"הבעיה מתחילה ברגע שהילד רואה ילדים אחרים מסתובבים עם אוכל, ואז הוא רוצה גם. זה לא משנה שהוא בכלל לא רעב או שלפני שנייה זה לא עניין אותו. פתאום הוא רוצה ארטיק או צ'יפס או נקניקיה בלחמניה", מספרת סיגלית, אמא לילדים בני 7 ו–5 שמבלה מדי קיץ בבית מלון באילת. "בכל יום של בילוי בבריכה במלון אני אוציא עוד 100 שקל, אם לא יותר, רק על אוכל ושטויות לילדים. ומה שעצוב הוא שהרבה פעמים הם בכלל לא אוכלים וזה נזרק לפח".
כל הורה יודע שיציאה לבילוי עם הילדים לא מסתכמת אך ורק בעלות הכניסה. פעמים רבות ההורים נקלעים למצב שבו הם קהל שבוי של מנהלי המזנונים. כאלה הם גם האורחים בבריכות בתי המלון בישראל. הנופשים בקיץ מבלים הרבה מזמנם בבריכה, רבים מהם לא מתארחים על בסיס פנסיון מלא או הכל כלול. הם צריכים לאכול איפשהו ארוחת צהריים וספק רב אם הם יטרחו ויצאו מבית המלון. בגין העצלנות הזאת הם ישלמו. במקביל לארוחת הצהריים, הממתקים והפינוקים המוצעים בבריכה, בהם קרטיבים ושלגונים, הופכים למפתים במיוחד, ומוסיפים להורים עוד מאות שקלים של הוצאות לחופשה.
מנהל אגף מזון ומשקאות בישרוטל, דודו צוקר, אומר כי הרשת "מיישרת קו עם מה שקורה בחוץ. אנחנו לא יותר יקרים מאף מסעדה אחרת ואנחנו נותנים אווירה של חופש, שעולה לנו לא מעט. אנחנו מעניקים רמת שירות אישי של מלצרים שמסתובבים בחוץ בחום ומגישים לשולחנות. זאת רמת שירות שצריך לפעמים לשלם עליה. 10 שקלים לכל משקה קל זה מחיר סביר, שלא עלה כבר כמה שנים".
שלומי לחנה, יועץ אסטרטגי ומרצה בבית הספר למנהל עסקים במכללה למנהל, טוען שהאורחים יכולים להתנהל באחריות צרכנית ולחסוך חלק מהעלויות. לדבריו, "המושג קהל שבוי לא באמת קיים, וללקוח יש תמיד אלטרנטיבות. השאלה מה הלקוח מעדיף וכמה הוא מוכן להשקיע בשביל זה".
"כשהמחוקק קבע שאפשר להביא לבתי הקולנוע פופקורן מהבית היתה תחושה שהמונים יתחילו להגיע לראות סרטים עם פופקורן, אבל זה לא קרה, כי אנשים מעדיפים את הנוחות ומוכנים לשלם עליה. כך גם ההורה שמגיע לבית המלון, הוא יכול לקנות בחוץ מוצרים ולהביא סנדוויצ'ים או לצאת לאכול בחוץ, אבל מרגע שהחליט שהוא מעדיף את הנוחות והקלות, הוא צריך להבין שהוא משלם את הפרמיה הזאת. אין מושג כזה מחיר הוגן, כי כשמדברים על יקר וזול השאלה היא יחסית למה", אומר לחנה.
"זה מחיר צנוע, באופן יחסי"
ברשת דן קבעו כי המחיר המקסימלי של ארוחות ילדים ביולי־ואוגוסט יהיה 39 שקל. במסמך פנימי של הרשת מתייחסת ההנהלה לסכום הזה בתור "מחיר צנוע באופן יחסי", ומסבירה כי הסיבה לכך היא הרגישות הרבה המתגלה אצל האורחים למחירי המזון ומהשקאות, במיוחד לילדים.
האם המחיר הזה באמת צנוע? בדקנו כמה עולות ארוחות ילדים במקומות אחרים שבהם הקהל אינו נחשב שבוי. ארוחת ילדים במקדונלד'ס, למשל, עולה 27 שקל, וכוללת המבורגר, צ'יפס ושתיה. מחירה של ארוחת ילדים בקפה גרג — שניצלונים, צ'יפס, כוס מיץ ורול שוקולד — הוא 29 שקל. ואילו ארוחת ילדים בקפה לנדוור — שניצלונים או המבורגר עם צ'יפס — עולה 32 שקל.
בדקנו גם מחירים של ארוחות ילדים ומשקאות במזנוני הבריכות בבתי המלון באילת, ומצאנו מחירים של יותר מ–42 שקל לארוחת שניצלונים עם צ'יפס ושתיה, ומעל 35 שקל לארוחת נקניקייה בלחמניה עם צ'יפס ושתיה.
כמו כן נמצאו פערי מחירים לא רק בין הרשתות, אלא גם בין בתי מלון של אותה רשת באילת. למשל, ארוחת ילדים הכוללת שניצלונים, צ'יפס ושתיה במלון רויאל ביץ' עולה 45 שקל, לעומת זאת אותה ארוחה במלון שלמה המלך עולה 52 שקל וברויאל גארדן 48 שקל (רויאל ביץ, רויאל גארדן והמלך שלמה שייכים כולם לרשת ישרוטל). במלון דן ארוחת ילדים שכוללת שניצלונים או המבורגר עם צ'יפס עולה 49 שקל, שלא ביולי־אוגוסט, ואילו במלון דן פנורמה המחיר לאותה ארוחה הוא 38 שקל.
בקבוק מים מינרליים של חצי ליטר עולה במרבית בתי המלון 8 שקלים, אבל היו גם בתי מלון שביקשו יותר — כמו המלונות אגמים, רויאל ביץ' ודן, שמוכרים בקבוק כזה ב–10 שקלים, ואילו במלון מלכת שבא הבקבוק עולה 12 שקל.
מי שרוצה ליהנות מפירות לצד מיטת השיזוף בבריכה באילת יצטרך לשלם במרבית בתי המלון כ–30 שקל עבור מנת אבטיח קר (באגמים ואסטרל מאריס תשלמו 38 שקל), ועל פירות אחרים המחירים גבוהים יותר — עבור צלחת פירות חתוכים בדן פנורמה תשלמו 49 שקל, ברויאל גארדן 40 שקל, בהרודס פאלאס 60 שקל ובאגמים 75 שקל עבור פירות העונה ו–115 שקל עבור פירות אקזוטיים.
חיים שפיגל, ראש אגף מזון ומשקאות ברשת דן: "אנחנו יודעים שהמחירים בבריכה לא נמוכים. רוב עסקי המזון בבתי המלון אינם מרוויחים, ובתי המלון מתייחסים אליהם כאל שירות חשוב לאורח, שבלעדיו הוא לא יגיעו אלינו".
הכתבה פורסמה במקור באתר The Marker
סוכני הנסיעות עתרו לבג"ץ: לא למנוע מאיתנו למכור ביטוח נסיעות לחו"ל
"שילמנו 1,800 שקל למסעדת שף והתבאסנו. אכלנו אצל משפחה שמבשלת במערה - סוף הדרך"
