זמן זה כסף: אל על וחוליו יפצו ב-3,000 שקל נוסע שטיסתו המריאה ב-5:20 שעות עיכוב מבנגקוק לתל אביב, כך קבע בית משפט לתביעות קטנות באשדוד. המעניין בפסיקה של השופט משה הולצמן הוא ההתייחסות לזילות בזמן של הלקוח, שהגיע לשדה התעופה שלוש שעות לפני שעת ההמראה המתוכננת. התביעה, שהגיש הנוסע בסך של 10 אלף שקל, לא דרשה פיצוי לפי חוק התעופה הישראלי (חוק טיבי) הקובע פיצוי בעיכוב של 8 שעות, אלא התמקדה בעוגמת הנפש שנגרמה לנוסע לאור העיכוב וההמתנה הממושכת עליה הוא לא עודכן מראש.

רק אחרי שהגיע הנוסע לנמל תעופה בבנגקוק, כ-3 שעות לפני מועד ההמראה, נודע לו כי חל עיכוב של 5 שעות ו-20 דקות בטיסה. לא אל על ולא חוליו, שדרכה רכש את הכרטיס, הודיעו לו על העיכוב וכך יצא שהוא התעכב בנמל התעופה כ-8 שעות עד למועד הטיסה. טענה נוספת שהובאה בתביעה התייחסה לכך שהוא לא קיבל ארוחה מלאה בטיסה (מנת אוכל חמה) בטענה שהמנות אזלו. נזכיר כי מדובר בטיסה של 11 וחצי שעות.

אל על לא הכחישה את העיכוב, אלא שהיא טענה שהיא הודיעה על העיכוב לכלל הנוסעים. החברה הציעה לפצות את הנוסע בהוצאות שנגרמו לו לאור העיכוב. הנוסע לא נענה להצעה זו. חוליו טענה שהכרטיס אמנם נרכש דרכה אלא שהוא כורטס באמצעות אשת טורס. העניין הזה הוביל לכך, שלפי טענת חוליו, אשת טורס היא שקיבלה את ההודעה על העיכוב אולם הודעה זו לא עברה לנוסע. מנגד, פרטי ההתקשרות עם הנוסע לא הועברו לאל על מה שמנע ממנה את האפשרות להודיע לו ישירות בדבר העיכוב.

השופט סבר שהאחריות לעניין זה מיוחסת לחוליו למרות טענתה כי לא התקבלה אצלה כל הודעה על עיכוב בטיסה ולכן לא היה באפשרותה להודיע על כך לתובע. לפי פסיקתו היה עליה להזין את פרטי הנוסע בהזמנה ולאפשר יצירת קשר ישירה בין חברת התעופה לנוסע. למעשה אל על טענה כי פרטי 29 נוסעים שרכשו כרטיסים דרך חוליו לטיסה האמורה - לא הועברו אליה. מבחינת התובע, הוא שב והדגיש כי רכש את הכרטיס דרך אפליקציית חוליו, לה הוא שילם וההתקשרות שלו מתקיימת מולה - זו גם הסיבה שהוא בחר שלא לכלול את אשת טורס בתביעה. כאמור השופט קבע כי חוליו תישא באחריות ותשלם פיצוי של 1,500 שקל כעוגמת נפש לנוסע.

גם אל על מבחינת השופט לא חפה ממחדלים בהתנהלותה: ראשית טען כי יש להניח שנוסעים יגיעו לשדה התעופה במועד ההמראה המקורי גם אם נשלחה אליהם הודעה המבשרת על העיכוב הצפוי ולכן על חברת התעופה להיערך בדלפק בשדה התעופה עם ההטבות שקובע החוק - כלומר מתן מזון משקאות ושירותי תקשורת. זאת ועוד התייחס לכך שגם אחרי שהנוסע שהמתין זמן רב בשדה התעופה, הוא לא קיבל ארוחה חמה בטיסה שארכה שעות רבות. מכאן פסק שאל על תשלם לו פיצוי של 1,500 שקל - ובסך הכול העמיד את הפיצוי על 3,000 שקל.