א', תושב השרון בן שבע, חווה לפני שנתיים את אחד הרגעים הכי לא נעימים שיש. הוא הגיע לשדה התעופה בניו יורק ביחד עם קבוצה של ילדים בגילו, כשבידיו כרטיס טיסה לישראל, אותו רכשה משפחתו מחברת איבריה הספרדית. הטיסה הייתה אמורה להמריא מניו יורק לברצלונה ומשם בטיסת המשך לישראל.
לדבריו של א', כאשר הגיע לשדה התעופה, הוא ניגש לעמדת הצ'ק אין של החברה ושם נאמר לו על ידי אחד הנציגים כי אינו יכול לעלות על הטיסה לברצלונה כיוון שאינו רשום בה. א' הציג בפני נציג החברה את כרטיס הטיסה המוכיח שהוא כן רשום לטיסה, אבל כל טענותיו והתערבותה של אמו ששהתה בישראל והתקשרה לנציגי החברה, לא הועילו והטיסה המריאה בלעדיו כשכל מי שהגיע איתו לשדה המריא כמתוכנן.
היות והטיסה הבאה שיצאה מניו יוקר דרך ברצלונה לארץ, היתה רק 24 שעות לאחר מכן, א' נאלץ לחזור למשפחה שאירחה אותו ולהעביר יום נוסף ולא מתוכנן בארה"ב. "נציגי החברה לא דאגו לי לא לאכול ולא לשתייה", טען א' בכתב תביעה שהגיש נגד החברה לבית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה. "הייתי אמור לטוס יחד חברים באותה טיסה אבל נציג החברה טען שאני לא רשום לטיסה למרות שהראיתי לו כרטיס טיסה".
הוא תבע מהחברה פיצוי של כ-10,000 שקל על הוצאות שתייה, אוכל, טלפון סלולרי ועבור עוגמת הנפש שחווה.
חברת התעופה הגישה כתב הגנה בו טענה כי לא ביטלה את טיסתו של א' או איחרה בהטסתו לארץ, היות ואין לה טיסות ישירות לישראל. לדבריה, א', באמצעות משפחתו, רכש את כרטיס הטיסה באמצעות חברת נסיעות וזו התרשלה בהזמנת הכרטיס. יחד עם זאת, החברה הודתה שאכן מספרי הטיסות המופיעות על גבי הכרטיס היו שלה.
השופט יוסי ברכה, שדן בתיק התביעה, החליט לקבל אותה בחלקה ופסק ש-א' יקבל מהחברה פיצוי של 3,650 שקל. השופט דחה את טענות איבריה על כך שחברת הנסיעות התרשלה והביע בפסק הדין תמיהה מדוע החברה לא תבעה את חברת הנסיעות כצד ג' או הזמינה לעדות מי מטעמה שתאשר את הדברים.
"ללא כל ספק כתוצאה מהמחדל של הנתבעת (איבריה) או של גורמים אחרים, התובע לא עלה לטיסה מניו-יורק לברצלונה במועדה. אין מחלוקת באשר למחדל שמנע מהתובע לעלות על הטיסה במועדה. אין כל טענה כי לתובע אשמה כלשהיא בטעות שקרתה או בסיבה שהוא לא עלה על הטיסה המקורית", ציין השופט בפסק הדין.
הוא ציין כי היה פוסק פיצוי גבוה יותר אם א' היה מציג קבלות או מסמכים על ההוצאות שהיו לו בעת שנותר בשדה התעופה.