמות מאביניון" במוזיאון מומה בניו יורק
"כשאני יושב הספסל שמוצב מול 'העלמות מאביניון', אני מתמקד בכתם אחד של כחול בהיר", אומר האמן בעז ארד. "יש שם כמה כתמים דומים אבל הכתם הזה לא מצויר. הוא צבוע. הוא פשוט מונח שם. התבוננות בציור היא גם הפירוק לארכיאולוגיה שלו. לשכבות של שיקולים. לניסיון להתחקות אחר שיקולי הצייר. הכתם הזה הוא חור שחור בארכיאולוגיה הזו. אני לא יכול לשער את המהלך שמוביל אליו. אי אפשר לראות את כל זה ברפרודוקציה, הוא פשוט מונח שם גאה סתמי ושרירותי ובו זמנית כל כך תואם ונכון והכרחי. הכתם מגלם את חוסר היכולת לפענח את החידה האנושית, ולכן הוא גם מרכז היקום".
לשכב על החוף עם פילי ים: מפרץ גולד באיי ג'ורג'יה הדרומית
"מפרץ גולד באיי ג'ורג'ייה הדרומית הוא המקום הכי מדהים בעולם", קובע דנדן בולוטין, חוקר האמזונס, מרצה ומדריך טיולים. "האי הזה, שנמצא בדרום האוקיינוס האטלנטי, הוא שמורת טבע אחת גדולה, ובמפרץ הספציפי הזה יש ריכוז עצום של בעלי חיים שאפשר לראות מקרוב בלי חשש. יש שם עשרות אלפי פינגווינים מלכותיים, פילי ים שוכבים בערימות על החוף, אלבטרוסים וקורמורנים מקננים ועוד כל מני סוגים של ציפורים. יש שם גם קרחונים. ההגעה אל האי היא רק בשיט, כי אין שם מנחת מטוסים ובדרך כלל עוצרים שם בדרך לאנטרקטיקה, אבל בסופו של דבר הוא הרבה יותר שווה מאנטרקטיקה".
להבין את הרומאים: נקבת המים בפארק אלונה
"יש מקום מופלא שנמצא בפארק אלונה ליד גבעת עדה, בשיפולים הדרומיים של הכרמל לכיוון השרון", אומר דוד גל אור, מחבר סדרת ספרי הטיולים "מסלולים". "הרומאים בנו קבוצה של אמות מים לקיסריה, שהייתה עיר בירה של הרומאים בארץ ועיר הנמל שלהם, ואחת הנקבות הללו נמצאת בפארק אלונה מתחת לאדמה. מדובר בתעלת מים באורך של כ-200 מטר, עם מים בגובה 70 ס"מ, שהולכים דרכה עם פנסים ומבינים איך הרומאים הובילו מים לעיר. זה מקום שהוא לא רק יפהפה אלה גם משופע בהיסטוריה מרתקת, ולא דומה לנוף הארץ ישראלי שאנחנו רגילים לטייל בו".
לטבול במעיין ולא לצאת: סמוק שמפיי, גואטמלה
"אני לא זוכרת עוד סיטואציה כזאת, שבה עמדתי מול הטבע והנשמה יצאה לי מהגוף", מספרת מיכל אנסקי על אחד האזורים היפים במרכז אמריקה Semuc Champey (המשמעות - מים העוברים בסלע). "אלה מעיינות בצבע ורוד, הם נמצאים בתוך יער טרופי, והטמפרטורות שונות ממעיין למעיין. היינו שם קרוב ל-9 שעות ולא יכולנו לצאת. עד היום אני חולמת לחזור לשם".
לנגוס בפיצה הכי טובה בעולם: פיצריה "דה מיקלה" בנאפולי
"לשלמות יש מילה נרדפת, והמילה הזאת היא פיצה", אומר יובל בן-עמי, סופר, עיתונאי ושועל מסעות וותיק. "אפילו חברי הטבעונים מוכנים לפעמים להקל במגבלות בשביל פיצה. הפיצה הומצאה, כך טוענים, בנאפולי, ויש בעיר החבוטה והמכושפת הזאת כמה פיצריות שמתחרות על תואר הטובה ביותר. אני ממליץ על דא מיקלה, ממש בלב העיר, מקום שמגישים בו רק פיצה ורק משני סוגים: עם גבינה ובלי גבינה, ובשלוש מידות, שהענקית בהן עולה חמישה אירו. זה נשמע כמו ארוחה, ועוד זולה ופשוטה, אבל למעשה זה מסע בתוך מסע. ההיכרות עם הפיצה הנפוליטאנית היא תהליך איטי של התאהבות, שמתחיל בספק (זאת פיצה? ככה נראית גבינה של פיצה?) ונגמר בריחרוח תאוותני של הבצק ובהבנה שהעולם יפה הרבה יותר משהעלינו בדעתנו".
לרוץ עם סרטנים בין הקוקוסים: מפרץ האיים באיי פלאו, מיקרונזיה
"מפרץ האיים של פלאו שבאוקיינוס השקט הוא המפרץ הכי יפה בעולם", אומר גילי חסקין, מדריך טיולים וחוקר ארץ ישראל. "הוא כולו זרוע איים ירוקים מיוערים שנראים כמו משטח כחול מנומר בירוק, עם ריפים של אלמוגים שלא מן העולם הזה, עם חורים כחולים אדירים ועמוקים, שפע של דגה וכמויות של כרישים, חופים זהובים מעבר לאופק, כמויות אדירות של דקלי קוקוס, סרטנים שרצים בין הקוקוסים, צבע מים ושמיים כחולים עמוקים ודגים בכל צבעי הקשת. זה בעיניי המקום המדהים עלי אדמות".
לשמוע פעמוני רוח: קיבוץ עין גדי
"קיבוץ עין גדי הוא המקום הכי מושלם: כל הקיבוץ הוא גן בוטני אחד גדול, יש שם מעל ל-1,000 זנים של צמחים", אומר השחקן גיא לואל. "יפהפה שם, שקט שם, יש להם ספא מדהים בקיבוץ, האנשים נורא נחמדים. מצד אחד זה מדבר, אבל מצד שני ירוק שם מאוד ושקט, איילים מסתובבים בכל פינה, ואפשר לשבת בפינה שהקיבוצניקים תלו בה המון פעמוני רוח, לשבת בה ולהסתכל על הנוף שמשקיף על נחל ערוגות".
לאכול ולהתפלל: מקדש האלה שארדה בהודו
"אחד המקומות הנהדרים בעולם הוא Sri Saradamba Temple - מקדשה של האלה שארדה, הידועה גם בשמה סרסווטי, אלת ההשראה והשפה,, אומרת מיה טבת דיין, מרצה ללימודי הודו וסופרת, שחיה שנים רבות בהודו. "המקדש שוכן בשרינגרי שבמדינת קרנטקה, דרום הודו. בשונה מהאלים הפופולריים האחרים, לאלה זו שני מקדשים גדולים בלבד בכל הודו, וודאי יש סיבה שבגינה בחרה האלה דווקא את שרינגרי כאחד משני המקומות הללו. המקדש מצוי על ראש הר שהוכרז זה מכבר כאתר שימור עולמי: מקדשים ומנזרים טבולים ביער עבות, בינות לגשרים, נהר רחב ידיים, שבילים מתפתלים וקבוצות של נזירים, תלמידים, ברהמינים ומוזיקאים שפוסעים בהם בשעות האור ובשעות החשיכה. המקדש עצמו מציע מספר תפילות ביום וכן ארוחות נהדרות המוגשות חינם לעולי הרגל, הסועדים על רצפת המקדש מעל עלי בננה גדולים. אבל הקסם האמיתי הוא נוכחותה של האלה, אלת השפה, ההשראה, המוזיקה, והאמנות, השוכנת במקום, גם בצלם מוחשי יחיד במינו וגם באיזו נחת רוח ומרחב תודעה שמחלחלים מבעד לעור".
לשמוע את הגלים: כפר קלימה ביוון
"קלימה (kalima), נמצא באי מילוס שביוון", אומרת סיוון אסקיו, צלמת ובלוגרית. "זו רצועת בתים על המים, וחלקם שמרו על המבנה המקורי, בו הקומה הראשונה היא חנייה לסירת הדייג והקומה השנייה מיועדת למגורים. כשמטיילים על החוף אפשר לשמוע את הגלים ולשתות את הקפה של הבוקר או היין של הערב כשהרגליים טבולות במים. המקום הזה מושלם גם הודות לקצב החיים, שהוא אחר לגמרי ומוכתב על ידי האופי של הדייגים המקומיים – שחיים להם לאט ובסבלנות".