הסיבה: אחת מהגרסות של הצעת החוק פוטרת את ישראל מחובת ההדדיות. היא נותנת למדינה פתח מילוט למנוע כניסה לישראל מאזרחים אמריקניים ממוצא פלסטיני אם קיים חשד שכניסתם תפגע בביטחון המדינה. סעיף פתח המילוט הוכנס לנוסח הצעת החוק על פי בקשת אייפ"ק, השדולה הפרו-ישראלית בארה"ב. לפי הערכות בוושינגטון, מתנגד השב"כ למתן זכות לכניסה "אוטומטית" של אזרחים אמריקניים לישראל בגלל החשש שפלסטינים עם דרכון אמריקני ינצלו זאת לרעה.
אך בשני בתי הקונגרס יש התנגדות להחרגה זו. בקבוצת 37 המדינות שאזרחיהן פטורים מאשרות תייר לארה"ב, אף לא מדינה אחת נהנית מפריבילגיה כזו. המתנגדים, בכללם מחוקקים ידידי ישראל, טוענים שאין זה מתקבל על הדעת שארה"ב תיתן ידה לאפליה מכוונת של אזרחיה ע"י מדינה אחרת. מאמר על הסוגיה באתר lobelog.com, שמתמחה במדיניות חוץ, הופיע תחת הכותרת: "קשיים יוצאי דופן לחוק (ביזמת) אייפ"ק בקונגרס". ב-The Hill, עיתון ואתר שמתמחים בקונגרס, הכתירו את הידיעה על יזמת החקיקה כך: "האג'נדה של אייפ"ק מפלגת מחוקקים בקונגרס".
הסעיף על הפטור - לב המחלוקת
מאז 2005 מנהלת ישראל מו"מ עם הסטייט דיפרטמנט כדי להצטרף לתכנית הפטור מאשרות (visa Waiver Program), אך עד עתה לא הניבו המאמצים פרי.
הנה העובדות הבסיסיות: בצנרות של בית-הנבחרים והסנט נמצאות עתה שתי הצעות חוק בעלות שם זהה: "החוק לשותפות אסטרטגית ישראל – ארה"ב 2013". בשתי הגרסאות מופיעים הסעיפים הבאים: הפיכת ישראל ל"שותפה אסטרטגית מרכזית"; הרחבת הגישה של ישראל למאגרי הנשק של ארה"ב; החרגה של ישראל מהחובה לבקש היתר מארה"ב לייצא, או לייעד לשימושים חדשים, מוצרים צבאיים שנמכרו לה בכפוף לתקנות המגבילות שימוש בהם; הרחבת שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב בתחומי ביטחון סייבר; וכאמור: מתן פטור לישראלים מאשרות תייר.
הסעיף על הפטור מהאשרות בגרסת הסנט, פרי יזמתה של הסנטורית ברברה בוקסר, הוא שנמצא בלב המחלוקת. סעיף זה מחייב את שר החוץ של ארה"ב לאשר, שישראל עשתה "כל מאמץ סביר, בלי לפגוע בביטחונה, כדי להבטיח שהפריבילגיות ההדדיות (פטור מאשרות) יחולו על כל אזרחי ארה"ב". הניסוח הזה, ובמיוחד המילים 'בלי לפגוע בביטחונה', הם פתח המילוט של ישראל. הם יאפשרו לה למנוע כניסת אזרחים אמריקניים שלדעתה יפגעו בביטחון המדינה, טוענים מותחי הביקורת.
יתר על כן, גרסת הסנט פוטרת את ישראל מתנאי נוסף למתן הפטור: שיעור דחיה מרבי של 3% מסך כל הפונים לקבלת אשרה בשלוש השנים שקדמו למתן הפטור. לפי נתוני משרד החוץ האמריקני, שיעור מסורבי אשרות תייר בישראל היה 5.4% ב-2012, 6.9% ב-2001, 6.4% ב-2010 ו-5.1% ב-2009. (אחת הסיבות לכך היא המספר הגבוה של יוצאי צבא שמבקשים לטייל בארה"ב, או להשתמש בה כבסיס לטיול באמריקה הדרומית, אך אינם עומדים בדרישות הסף של השגרירות האמריקנית למתן אשרות תייר).
גרסת בית-הנבחרים קובעת בפשטות, שמדיניות ארה"ב תהיה לכלול את ישראל בתכנית הפטור מאשרות לאחר שישראל תעמוד בכל התקנות שמסדירות הצטרפות לתכנית זו.
לדברי הכתב רון קמפיאס, מסוכנות הידיעות היהודית (JTA), שדיווח בסוף השבוע על המחלוקת בקונגרס, אומרים עוזרי מחוקקים, כי סעיף ההחרגה, שמאפשר לישראל להפלות אזרחים אמריקניים ממוצא פלסטיני, ינשור מהנוסח הסופי של החוק. "זה יהיה מדהים אם יינתן אור ירוק למדינה אחרת להפר את הזכויות האזרחיות של אמריקנים שיוצאים חו"ל", אמר ל-JTA, עוזר למחוקק פרו-ישראלי בבית-הנבחרים.
סוכנות הידיעות מציינת, כי ממשלת ישראל הבהירה שלא תצטרף לתכנית הפטור מאשרות אם בנוסח החקיקה בקונגרס לא ייכלל הנוסח שישראל עושה "כל מאמץ סביר, בלי לפגוע בביטחונה" להכניס לשטחה אזרחים אמריקניים. פקידים ישראליים אמרו לסוכנות, כי אזרחים אמריקניים רשאים כבר עתה להגיע לישראל בלי לקבל אשרות מראש וכי הם מקבלים את האשרות בנמל-התעופה.
ברקע נמצאים דיווחים רבים, בכללם באמצעי תקשורת בישראל ובארה"ב, שישראל אינה מאפשרת כניסתם של אזרחים אמריקניים בעלי שמות ערביים או מוסלמיים, ולעיתים קרובות לא ניתן לכך כל הסבר. באתר הסטייט דיפרטמנט, בדף המידע לנוסעים, מופיעה אזהרת קבע: "שלטונות ישראל עלולים למנוע כניסה לישראל או יציאה ממנה, ללא הסבר, מאמריקנים שנחשדים שהם ממוצא ערבי, מזרח-תיכוני או מוסלמי".
