רשות התחרות פתחה בבדיקה על רקע עליית מחירי הטיסות על-ידי חברת אל על. הבדיקה נפתחה לפני מספר חודשים, וכעת פנתה הרשות לאל על בבקשה להשלמת פרטים בדבר מחירי הטיסות של חודשים פברואר ומרץ. הבדיקה בעניין אל על היא בדיקה מינהלית, ולא כזו שבמסגרתה מפעילה הרשות את הסמכויות הפליליות שלה. ברשות התחרות אישרו כי שלחו מכתב לאל על בנושא כבר בתחילת המלחמה.
מחברת אל על נמסר בתגובה: "מאז פרוץ המלחמה ולאור השלכותיה, אל על נמצאת בשיח שוטף ובשקיפות מלאה מול רשות התחרות בנושא המחירים. אנו מנהלים מדיניות מחירים מוקפדת ומותאמת למצב, ומאמינים שהבדיקה תעלה כי החברה נהגה באופן הוגן וראוי, בהינתן אילוצי התקופה".
שיפור ברווחיות למרות המלחמה
חברת התעופה אל על פרסמה בסוף פברואר את התוצאות הכספיות לשנת 2023, מהן עלה עד כמה היא הצליחה, למרות המלחמה, לשפר את הרווחיות שלה ברבעון האחרון של 2023. ברבעון האחרון אשתקד, ההכנסות של אל על קפצו ב-21% ל-678 מיליון דולר ביחס לרבעון המקביל שנה קודם לכן. ההנהלה ציינה כי פעילותה עומדת על כ-90% ביחס לרבעון המקביל ב-2019 (ערב הקורונה) שמייצג תקופת פעילות מלאה. הרווח הנקי ברבעון האחרון של השנה שעברה קפץ לכמעט 40 מיליון דולר ברבעון המסכם של השנה, למול רווח נקי של 8.5 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2022.
בסיכום השנה שחלפה, הכנסות אל על צמחו ב-26% לרמת שיא של 2.5 מיליארד דולר, על רקע הביקושים הגבוהים לטיסות ועל רקע מחסור בגורמי יצור בתחום התעופה (מטוסים). כתוצאה מכך הרווח הנקי עלה בשנה שעברה ב-3.5% ל-112.6 מיליון דולר, אך לחברה עדיין יש גירעון בהון העצמי בהיקף של מעל ל-180 מיליון דולר.
אל על, שנוסדה ב-1948, מעסיקה כיום קרוב ל-5,000 עובדים ומפעילה צי של 47 מטוסים שטס ל-55 יעדים ברחבי העולם. מניית אל על עלתה בכ-30% מתחילת השנה, כאשר שווי השוק של החברה עומד כיום על כ-1.8 מיליארד שקל.
באל על טוענים כי פעלו לאורך כל המלחמה באופן אקטיבי להוריד את מחירי הטיסות. בעוד שבאופן רגיל תמחור הטיסות פועל בהתאם למערכות אוטומטיות מונחות בינה מלאכותית, נטען כי בשל המלחמה התערבה החברה במערכות באופן אקטיבי על מנת להפחית את מחירי הטיסות ולמנוע מהם להאמיר חרף הביקוש הגבוה.
שיטת התמחור בכל עולם התעופה, טוענים בחברה, נוהגת בהתאם למספר המקומות שמולאו בטיסה, ולשלב שבו נקנה הכרטיס. ככל שנותרו מקומות מעטים יותר - כך המחיר עולה. בהשוואה לשנה שעברה, נטען, הטיסות מלאות בהרבה, ולכן גם המחירים שהצרכנים רואים כעת כאשר הם מנסים להזמין - גבוהים יותר. כן טוענים בחברה כי לוו מתחילת המלחמה בייעוץ משפטי צמוד אשר מעורב במדיניות המחירים מדי שבוע, ועמדו כל העת בקשר עם הרשות.
הערכה: העילה שנבדקת - מחיר מופרז
לרשות התחרות ישנם שני אפיקי פעולה - פלילי ומינהלי, כאשר אותם מעשים יכולים להתברר בשני האפיקים הללו, ומה שמכריע הוא שאלת הכוונה. ההליך הפלילי מתנהל בבתי משפט, לאחר שרשות התחרות מגישה כתבי אישום, וניתן לפסוק שם קנסות ועונשי מאסר. האפיק המינהלי הוא זה שממוקד בכסף, והוא מהיר ופשוט בהרבה.
"הממונה על התחרות יכולה להטיל על חברה עיצום של עד 8% ממחזור המכירות של ולא יותר מ-100 מיליון שקל", מסבירה עו"ד דנה טירנגל-ליפקה, שותפה וראש מחלקת תחרות והגבלים עסקיים במשרד עמית פולק מטלון, אשר שימשה בעבר בתפקידים שונים ברשות התחרות, בין היתר כבכירה במחלקת האכיפה המינהלית. "שיקול-הדעת של הממונה הוא רחב, והיא יכולה להטיל גם מיליון שקל על נושאי משרה בחברה, כאשר ההגדרה רחבה מאוד - לא רק מנכ"ל, אלא גם פקיד שהיה המון על הנושא".
רף ההוכחה, היא מסבירה, הוא מינהלי, כלומר 51%, וההליך כולל בדיקה, מכתב, שימוע והחלטה, שאחריה החברה יכולה לערור לבית הדין לתחרות.
ביחס לאל על, עו"ד טירנגל-ליפקה משערת כי העילה שנבדקת היא מחיר מופרז - עילה שרלוונטית רק למי שהוא בעל מונופולין. אל על, היא מסבירה, מוגדרת מונופולין רק בשווקים ספציפיים, כמו בנגקוק ויוהנסבורג, אולם ניתן יהיה לקבוע כי בתקופת מלחמה היא הייתה בעלת מונופולין גם בשווקים אחרים.
באל על מאשרים כי עד חודש מרץ עמדה התפוסה שלה בנתב"ג על למעלה מ-50% (ובשלבים שונים הגיעה אף ל-80%), ואולם כעת, עם תחילת אפריל ונוכח שובן של החברות הזרות, עומדת החברה לטענתה על פחות מ-50%.
לדברי עו"ד טירנגל-ליפקה, "רשות התחרות לא מאוד אוהבת את העילה של מחיר מופרז, אולם כבר היו מקרים שבהם היא הלכה על זה. מלחמה, לעומת זאת, היא לא מקרה שבו חברה עשתה משהו מיוחד כדי 'לזכות' בעליית מחיר, אלא נסיבות חיצוניות הובילו לכך". לכן התיק הזה, היא מעריכה, "הוא לא מהמורכבים שידעה הרשות".