אפשר להגיד לנוסעים להביא סנדוויצ'ים ושתייה מהבית, אפשר אפילו להמליץ להם לאכול עוד לפני שיוצאים לשדה התעופה כדי לא להיות רעבים בהמתנה להמראה; אפשר גם להביא כמה חטיפים בתיק הגב שלוקחים למטוס כדי להרגיע את הרעב לפני הארוחה שמקבלים בטיסה - אבל עדיין, נוסעים רבים יאכלו וישתו בשדה התעופה, אף שבמקרים רבים, המחירים שם יהיו גבוהים יותר מאלה שיגבו מהם באותה רשת ברחבי הארץ.
בשבוע שעבר סיירנו בין רשתות המזון והמשקאות בנתב"ג. כמו בכל יום באוגוסט, שדה התעופה היה עמוס בנוסעים, וגם הפעם היו אנשים שעמדו ליד הקופות של דוכני רשתות המזון והזמינו קפה, כריכים, וגם משהו מתוק לילדים. "גם ככה קשה להתארגן עם הילדים בבוקר ולנסוע אתם עד לנתב"ג, אז עוד להכין אוכל? אני כבר מעדיף לקנות כאן", אמר לנו אחד הנוסעים, שהחזיק בידו שני בקבוקי מים מינרליים ושני כריכים, שביחד עלו לו יותר מ–50 שקל, עוד לפני שהוא יצא מישראל.
ידוע שהמשקאות והמזון בשדות תעופה יקרים יותר מאלה שאפשר למצוא במרכזים מסחריים או בקניונים בעיר. זה קורה בישראל ובשדות תעופה אחרים בעולם: הקהל שבוי - והמחירים עולים. תופעה דומה רואים גם בבתי חולים, בבתי קולנוע ובכל מקום שבו אין ללקוח לאן לברוח ולקנות במחיר נמוך יותר.
השאלה היא בכמה המחירים בשדה התעופה יקרים יותר. בעקבות מחאה שפרצה לגבי מחירי המזון והמשקאות בנתב"ג, ואף דיונים בכנסת בנושא, פירסמה לפני כשנה רשות שדות התעופה (רש"ת) הוראות חדשות למכרזים עתידיים, ובינתיים פועלים לפיה שני זכיינים בלבד - קפה קפה באולם שחקים ואילן'ס באולם שחקים ובכיכר הדיוטי פרי.
המכרזים החדשים קבעו מחירי מטרה נמוכים בכ–25% ממחירי הקפה בעבר. במתחם הדיוטי פרי אספרסו רגיל יעלה עד 9 שקלים, קפה הפוך קטן יעלה עד 14 שקל, קרואסון חמאה עד 14 שקל ובקבוק מים מינרליים עד 10 שקלים. באולם שחקים, המכרזים החדשים קובעים כי אספרסו רגיל יעלה עד 8 שקלים, קפה הפוך קטן עד 12 שקל, קרואסון חמאה יעלה עד 12 שקל ובקבוק מים מינרליים עד 8 שקלים.
בנוסף, הופחתו דמי המינימום במכרזים לבתי הקפה בשיעור של כ–50% ממכרזים קודמים, והוחלט שתקופות האופציה של הזכייניות שפעלו בנתב"ג לא ימומשו ויפורסמו במקומם מכרזים חדשים, שבהם יוכתב סל המוצרים המוזל. כמו כן, מתקיים מנגנון פיקוח נוסף למחירים כחלק מהוראות החוזים בתחום ההסעדה - של מדד המסעדות (בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), ורק אם המדד הגיע ל–5% ויותר ניתן לאשר עליית מחירים.
פיקוח המחירים אינו חל על רוב הרשתות
אחד מהשינויים המהותיים שנקבעו במכרזים החדשים הוא סעיף הקובע כי רשתות לא יוכלו למכור את מוצרי המזון והשתייה במחיר גבוה ביותר מ–10% מהמחיר הנמכר ברשת בשוק המקומי. כאמור, הוראה זו תקפה בינתיים רק לקפה קפה ואילן'ס.
את הפערים המשמעותיים ביותר בין מחיר עירוני למחיר בנתב"ג מצאנו בקפה ג'ו ובארומה. פערי המחירים של המשקאות ברשתות אלה הגיעו ל–20%–30%, מכיוון שהן עדיין אינן פועלות תחת החוזים החדשים.
אמנם קפה ג'ו היא שחקן חדש בנתב"ג (החליפה את רשת ארקפה), אבל מדובר באותו מפעיל, וההחלפה בוצעה כחלק משותפות פנימית של QAS עם ארקפה, כך שגם במקרה הזה לא ניתן היה להחיל עליה את חוקי המכרזים החדשים. כרגע אין לרש"ת אפשרות לגעת בחוזים אלה, אך זו דוגמה מצוינת שמראה איך כשאין פיקוח הרשתות מרשות לעצמן להעלות את המחירים.
בסופו של דבר, ההחלטה אם לשתות ולאכול במחירים גבוהים ב–20%–30% מהמחירים בסניפים של אותן הרשתות ברחבי הארץ, או לסעוד ברשתות שלא מגיעות לפערים אלה, נמצאת בידי הנוסעים. נראה כי כרגע התקווה שהתחרות בנתב"ג תגרום לרשתות להוריד את המחירים לא באמת מתממשת.
לעומת מחירי המשקאות, מצאנו שמחירי המזון בקפה ג'ו בנתב"ג נמוכים מאלה שבערים. כך, כריך חביתה הכולל סלט בצד עולה בסניפים ברחבי הארץ 39 שקל ובנתב"ג 30 שקל, כריך טונה הכולל סלט בצד עולה 44 שקל ברחבי הארץ לעומת 34 שקל בנתב"ג, וגם הסלט היווני זול יותר
בשדה התעופה.
את ההפתעה הנעימה הזאת מצאנו גם ברשתות אחרות: בבורגראנץ' כל המוצרים שבדקנו היו זולים יותר בנתב"ג או זהים במחיר לאלה שבסניפים ברחבי הארץ. באילן'ס הטוסט הקלאסי וגם הסלט היווני היו זולים יותר בנתב"ג מאשר בסניפים אחרים בישראל. בקפה קפה ראינו שכריך סלמון מעושן שעולה בנתב"ג 36 שקל, עולה בכל סניף אחר 56 שקל אך כולל סלט בצד, וגם כריך טונה שעולה 34 שקל בנתב"ג עולה 49 שקל, גם הוא כולל סלט בצד, בסניפים אחרים של הרשת בארץ.
לצער הנוסעים לחו"ל, רוב הזכיינים התחילו את תקופת החוזה רק ב–2012, למעט פיצה האט, שהתחילה ב–2010, שכן תקופת המכרזים היא לשש־תשע שנים. אין עוד זכיינים שנמצאים לקראת סיום חוזה ב–2015, והמכרז הבא שייפתח יהיה רק ב–2016.
רש"ת: "פערי המחירים סבירים"
אחד הפתרונות שמציעה רש"ת לנוסעים כדי להוזיל את עלויות המזון והמשקאות הוא רכישת שתייה חמה וכריכים במכונות האוטומטיות ברחבי הטרמינל. במכונות אלה, כוס קפה עולה 7 שקלים וכוס תה 6 שקלים. מובן שלא מדובר בפתרון אמיתי, שכן המוצרים אינם זהים, וטעמו של קפה ממכונה אוטומטית אינו הטעם של קפה שמכינים במקום.
הבעיה המהותית יותר היא שמי שינסה למצוא את המכונות, יראה שהן לא ממש גלויות לעיני הלקוחות. בסיור שקיימנו בנתב"ג, היינו צריכים לברר עם נציגי רש"ת איפה הן, ורק כך מצאנו אותן. בניגוד לנקודות המכירה של הרשתות, שנמצאות במתחם הכיכר או ממוקמות בבולטות כמה עשרות מטרים מהכיכר עצמה, מכונות הקפה עם המוצרים המוזלים מוקמו בתוך כוכים ללא שילוט בולט לעין, ורק אם חולפים על פני הכניסה לכוך בדרך לשער ומסתכלים במקרה הצדה, ולחלופין אם יודעים על קיומן של המכונות ומחפשים - מוצאים אותן. מי שרוצה להקדים תרופה למכה יכול להיכנס לאתר של רש"ת ולמצוא שם את המידע על מיקומן של המכונות המוצבות בטרמינל.
מרש"ת נמסר כי "בניגוד לסניפים בקניונים, מחויבים הזכיינים להפעיל את עסקיהם 24/7 לשירות הנוסעים, כשתחום המזון מפוקח באופן שוטף ועל בסיס יומיומי, הן מבחינת טיב השירות והן מבחינת רמת המחירים. תוקף ההרשאה לתחום ההסעדה ובתי הקפה הוא שש־תשע שנים, עקב ההשקעה הגבוהה הנדרשת בהקמת מתחמי הסעדה בנמל תעופה. פער המחירים בין הרשתות ברחבי הארץ והזכיינים בנתב"ג סביר, בהתחשב במורכבות הפעלת המקום 24/7 במשמרות כוח אדם, פיקוח ביטחוני מחמיר (בידוק עובדים וסחורות) ושינוע עובדים".
כמו כן נמסר כי "בוצע מהפך בנושא ההסעדה בנתב"ג, תוך כדי הרחבת האפשרויות הקיימות לרכישת מוצרי מזון במחירים מגוונים. כחלק מהשירות, ובמטרה להוזיל את המחיר לצרכן, פירסמה רש"ת בשנה וחצי האחרונות מכרזים חדשים, שבהם הובילה הרשות תחרות על הוזלת מחירי הקפה והמאפים לצרכנים בנתב"ג. בטרמינל 3 בנתב"ג יש רשתות מזון רבות ומגוונות ואפשרויות רבות לבחירת הנוסעים, ובהן מגוון רחב של מוצרים המוצע לקהל הנוסעים והמבקרים. התמהיל כולל תפריט חלבי ותפריט בשרי, ומתפרש על פני 27 נקודות הסעדה המופעלות על ידי 13 זכיינים שונים".
מארומה ישראל נמסר כי "בהתאם לתנאי המכרז של רש"ת, עלויות האחזקה והתפעול בנתב"ג הן גבוהות ושונות במהותן מכל סניף אחר, ומכאן נובעת התאמת המחירים".
מקפה ג'ו נמסר כי "קפה ג'ו נכנסה לנתב"ג במסגרת תנאים של מכרז קיים של רש"ת. התנאים, שנקבעו זה מכבר, חלים גם על קפה ג'ו, ובתוך זה גם עלות השכירות הגבוהה ומדיניות המחירים".
