קבוצת דיילי אוויר ותיקים באל על - כ-120 מתוך קרוב לאלף דיילים - החליטו באחרונה להתאחד במטרה לתבוע את החברה. נציגי הקבוצה שבה גברים ונשים שעברו את גיל 50, פנו למשרד עו"ד נעמי לנדאו בטענה כי הם סובלים מפגיעה מתמשכת בשכר - הכוללת אי עמידה בהחלטות ההסכם הקיבוצי ומניעת אפשרויות קידום. "יש בינינו אנשים עניים", קובעת דיילת ותיקה. "רובנו מקבלים השלמה לשכר מינימום, כך שהמקצוע הלכאורה זוהר הזה, לא מאפשר לדיילים ותיקים שעובדים בחברה 15 שנה לקנות ארוחה במסעדה במהלך השהיה בחו"ל".
תלושי השכר של הדיילים הוותיקים אכן מציגים משכורות נמוכות הכוללות השלמה לשכר מינימום, על אף שהדיילים הם אקדמאים ובעלי שנות נסיון רבות. לטענתם, הבעיה טמונה בראש ובראשונה בעובדה שהחברה - שעל פי ההסכם הקיבוצי היתה אמורה להוסיף אחוז אחד בכל שנה לשכרם - בחרה להוסיף את אותו אחוז רק להשלמת שכר המינימום. כיוון שמדובר בלא מעט שנים טוענים הדיילים כי החברה חייבת לכל אחד מהם עשרות אלפי שקלים. לדבריהם, אם ב-2004 עמד השכר על 6% מעל שכר המינימום הרי שהיום נדרשת לו השלמה. בנוסף, כיוון שהתשלום הוא שעתי וקבוע הרי שלוותק אין כל משמעות. "אני מקבלת שכר זהה לדייל זמני שהחל לפני חודשיים", אומרת אחת הדיילות.
לטענת הדיילים, המשכורות הנמוכות נובעות גם מכך ששכרם ניתן עבור שעות העבודה באוויר בלבד. "אנחנו יוצאים באמצע הלילה מהבית, מגיעים לשדה, עוברים תדריך, נוסעים למטוס, מתחילים לעבוד ולסדר, מקבלים את פני הנוסעים, ועדיין, עד שהדלתות לא נסגרות אנחנו לא מקבלים כסף, כאילו לא עבדנו כלל", אומרת דיילת ותיקה. "כמובן שאותו תהליך לא נספר גם בדרך חזרה. בנוסף, לא משלמים לנו על איחורים, כש-64% מהטיסות של אל על מאחרות. לעיתים מדובר בשעתיים או שלוש בטיסה, אבל הן לא נספרות. על פי חישוב שלנו כ-35% משעות העבודה שלנו כלל לא משולמות", היא מוסיפה.
הדיילים טוענים גם לאפליה מול עובדים אחרים בחברה. הדיילים, שקיבלו קביעות אחרי חמש שנות עבודה כזמניים, נהנים מקרן השתלמות. עם זאת, בניגוד לעובדים אחרים באל על שזוכים להפרשות מעביד בסך 7.5% ואף יותר, הרי שלהם מפריש המעביד 5% בלבד - קרי, הפרשת המינימום.
דיילי האוויר הוותיקים טוענים גם כי ראש אגף שירות בטיסה אילן אבישי יצר תקרת זכוכית, שמתבטאת לא רק ביכולת להתקדם - אלא בעיקר בפגיעה כלכלית. "בעבר פעלה באל על שיטת הסניוריטי, דייל ותיק הופך לכלכל (מנהל שירות בטיסה)", אומר אחד הדיילים. "זה רק הגיוני. הרי אחרי שנים רבות אתה יודע בדיוק כיצד לנהל הן את הצוות והן את הפעילות הנדרשת במטוס. כשהגיע אבישי הוא החליט להפסיק את השיטה הזו. נוצר מצב בו היום דיילים צעירים יותר מאיתנו, כאלה שהתחנכו על ברכינו, הם היום הכלכלים. לו היה מדובר רק במעמד ניחא, אלא שכלכל מרוויח סכום כפול מדייל".
לדברי הדיילים הוותיקים, מי שנבחר לתפקיד הכלכל הם אנשים שאבישי ואנשיו מחבבים יותר, גם אם נטען כי כולם מגיעים לבדיקת מכון מיון. "יושבים שם שני פסיכולוגים ושלושה אנשים מהחברה. כבר שמענו על דיילים שאמרו עליהם, אלה מוכרחים לעבור, לעומת אלה שלא מעוניינים בקידומם כי הם לא באים טוב לבוסים", מציינים הדיילים. "המשמעות היא שמגיעים צעירים שלא יודעים לתפעל את המערכות ושואלים אותנו, שנמצאים שם כבר 15 שנה, מה עושים. מי שמקבל את הכסף זה הם, לא אנחנו", הם מוסיפים.
דרך נוספת עבור הדיילים להגדיל את ההכנסה היא באמצעות תפקיד הנקרא חונך. כיוון שצוותי הדיילים על הטיסות אינם צוותים אורגניים, הרי שהחונך הוא החוט המקשר של כל קבוצת דיילים. חונך מרוויח 2,000 שקל נוספים בחודש, וגם במקרה הזה, אומרים הדיילים, לא מדובר בהם. "חונך שלי יכול להיות דייל שאני הכנסתי לעבודה", אומרת דיילת ותיקה. "זה מגוחך. אנחנו הוותיקים פשוט לא מקבלים את התפקידים האלה".
הסיבה האחרונה בשלה החליטו הדיילים לפנות לערוץ המשפטי היא היחס, שלטענתם מזלזל מאוד. "כשאנו שוטחים את הטענות שלנו אומרים לנו דברים קשים כמו אף אחד לא מחזיק אתכם פה, הדלת פתוחה", מספרים הדיילים. "יושב אדם שמרוויח מאות אלפי שקלים בשנה מול אנשים שמרוויחים שכר מינימום אחרי 15 שנות דיילות אוויר בחברה, בעבודה פיסית קשה ובגיל לא צעיר כבר, ואומר להם הדלת פתוחה. זו חזירות. אנחנו במשא ומתן שנה, זה לא מתקדם - ופנינו לתביעה".
מאל על נמסר: "אל על מנהלת את יחסי העבודה בחברה מול נציגות העובדים וההסתדרות. במסגרת זו נחתמו הסכמים קיבוציים עם כלל עובדי החברה לרבות נציגיהם של 120 הדיילים הקבועים".
