בני זוג מחיפה שרכשו כרטיסי טיסה למוסקבה במהלך הקורונה, עוד לפני שהחלה המלחמה באזור, טענו שחברת אל על מנעה מהם לטוס ליעד ללא סיבה.
השניים רכשו את כרטיסי הטיסה לאחר שהשיגו לטענתם את כל האישורים להיכנס לביקור ברוסיה. באותה התקופה הממשלה הרוסית הטילה הגבלות על כניסת תיירים ואחותה של הנוסעת סייעה להם לקבל את האישורים הנדרשים, שכן היא בת משפחה מדרגה ראשונה. הם שילמו עבור כרטיסי הטיסה סכום של 3,234 שקלים.
"הכול היה חתום וסגור מכל הכיוונים", טענה נ'. אך כאשר בני הזוג הגיעו לנתב"ג ביום הטיסה וניגשו לדלפקי הצ'ק אין נאמר להם שהם אינם יכולים לטוס. בני הזוג הציגו בפני דיילת הקרקע מסמכים חתומים על ידי הרשויות הפדרליות ברוסיה שמוכיחים אחרת, אך המנהלת הסבירה לבני הזוג שהם אינם יכולים לטוס למדינה למרות האישורים שהציגו בפניה.
"הראנו למנהלת ולעובדות בצ'ק אין את כל האישורים אבל הם התעקשו שלא נעלה לטיסה ונשאר בארץ, ככה בלי שום סיבה הגיונית", קבלו בני הזוג. לדבריהם, מנהלת מטעם אל על ועוד שלושה עובדים עמם שוחחו, החליטו להשאיר אותם בארץ.
בלית ברירה, בני הזוג נאלצו לוותר על הטיסה ורכשו כרטיסי טיסה חדשים לחופשה בבוקרשט.
באל על טענו: הבעל אינו קרבה ראשונה
בני הזוג פנו באמצעות עורכי הדין רון סולן ומתן נחמיאס, מומחים לדיני תעופה, בבקשה לקבל פיצוי על ביטול הטיסה ותוספות כסף ששילמו על הטיסה לבוקרשט מבלי שקיבלו זיכוי על הטיסות למוסקבה.
בני הזוג הגישו תביעה נגד אל על לבית המשפט לתביעות קטנות בקריות ודרשו פיצוי של 34,500 שקל, בגין עוגמת נפש, רכישת כרטיסי טיסה חדשים ופיצוים לדוגמה. הם צירפו את כל המסמכים הרלוונטיים המעידים על כך שהיו להם אישורי כניסה לרוסיה.
חברת אל על הגישה כתב הגנה בו דרשה לדחות את התביעה על הסף בנימוק שמדובר בתביעה קנטרנית, חסרת כל הצדקה וסכום התביעה מנופח ומוגזם ונועד להעשיר את התובעים. לטענת החברה, עובדיה נהגו על פי ההוראות של השלטונות ברוסיה, שכן הבעל אינו נחשב לקרבה ראשונה ואינו רשאי לטוס למדינה מאחר ואינו עומד בתנאי הכניסה אליה.
עוד טענה החברה כי בני הזוג אינם זכאים לפיצויים לדוגמה וכי עובדי החברה התנהלו בעניינם של בני הזוג ללא דופי ועל פי ההנחיות.
הרשם הבכיר שדן בתביעה קבעה כי אל על תפצה את בני הזוג בסכום של 36,500 שקל. אל על ביקשה לבטל את פסק הדין, בנימוק שלא הייתה נוכחת בדיון אליו הוזמנה אבל הרשם דחה את בקשת החברה. "לאחר ששקלתי את הדברים לא מצאתי מקום לבטל את פסק הדין", ציין השופט. לדבריו, החברה צפתה בכתב התביעה ולא עשתה דבר על מנת לקבל את המסמכים שצורפו אליה.
"לגופם של דברים, הנתבעת (אל על) הכשילה את טיסת בני הזוג שנאלצו לוותר על הטיסה באמצעות הנתבעת גם אם זו עשתה זאת מבחירה חופשית. גם אם פסק הדין היה שונה במקצת, הרי שמבחינה ערכית ומוסרית הלקח מאי העלאת נוסע יילמד כעת שבעתיים", פסק הרשם.