בשעות הקרובות יכריע בית הדין לעבודה בגורל השביתה וכבר מתחילים לשמוע סדקים בעמדות מנהלי חברות התעופה הישראליות. ועדיין, אלפי ישראלים תקועים בחו"ל בלי אפשרות להגיע לארץ.
בהונג קונג ממתינים לחדשות טובות 22 מטיילים ישראלים, שסיימו טיול מאורגן של 14 יום בסין, והיו אמורים לחזור אתמול, אבל נאלצו להאריך את השהות בשל השביתה. טל בן שלמה, מדריך הקבוצה, בן 37 מצור יגאל מספר: "אתמול בלילה ירדנו ללובי. היינו אמורים לעשות צ'ק אאוט, להוציא את המזוודות ולנסוע לשדה, אבל אז הבנו דרך אתר האינטרנט של אל על שהטיסה מבוטלת, אז חזרנו לחדרים וירדנו לדלפק לשלם על לילה נוסף.
"ניסינו לקבל פרטים: מתי תצא טיסה, מי ישלם עליה, אבל אף אחד מאנשי אל על בהונג קונג לא באמת יכול לספק מידע, אין להם מושג. בינתיים, אנשים כועסים על החברה. היו להם הרבה אפשרויות לטיולים מאורגנים, עם חברות תעופה אחרות, אבל הם בחרו באל על כי הם סומכים על החברה. עכשיו, בזמן שכולם הגיעו לטיול מאורגנים שבו משלמים על הכל מראש, כל אחד מהם משלם 250 דולר ללילה במלון והוצאות נוספות".
אורי זילברמן בן 54, מאשדוד, הוא אחד המטיילים בקבוצה, היום הוא מספר בשיחת טלפון מהמלון ל-mako, "אנחנו מאוד מאוכזבים, מאוד כעוסים. החברה האחרונה שציפינו שתנהג בצעד כזה ברוטלי זאת אל על, החברה הלאומית שלנו כביכול. לאורך כל השנים אני תמיד טס אל על, לא משנה מה העלויות. אל על הכי בבית בעולם? נראה לי שמהיום, נתחיל להרגיש הרבה יותר בבית בטורקיש איירליינס.
"הטיול היה הנאה צרופה והצליחו להרוס לנו אותה. כרגע אני מפסיד עבודה, אני מפסיד עסקאות שהייתי יכול לעשות במאות אלפי שקלים משום שאני עובד כיבואן, הילדים שלי לא רואים אותי, הנכדים שלי לא רואים אותי. יש פה אנשים מבוגרים ללא תרופות, ללא בגדים ואנחנו נאלצים להיכנס לעלויות מיותרות. אנחנו נמנע מלטוס באל על בעתיד, בוודאות. אני מבטיח לך שאני אהיה מאלה שיארגנו את המחאה נגד החברה כשאחזור. אני מקווה שגם הממשלה תפעיל סנקציות ותחנך אותם שככה לא פועלים".
לעליזה, פסיכולוגית בת 66 ממושב גאולים, יש מקום אמיתי לדאגה מהעיכוב בטיסה חזרה מהונג קונג. היא חולת סכרת, סובלת מיתר לחץ דם ונוטלת עליזה, ונוטלת תרופות באופן קבוע, והלילה הכדורים צפויים להיגמר, "נותרה לי רק המנה של הערב וזהו. אני ממש מודאגת ולא ממש יודעת איך משיגים את התרופות הספציפיות פה בהונג קונג. לגבי הסכרת, אני יכולה לנסות לצום אבל אני מוטרדת מאוד מיתר לחץ הדם שלי. אני מכירה את תחושת כאבי הראש הנוראיים כשאני לא לוקחת את הכדור בזמן. כמובן שאם חלילה אקבל שבץ לא אל על ולא חברת הביטוח תעזור. אני בדרך כלל אדם מאוד רגוע, אבל זה הכניס אותי למתח מאוד גדול. ואני לא מדברת על הגעגועים על הנכדים ועל הילדים. עד עכשיו לא חשבתי על פתרון והאמנתי שתכף כל זה מסתיים, אבל עכשיו אני אנסה לבדוק עם הביטוח הרפואי מה אפשר לעשות".
לא יגיעו לאליפות העולם בלוס אנג'לס
גם מירי ומיכאל, זוג צעיר שסיימו את ירח הדבש שלהם, נתקעו בחו"ל. הם מחכים לטיסה שתוכל להטיס אותם חזרה לארץ מרומא, ממנה היו אמורים לחזור אתמול. "נתקענו בירח דבש שלנו אין לנו איפה לישון הלילה וכל הטיסות חזרה עולות אלפי דולרים. עד עכשיו תמיד הייתי טס באל על, אבל אני מחרים את החברה. בחברת תעופה זרה זה לא היה קורה. בינתיים ננסה למצוא מלון ללילה הקרוב ואולי טיסה לארץ אחרת ומשם לישראל. או שנחכה יום יומיים ונראה מה קורה. ניסינו להתקשר לאל על אבל אי אפשר להגיע שם למענה אנושי מרוב העומס. אנחנו מרגישים שמחזיקים אותנו כבני ערובה של ארגוני העובדים".
מלבד אותם ישראלים שמחכים לחזור בחזרה לישראל, מקווה גם קבוצת צעירים מהאקדמיה לאומנויות לחימה שהשביתה תפסק. 11 נערים ונערות וארבעה בוגרים מנבחרת הג'יו ג'יטסו של האקדמיה לאומניות לחימה שאמורים לקחת חלק באליפות העולם בג'יו ג'יטסו ברזילאי בימים שבת וראשון עדיין מקווים שהם יצליחו להשתתף. "היינו אמורים לטוס ללוס אנג'לס אתמול באחת לפנות בוקר, עלינו כבר על האוטובוס עם טרייניגים והכל אחרי עבודה של חודשים שלמים של הכנות לתחרות, עם הרבה אדרנלין, ציפיות ובבית משפחות שמחזיקות אצבעות. אנחנו די שבורים אבל עדיין יש לנו את התקווה שניסע. אנחנו בסך הכל רוצים לטוס לייצג את ישראל מול 15 מדינות נוספות שמתחרות מולנו".