ד"ר ענת צ'צ'יק מהמחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת 'בן גוריון' החליטה לחקור את העניין. בעברה סבלה ד"ר צ'ציק מחרדת טיסה והיא ערכה מחקר ראשון מסוגו שבוחן את התנהגותם של הסובלים מהחרדה והעדפותיהם השונות בטיסה מיעד אחד לשני.
בשיתוף חוקרים מהטכניון והאוניברסיטה העברית, ד"ר צ'צ'יק ביקשה מ-335 סטודנטים למלא שאלונים בהם הוצעו להם אפשרויות טיסה שונות מישראל ללונדון ומישראל לניו יורק. מטרת המחקר הייתה לבחון את מידת החרדות של הטסים ואת ההשפעות הכלכליות עליהם.
בין השאר, הסטודנטים נשאלו האם הם היו מעדיפים לטוס ביום או בלילה, טיסה ישירה או כזו הכרוכה בחניית ביניים עד להגעת היעד ומחיר הטיסה.
החרדתיים משלמים הרבה יותר
תוצאות המחקר היו מעניינות. החוקרים מצאו שאנשים בעלי חרדת טיסה גדולה מאוד היו מוכנים לשלם הרבה יותר בעד טיסה ב'אל-על', לעומת טיסה בחברת זרה. "אנשים בעלי חרדת טיסה גבוהה מאוד היו מוכנים לשלם, למשל, 558 דולר יותר כדי לטוס לניו יורק בטיסת 'אל-על' ולא בטיסת 'דלתא'", ציינה ד"ר צ'צ'יק.
לפי מחקרה של ד"ר צ'צ'יק, בסכומי הכסף הגבוהים שאותם נוסעים מוכנים להוציא על הטיסה, הם רוכשים, בעצם, ביטחון פסיכולוגי. "העדפת טיסה במטוסי חברה לאומית גם היא מבוססת לעיתים על התדמית הבטיחותית יותר שממנה נהנית החברה בקרב נוסעים בני אותו לאום", מסבירה צ'צ'יק. "אנו סבורים שהיתרון העיקרי של טיסות בחברות לאומיות הוא המענה הטוב יותר שהן מספקות לנוסעים בני אותו לאום הסובלים מחרדת טיסה. הדיילות והדיילים יכולים לתקשר בלשונם ואין ביניהם מחסומים תרבותיים".
אלכוהול וגלולות שינה
מהמחקר שפורסם בגיליון בטאון אוניברסיטת בן גוריון 'אבג' עולה עוד, כי כדי להפחית את החרדה מפני טיסות מרבית הנשאלים ציינו שהיו מעדיפים לטוס ישירות ליעד ללא כל חניית ביניים בטיסה סדירה ולא בחברות צ'רטר או (Low Coast), זאת למרות שלא הוכח באופן רשמי שטיסות סדירות בטוחות יותר מטיסות צ'רטר.
רובם היו גם מוכנים לשלם עבור טיסה ישירה מאשר טיסת לילה, או כזו הכרוכה בחניית ביניים עד להגעת ליעד המבוקש, על אף שההבדלים במחיר הטיסות נעו בין עשרות דולרים בטיסה ללונדון למאות דולרים לניו-יורק.
לטענת ד"ר צ'צ'יק, למחקר שהיא ועמיתיה ערכו יש כמה מסקנות מעשיות. מאחר ונושא הבטיחות בטיסה גורם לנוסעים לשלם על תכונות מוצר שהם לא מקבלים (בטיחות) מומלץ שרשויות התעופה השונות יעצבו מדדי בטיחות תעופה שיבוססו על סטטיסטיקות ועל ידע של מומחי תעופה, כך שהמדד יהיה מין לציבור הרחב. המטרה היא שהציבור יעשה את בחירותיו באיזו חברת תעופה לטוס על פי עובדות ולא סברות.