בצעד שעשוי לעצב מחדש את הנוף של תעשיית התעופה הישראלית, הודיעה חברת התעופה ישראייר על רצונה להתחיל להפעיל טיסות ישירות בין ישראל לארה"ב, זאת לאחר שחנכה קו חדש ללונדון-לוטון. נכון לעכשיו, אל על היא חברת התעופה הישראלית היחידה המשרתת את השוק התחרותי הזה, ולמעשה בזמן המלחמה היא היחידה שטסה לצפון אמריקה לאחר שהחברות האמריקניות ביטלו את טיסותיהן לחודשים הקרובים.
ארצות הברית היא אחד השווקים הגדולים והחשובים ביותר לטיסות ישראליות, עם מאות אלפי נוסעים שטסים בין שתי המדינות מדי שנה. המסלול לא רק משמש חוליה קריטית לתיירות ולעסקים אלא גם ממלא תפקיד אסטרטגי בחיבור ישראל עם הקהילה היהודית בארצות הברית.
>> טסים לארצות הברית? היכנסו למדריך המלא
>> צעד אחר צעד: המדריך המלא למילוי טופס ESTA לארצות הברית
>> הם לא נחמדים: התושבים בעיר התיירותית הזו זכו בתואר מפוקפק
השעיית הפעולה של חברות תעופה אמריקניות הדגישו את הפגיעות בהסתמכות על חברות תעופה זרות בקו כל כך חשוב, וגם את הבעייתיות שבהסתמכות על חברה אחת בלבד בנתיב כה חיוני. כאשר מדינות אחרות – כולל רבות באירופה – שומרות על התנועה האווירית שלהן לישראל וממנה במהלך המלחמה, חוסר התחרות על הנתיב האמריקני מעורר חששות לגבי החוסן והגמישות של מגזר התעופה בישראל. בדיוק לפתח הקטן הזה רוצה ישראייר להשתחל, בצעד שיכול להוביל לשינוי בתחרותיות ומכן גם במחירים, וגם בפתיחת אפשרויות נוספות לנוסעים.
האתגרים הגדולים: תחרות, לוגיסטיקה ורגולציה
כדי להיכנס בהצלחה לשוק התחרותי הזה, ישראייר תצטרך להתמודד עם כמה מכשולים. אלה כוללים את האתגרים של תחרות לא רק מול אל על, אלא גם מול ענקיות בין-לאומיות כמו אמריקן איירליינס, דלתא ויונייטד איירליינס, כאשר יחזרו לשוק הישראלי. בנוסף, חברת התעופה תעמוד בפני מכשולים לוגיסטיים ורגולטוריים, כולל הצורך במטוסים חדשים שיכולים לעמוד במסע הארוך, צוותים שיוכשרו לטיסות ארוכות טווח ומערכות תפעוליות מיוחדות לטיפול בטיסות טרנס-אטלנטיות ועוד.
בעוד לישראייר יש גב פיננסי וניסיון להרחיב את פעילותה בתור חברת התעופה השנייה בגודלה בישראל, הקפיצה מטיסות קצרות לטיסות לטווח ארוך היא לא קלה. בתוך כך, הקו ארה"ב-ישראל דורש ציוד מיוחד – כגון מטוסים רחבי גוף המסוגלים למשך הטיסה הארוך – יחד עם התשתית והמומחיות לשירות המטוסים הללו. בנוסף, יש לשפר את תזמון הטיסות, שירותי הקרקע ומערכות התמיכה לטיסות ארוכות טווח כדי לעמוד בדרישות של מסלול לכיוון ארצות הברית.
זו לא הפעם הראשונה שישראייר צופה מערבה, ביוני 2004 החלה חברת התעופה בטיסות שכר לניו יורק, ועברה לשירות סדיר במאי 2006. עם זאת, השירות הופסק בספטמבר 2008 עקב עליית מחירי הדלק והיחלשות הדולר. במהלך תקופה זו, בחנה ישראייר רכישת מטוסים חדשים, כולל שיחות עם בואינג ואיירבוס. חברת התעופה חתמה בסופו של דבר על עסקה עבור מטוסי איירבוס A320 ועשתה היסטוריה בכך שהייתה לחברה הישראלית הראשונה שרכשה מטוסי איירבוס. באפריל 2008 החליפה ישראייר את מטוסי הבואינג 767 שלה במטוס איירבוס A330 עבור קו ניו יורק, אך כאמור הפסיקה את הטיסות לארצות הברית בשל חוסר כדאיות כלכלית.
אחד האתגרים היותר דחופים הוא העובדה שאל על, בתור החברה הישראלית שמככבת בקו הנחשק, נהנית מיחסים מבוססים עם נמלי תעופה ורגולטורים בארצות הברית. מערכות יחסים אלו עלולות להיות מורכבות יותר עבור שחקנית חדשה-ישנה לשכפל, במיוחד בהקשר של תקנות תעופה בין-לאומיות המחייבות חברות תעופה לנווט בהסכמי אוויר דו-צדדיים ודרישות אבטחה.
אתמול התקיים דיון בוועדת הכלכלה נוגע בסוגיות קריטיות עבור חברות תעופה – חוק טיבי, או בשמו הרשמי "חוק שירותי תעופה". על פי החוק משנת 2012, חברות תעופה צריכות לפצות נוסעים שטיסתם בוטלה, נדחתה או עוכבה. עם זאת, עבור חברה כמו ישראייר מדובר בסיכון שיכול להרתיע אותה מהפעלת טיסות ארוכות טווח.