בבית משפט בפרנקפורט מתבררת בימים אלה תביעה שהגיש אזרח ישראלי החי בגרמניה נגד חברת התעופה כוויית איירווייז, בטענה כי היא ביטלה באופן לא חוקי כרטיס טיסה שרכש לתאילנד בקיץ שעבר רק בשל הדרכון הישראלי שלו. להחלטת בית המשפט בפרשה, שכבר גררה דיווחים בעיתונות המקומית והארצית ושורת התבטאויות של פוליטיקאים גרמנים נגד החברה הכווייתית, עשויות להיות השלכות על המשך פעילותה בגרמניה או על סירובה לאפשר לישראלים לטוס עמה.
ראשית הפרשה בקיץ שעבר, אז הזמין ישראלי תושב גרמניה כרטיס טיסה מפרנקפורט לבנגקוק, עם עצירה והחלפת מטוס בנמל התעופה הבינלאומי של כוויית, בסיס פעילותה של חברת התעופה הלאומית של המדינה, "כוויית איירווייז". שבועיים אחרי ההזמנה וכמה ימים לפני הטיסה, לא הצליח הישראלי לבצע צ'ק-אין לטיסה, מכיוון שאתר החברה לא איפשר לו להירשם עם דרכון ישראלי.
הוא שלח מייל לחברה, שהשיבה לו בתוך שעה בלבד כי "אנו מצטערים, אבל אירעה תקלה בהזמנה". כרטיס הטיסה שלו בוטל, אך החברה הציעה לו לטוס לבנגקוק על חשבונה באמצעות כל חברת תעופה אחרת שיבחר. הישראלי סירב ופנה באמצעות עורך דין לבית משפט מקומי בבקשה להוצאת צו מיידי למניעת ביטול הכרטיס. כשזה לא הוצא מחמת מורכבות התיק, הגיש עורך דינו תביעה נגד החברה בבית המשפט של פרנקפורט.
למעשה, מאחורי העתירה עומד ארגון פרו-ישראלי הפועל מניו-יורק בשם The Lawfare Project, ששם לו למטרה להיאבק בחרם הערבי על מדינת ישראל ובתנועת ה-BDS, ושסימן במיוחד את כוויית איירווייז כ"חברה המבצעת אפליה מסחרית נגד ישראלים".
בניגוד לחברות תעופה אחרות מאזור המפרץ הפרסי כמו עומאן אייר, קטאר אייר, אמירטס ועוד, כוויית איירווייז מסרבת בעקביות להטיס נוסעים ישראלים, גם כשמדובר בטיסות שרק עוצרות בכוויית ואינן מחייבות כניסה למדינה, שלה אין יחסים דיפלומטיים עם ישראל. אתר האינטרנט של החברה דורש בשלב קניית הכרטיס את הכנסת הלאום של הנוסעים, וישראל אינה חלק מהאפשרויות המופיעות בו. הישראלי מגרמניה, ששמו אדר מ., עקף מנגנון זה על-ידי הזמנה דרך אתר חיצוני - Expedia - שבו הגבלה זו לא יושמה.
"החוק האווירי הגרמני קובע כי חברת תעופה היא כמו חברה המפעילה אוטובוסים או תחבורה ציבורית אחרת - אסור לה לסרב למכור כרטיס בנימוק של לאום", אומר ל"גלובס" נתן גלבארט, עורך דינו הגרמני של הישראלי, הפועל מטעם The Lawfare Project, "הם יכולים לסרב להטיס אותו לכוויית, משום שאין לו ויזה למדינה, אבל אם מדובר בקונקשן בלבד, והם מתחרים בשוק של טיסות מאירופה לאסיה, אדרבא - עליהם 'ליישר קו' עם החברות המפרציות האחרות ולאפשר לאזרחים ישראלים לטוס איתם, או להפסיק להפעיל את הטיסות הללו למזרח".
קו ההגנה של חברת התעופה הכווייתית בבית המשפט היה שהיא אינה יכולה להטיס ישראלים משום שהדבר עלול להשית עליה עונשים כבדים בגלל חוקי המדינה. לפיכך, השופט המקומי ביקש לראות את נוסח החוק הכווייתי האוסר על עסקים עם ישראל, מתורגם לגרמנית, וזה הוגש לבית המשפט בשבוע שעבר. בין השאר קובע החוק עונש מאסר עם עבודות פרך של 3-10 שנים למי שמנהל עסקים עם ישראלים.
שגרירות כוויית בברלין אף סיפקה מסמך רשמי לבית המשפט, בו היא קובעת כי מכירת כרטיס לישראלי נחשבת בבחינת עסקים עם ישראלים, וכי מי שעושה זאת צפוי לעונשים הקבועים בחוק הכווייתי. "לי זה מזכיר את חוקי נירנברג בנוגע ליהודים", אומר גלבארט, "אסור לקבל שדבר כזה יהיה קיים בגרמניה של שנת 2017".
בינתיים, פרסום הפרשה בתקשורת הגרמנית הביא לסדרת התבטאויות פוליטיות נגד חברת התעופה. ראש עיריית פרנקפורט, אובה בקר מהמפלגה השמרנית (CDU), אמר לעיתון המקומי "פרנקפורטר רונדשאו" בתחילת השבוע כי "לחברת תעופה שאינה רוצה להטיס ישראלים, שעוברת על חוקי גרמניה ושמפלה בין נוסעים, אין מקום בשדה התעופה של פרנקפורט".
הפוליטיקאי פולקר בק, שהיה עד לאחרונה חבר פרלמנט מטעם מפלגת "הירוקים" ונחשב לתומך ישראל, פירסם את הפרשה בפייסבוק ובטוויטר שלו, ואמר כי על "כוויית איירווייז" לבחור: "או להפסיק את האפליה או להפסיק לטוס מגרמניה".
שר התחבורה של ממשלת גרמניה, אלכסנדר דוברינדט מה-CDU, הודיע כי משרדו פתח בחקירה רשמית בעניין. למשרד יש את הסמכות היחידה לבטל את אפשרות הנחיתה וההמראה של כוויית איירווייז בפרנפקפורט.
המאבק המשפטי בפרנקפורט הוא רק הצעד האחרון של הארגון הניו-יורקי, המגדיר את עצמו כ"זרוע המשפטית של הקהילה הפרו-ישראלית" ומנהל מאבקים משפטיים - מעין תמונת מראה של הפעילות המשפטית של אנשי ה-BDS נגד ישראל - מול גורמים אנטי-ישראליים. לפני כשנתיים הצליח הארגון להביא לביטול קו ישיר ורווחי של כוויית איירווייז שפעל בין ניו-יורק ללונדון בשל העובדה כי החברה סירבה למכור כרטיסים לישראלים, ולאחר לחץ רשמי מצד סוכנות התחבורה האמריקאית ולחץ ציבורי. "הם העדיפו לסגור את הקו הרווחי מאשר לאפשר לישראלים לטוס בו", אמר גלבארט ל"גלובס".
"מבחינתנו, זה יהיה הישג אם כוויית איירוויז תחליט להפסיק עם מדיניות החרם כלפי ישראלים", אמר ל"גלובס" אחד ממנהלי הארגון, בנג'מין רייברג, "ואם הם לא יעשו זאת, אנחנו מקווים שהם יבינו כי להחלטה שלהם יש מחיר, שהפעילות המפלה שלהם אינה מקובלת בארה"ב, בגרמניה או בכל מקום אחר". בית המשפט צפוי להכריע בפרשה ב-16 בנובמבר.
הכתבה פורסמה במקור באתר גלובס