הבוקר הכריזו בהודעה חגיגית ומשותפת ראש עיריית בית שאן ז'קי לוי, ראש המועצה האזורית עמק המעיינות יורם קרין והנהלת קיבוץ ניר דוד כי הגיעו לפתרון זמני בנוגע לפתיחת נחל האסי למבקרים.
"משהו גדול מתרחש כאן", כתבו בהודעתם, "אנחנו פועלים לקידום וביצוע תכנית אזורית כוללת של הזרמת 'מי האסי' לבית שאן, תוכנית אשר תצמיח כאן את הדור הבא לערכים של שותפות, וסולידריות אזורית".
אך ראשי המאבק נשמעים סקפטיים גם הבוקר. "בסך הכול מדובר בספין תקשורתי מבית היוצר של ז'קי לוי", אומר בשיחה עם mako יאיר בן חמו יליד בית שאן ומנהל את קבוצת הפייסבוק "משחררים את האסי". לדבריו, "חברי המאבק לא נכחו במשא ומתן הזה. ה-150 מטר שמתכוונים להקצות לא מייצגים את המאבק שלנו, אנחנו ממשיכים במאבק עד שנפתח את הכל לכלל הציבור. הקיבוץ מנסה בכל דרך אפשרי לטרפד ולהשתיק את המחאה הזו, המחאה היא של כל הארץ".
תזכורת על לב הוויכוח בפרשה: נחל האסי זורם בשטחי קיבוץ ניר דוד שבבקעת בית שאן. הנקודה היוותה מוקד עימות בין חברי הקיבוץ, שטענו כי מדובר בשטח פרטי צמוד לבתי תושבים, לבין תושבי האזור ומטיילים שביקשו ליהנות ממנו ולבלות על גדותיו.
גם שלמה גלזר, יו"ר הקהילה של קיבוץ ניר דוד, אומר הבוקר בשיחת טלפון עם mako כי הבעיה לא באמת נפתרה. "הגיעו לסוג של פתרון זמני כמחווה לציבור ולצרכי הציבור. החלטנו לפתוח חלק, רצועה מנחל האסי לטובת הציבור. אנחנו מקווים שזה יתן תשובה יחד עם התוכנית גדולה שמטרתה להזרים חלק מנחל האסי לבית שאן זו תהיה התשובה האמיתית לשימוש במי האיזור".
"הניסיון לצייר את המאבק על נחל האסי כמאבק בין הקיבוצניקים לבין תושבי בית שאן ונוספים איננו נכון ופופוליסטי" אומר עו"ד גל שניר, בעל משרד גל שניר – משרד עורכי דין, מומחה במשפט סביבתי, משפט מנהלי, רגולציה ותכנון ובניה.
"חוק המים קובע כי מקורות המים שבמדינה הם קניין הציבור ומיועדים לצרכי תושבי המדינה. לכן, מבחינה חוקית טהורה ויבשה, הצדק עם כל תושב במדינה המבקש גישה חופשית לנחל האסי על מנת לממש זכותו ליהנות מהנחל. מנגד אסור לשכוח, כי הנחל נמצא בשטח של בתי קיבוץ והם זכאים לפרטיות. לא סביר, כי בכל יום שבת או חופשה יימצאו עצמם עם אלפי מבקרים בנחל, מסתובבים בשבילי הקיבוץ ובסמוך לבתי המגורים. יש למצוא את האיזון הראוי בין שתי זכויות אלו. נדבך נוסף שיש לקחת אותו בחשבון הינו ערכי הטבע. אין ספק שגידול משמעותי במספר המבקרים והרוחצים בנחל ייצור עומס ויפגע בערכיות הטבע במקום. אנחנו מכירים את הנושא ממקומות אחרים שנפתחו לציבור ונפגעו, למשל חוף קצא"א באילת. מדובר בחוף בתולי ויפה שכלל שמורה ימית ושוניות אלמוגים מרהיבות ולאחר למעלה מ-50 שנה שנמנעה הגישה לציבור, הוא הוחזר לציבור, ומיד לאחר מכן ערכי הטבע שהיו בו נפגעו".
"לטעמי, חשוב והכרחי לבצע איזון בין הזכות של חברי הקיבוץ לנהל חיים תקינים לבין זכות הציבור בכללותו לקבל גישה לנחל. בשל סמיכות בתי חברי הקיבוץ לגדת הנחל, לא ניתן לגרוע שטחים מהקיבוץ ולהפכם לגן לאומי, אך ייתכן וניתן לחשוב על פתרון של פתיחה מבוקרת, למשל הצבת פקח כמו בכניסה לסחנה שמווסת את מספר הרוחצים ולא מאפשר גישה חופשית לכל ובכל עת".