בתחילת מאי פקדו את מרכז הירידים בתל אביב כ–15 אלף תיירים, שהגיעו לכנס החקלאות הישראלי, אגריטך 2018. הם שהו בישראל כשלושה ימים, והוציאו בכל יום 700 דולר בממוצע. לשם השוואה, תייר שמגיע לישראל מוציא בממוצע רק 200–250 דולר ביום. בחישוב מהיר, במהלך אגריטך 2018 נהנתה ישראל מהכנסות של כ–31.5 מיליון דולר מבאי הכנס.
כנס החקלאות, שמשך אליו אלפי ישראלים ותיירים שבאו ללמוד ולהתרשם מהחידושים בענף - תחום שישראל מובילה בו ברמה העולמית - הוא דוגמה מובהקת לכך שכנסים מקצועיים, ממש כמו פיתוחים חקלאיים, יכולים להיות מנוע צמיחה למשק הישראלי. היתרון של תיירות הכנסים הוא ביכולתה להביא לישראל מספר תיירים גבוה,לתקופה מרוכזת, ולהכניס לא מעט כסף לענף התיירות המקומי.
אלא שלמרות הצלחתה הנקודתית של ישראל במשיכת תיירים רבים לכנס מרכזי כזה או אחר, ואף שבשנות ה-90 נחשבה למובילה בתחום, ישראל מתקשה לשחזר כיום את ההצלחה והיא בעמדת נחיתות מול ארה"ב ובירות אירופאיות שונות, השולטות בענף.
על פי נתוני icca, ארגון מארגני הכנסים הבינלאומי הגדול ביותר שבו חברה גם ישראל, ב–2016 דורגה ישראל במקום ה–62 מתוך 113 מדינות במספר הכנסים הנערכים בה ברמה הבינלאומית - לאחר שקיימה בשנה זו 34 כנסים בינלאומיים. זאת היתה ירידה במספר הכנסים בהשוואה ל–2015, אז ישראל הגיעה למקום ה–53 עם 40 כנסים שהתקיימו כאן.
תיירות הכנסים העולמית מגלגלת, על פי הערכות, לא פחות מ-27 מיליארד דולר בשנה. היא אחד הסקטורים המשמעותיים ביותר בתיירות הנכנסת ומשמשת עוגן כלכלי חיוני לפיתוח ערים. על פי נתוני icca, ב-2016 התקיימו כ-12,200 כנסים בינלאומיים גדולים ברחבי העולם. תייר כנסים מגיע לכארבעה לילות בממוצע ליעד הכנס, בזמן שתייר רגיל שוהה באותו היעד כ-3.1 לילות בממוצע. בנוסף, תייר כנסים מוציא כמעט פי שלושה לעומת תייר רגיל במדינה הוא מבקר.
בישראל פועלת כבר שלוש שנים לשכת כנסים בירושלים, בתמיכה ובשיתוף משרד ירושלים ומורשת, העירייה ומשרד התיירות. לפני כשבועיים הושקה באופן רשמי גם לשכת הכנסים בתל אביב לאחר שהחלה את עבודתה בשנה האחרונה. הלשכה הוקמה ומתוקצבת על ידי מינהלת עיר עולם ותיירות בעיריית תל אביב־יפו, התאחדות המלונות בתל אביב ומרכז הירידים. תאריך ההשקה הרשמי נשמר לכנס imex פרנקפורט לכנסים, תערוכות ואירועים בו השתתפו מעל 3,500 מציגים ו–5,200 מובילי דעה בינלאומיים מיותר מ–150 מדינות ברחבי העולם, במטרה ליצור קשרים עסקיים. במסגרת התערוכה ניסו כל המדינות, באמצעות לשכות הכנסים שלהן, להשתתף בכמה שיותר פגישות כדי להציע את עצמן לאירוח הכנס הבא.
תיירות כנסים מבוססת על איגודים מקצועיים ברחבי העולם, המקיימים כנסים מדי שנה. לצד מקום אירוח, מחפשים האיגודים גם מומחים עולמיים בתחום עיסוקם - ולכן למדינה עם מומחיות בתחומים מסויימים יש יתרון מבחינתם.
בעבור איגודים מקצועיים הכנס המקצועי הוא גם חופשה שנתית ממקום העבודה. לכן מארגני הכנסים של אותם איגודים יחפשו עבורם גם יעדים אטרקטיביים, שמלבד כנס ברמה בינלאומית יוכלו לספק גם עניין בשעות הפנאי, אטרקציות איכותיות ומקומות בילוי. לא מן הנמנע כי משתתפי הכנסים יגיעו עם בני זוגם, ויבקשו להאריך את תקופת השהות ולשלבה עם חופשה פרטית ביעד לאחר מכן.
"אורחי הכנסים הם תיירים איכותיים"
"הכנסים האלה הם מגוונים מטבעם, ואחת הדרכים למשוך אליהם משתתפים היא להציע בכל פעם יעד אחר", מסביר איתן שוורץ, מנכ"ל מינהלת עיר עולם ותיירות בעיריית תל אביב. "בסופו של דבר, מדובר בחופשה עבור משתתפי הכנסים. הם רוצים להגיע למשהו חדש. אין כמעט אדם שלא רוצה לבקר בישראל לפחות פעם אחת. אנשים גם שואלים את עצמם אם כדאי לחזור שוב למקום בו ביקרו כבר כמה פעמים, או שכדאי להגיע למקום חדש. לכן, השילוב המנצח שאפשר להציע להם הוא בין חוויה תיירותית איכותית, למפגש עם קולגות עם מומחיות בתחום. יש פה הצפה מטורפת של משלחות ויש גידול במשתתפים תמיד, אבל כמו בלוטו צריך לקנות קודם את הכרטיס — ולכן נראה את התוצאות רק ב–2021 והלאה".
תמרה ברנשטיין, מנהלת הפעילות הבינלאומית של מרכז הירידים בתל אביב, מודה כי רק בשנתיים האחרונות החל מאמץ מרוכז יותר במרכז הירידים בפרט ובתל אביב בכלל, להבאת כנסים בינלאומיים לעיר — בדגש על איגודים מקצועיים. "אנחנו עושים עבודות מחקר לאיתור נציגים מהאיגודים בישראל, ומסתכלים קדימה. עכשיו למשל אנחנו מחפשים את איגודי רפואת הילדים, שמקיימים כנסים שנתיים בכל פעם במקום אחר, ושואפים שבעוד שלוש שנים הם יגיעו לישראל".
עו"ד תמיר דיין, מנכ"ל מרכז הירידים בתל אביב, מסביר למה אותם איגודים חשובים ובעלי ערך לא רק להכנסות תיירות הכנסים, אלא גם לסביבת הידע בישראל: "בעוד שרוב הגורמים מדברים על תיירות נופש, תיירות הכנסים מביאה יוקרה — עם רופאים, אנשי היי־טק ומהנדסים. הם משקיעים יותר כסף בביקור והם גם תיירים איכותיים, שעושים לנו יחסי ציבור טובים בעולם".
בלשכת הכנסים בירושלים מכירים היטב את התחום. אילנית מלכיאור, הממונה על התיירות ברשות לפיתוח ירושלים, אומרת כי "ירושלים פיתחה בשנים האחרונות את היתרונות הישראליים לעולם הכנסים, הכוללים חיבור בין תעשייה לאקדמיה עם האוניבסרטיה העברית, וגם עם המכללות הטכנולוגיות ותעשיית ההיי־טק והביוטק בישראל. אנחנו מספקים מעטפת של תשתית רחבה בתחומים אלה לצד הקשר הבלתי אמצעי במדינת ישראל, והיכולת לגייס מובילי דעה כדי לרתום אותם לכנסים. יש לא מעט פרופסורים ישראלים באיגודים מקצועיים בעולם, ולשכת הכנסים נותנת להם יד כדי לאפשר את שיתוף הפעולה".
"המדינה חייבת לתת תמריצים"
עלויות הכנסים הן לא דבר של מה בכך. לפי ברנשטיין, עלות של אירוח כנסים בינלאומיים בישראל נעה בין 200 אלף יורו בממוצע לכנס קטן שבו משתתפים 500 איש — עד כמיליון יורו לכנסים המביאים 2,500 איש ומעלה. ההוצאות כוללות, מלבד עלויות הכנס עצמו, גם את עלות הלינות, התחבורה, הטיסות, והוצאות נוספות. תפקידה של הלשכה בכנסים אלה הוא לתת תמיכה לארגון מסביב, לפרסום בערים ואף להעשרת זמן האיכות של המשתתפים, כדי להציע הטבות שימשכו אותם לבחור דווקא בישראל.
למרות העלויות הגבוהות של הכנסים, תקציבי לשכות התיירות המקומיות אינם גבוהים. לשכת הכנסים בירושלים מתוקצבת ב–5 מיליון שקל בלבד בשנה, המגיעים מתקציב המשרד לענייני ירושלים. בתל אביב הוקצו ללשכת הכנסים המקומית רק 2 מיליון שקל. לטענת מלכיאור, "בזמן שבירושלים יש שתי נשות צוות המתוקצבות בתקציב השנתי, בווינה עובדים בלשכת הכנסים כ–60 אנשים".
בכיר בענף התיירות אומר כי תקציב שתי הלשכות ביחד מספיק במקרה הטוב רק עבור הפנייה לכל האיגודים המקצועיים וחברות ארגון הכנסים המובילות בעולם, וכדי להשאיר את ישראל במודעות של עולם הכנסים — אך הוא אינו מספיק כדי למשוך לכאן כנסים חדשים. "יש כוונות טובות והמון מוטיבציה בשתי הערים, אך אם באמת מעוניינים בהקפצת ישראל במפת תיירות הכנסים, המדינה חייבת להתערב ולספק הרבה יותר תקציבים. מדוע שמארגני כנסים יבחרו בישראל על פני לונדון, ברצלונה, פריז או וינה? ישראל יקרה יותר, גם היום למרות השמים הפתוחים, אין בה מספיק בתי מלון, היא לא ערוכה ברמת התשתיות והתחבורה ויש בה תמיד עננת פחד שמשהו יקרה ברמה הביטחונית וכל הכנס יעמוד בסכנת ביטול. את כל זה אפשר לפתור אם המדינה תבין שהיא חייבת לתת הרבה יותר תמריצים ולפנות משאבים כדי למשוך את אותם תיירים, ולהפוך את ישראל לרלוונטית לכך".
על פי אותו בכיר, מי שהשכילו לעשות זאת הן דווקא מדינות המזרח תיכון, שנה פכות ליותר רלוונטיות בכנסים בינלאומיים. "במדינות אלה הבינו שאין להן יתרון תיירותי, ואולי אפילו ההיפך, אך המענקים שהמדינות מספקות מצליחים למשוך אליהן את הכנסים בכל זאת. מארגני הכנסים מצדם רוצים לחסוך בעלויות עבור המשתתפים. וכך, מדינה כמו טורקיה מדורגת במקום ה–37 בעולם באירוח כנסים עולמיים, בזמן שישראל מגיעה רק למקום ה–63".
לטענת דיין, זאת בדיוק הסיבה לכך שיש חשיבות גבוהה להצלחת לשכות הכנסים בערים. "ברגע שיש מודעות — יש הרבה גורמים שנהנים מזה: המלונות, המדינה, התיירות כולה. זה גם משפיע על תנועות כמו BDS, מאחר וקרנה של ישראל עולה. היום כבר ברור כמה משיכת הכנסים חשובה, ולכן יש קשר בין כל הגופים הרלוונטיים וכל אחד מהם שם כסף, כך שההחזר גדול מההשקעה. ככל שמשרד התיירות ולשכת הכנסים ישכילו להשקיע יותר בכנסים כך גם יעלה הסיכוי למשתתפים".
היתרונות והחסרונות של המצב הביטחוני
סוגיה נוספת שמקשה מאוד על קיום הכנסים בישראל היא כמובן המצב הביטחוני. עבור מארגני הכנסים, חוסר הוודאות הביטחוני, במיוחד כאשר כנסים נסגרים שנים קדימה, גורם להם לא פעם לבחור באפשרות הקלה והמוכרת בבירות אירופאיות במקום להיכנס להרפתקאות חדשות בישראל. במשרד התיירות הבינו את הקושי בסגירת כנסים זמן רב מראש, ובשנה וחצי האחרונות מציע המשרד, בעידוד חברות ההפקה הישראליות ומארגני הכנסים הישראלים, רשת ביטחון במקרים של ביטול הכנס בעקבות מצב ביטחוני, שתוקצבה בכ–15 מיליון שקל ל–2017–2020.
ליאור גלפנד, מנכ"ל ארטרא המתמחה בניהול וארגון כנסים, אומר כי "אנחנו לחצנו מאוד על משרד התיירות להקים את הפתרון של רשת הביטחון. זה לא פתרון מושלם, אך הטוב ביותר, ומטרתו היא שווקית. כשניגשים למכרז הראשון, הרבה פעמים ישראל נפסלת על הסף בגלל שיקולי ביטחון. ברגע שאומרים להם מראש שאפשר יהיה לבטל את הכנס מבלי לספוג את עלויות השיווק, זה מעביר את המסר שאנחנו שלמים עם קיום האירוע ובמידה שקורה משהו יש גב תומך. זה פתח לנו המון דלתות". גלפנד מסביר כי רשת הביטחון עובדת כך "שהוצאות השיווק של אותו כנס, במקרה שהוא מתבטל, מכוסות ומארגניו מקבלים את כספם חזרה. צריך להבין שכ–30% מהעלויות זה שיווק. זה יכול להגיע גם למיליון דולר פחות או יותר".
מלכיאור מסכימה שהמצב הביטחוני מהווה מכשול, אך אומרת כי מאז האישור על רשת הביטחון הדברים פשוטים יותר, ולשמחתה רשת הביטחון הזאת מעולם לא הופעלה. לצד הקשיים בעקבות החשש הביטחוני יש גם יתרונות למצב הביטחוני בישראל. מלכיאור מספרת כי ישראל נהפכה למקור ידע בניהול משברים ביטחוניים הנוגעים לכנסים בינלאומיים. מלכיאור אף העבירה פנאל בנושא בכנס imex כדי לתרום מהידע למדינות השותפות ולחזק את ישראל כמובילה בתחום ניהול המשברים בכנסים. "לשכת הכנסים מיצבה את עצמה בקרב הזירה הבינלאומית ועשתה קפיצה, היום מסתכלים עלינו כמי שמובילים בידע. אנחנו אומרים מה אנחנו יכולים להביא לשולחן העגול בין מארגני כנסים, ערי כנסים ומרכזי כנסים תחת נושא הביטחון בכללותו ואיך מייצרים מדיניות של משבר".
משרד התיירות: "נמצא דרכים לתת דחיפה"
בעיה נוספת עליה מצביעים מלכיאור ודיין היא היעדר קשרים דילפומטיים עם מדינות מסוימות. מלכיאור מספרת כי קרה כבר שהיא פגשה גוף מארגן של כנסים רבים, ששאל מה קורה אם מישהו ממשתתפי הכנס מגיע ממדינה שלישראל אין קשרים עמה. "יש מקומות שלגביהם אין תשובה, ויש מקומות שאפשר להתמודד ולייצר שינוי. אם למדינת ישראל אין קשרים עם מדינות זה פוגע בנו, אבל יש הרבה כנסים אחרים, בעייתיים פחות מבחינת משתתפים, שאפשר להביא".
גם דיין מודה שיש קשיים מצד משתתפים שפחות מעוניינים להגיע לישראל, אך לדבריו זו בדיוק הנקודה בה המדינה יכולה לעזור ולאפשר הקלות מבחינת התשתיות והמעברים בגבולות שעשויים לשנות את החוויה עבור אותם משתתפים ולמזער את התופעה.
גלפנד אומר שבעקבות רשת הביטחון, המחסום הביטחוני נפתר ברובו, ומה שבעיקר יעלה את סיכויי ההצלחה להבאת הכנסים הוא פעילות הלשכות והיכולת שלהן לגייס תקציבים. "ברור שיש אינטרס לקיים פה כנסים ושיש פה מדע, עכשיו המשחק הוא בעיקר עסקי. כשהמארגנים רואים כמה יעלה להם לערוך כנס, חלק מהעניין הוא הטבות מהעיר המארחת".
לדבריו, "ירושלים עשתה זאת לפני כמה שנים בהצלחה די רבה, ותל אביב עדיין בתחילת דרכה. הציפייה היא שארגז הכלים העירוני יהיה משמעותי ותחרותי מספיק מול ערים אחרות באירופה. זה מתורגם להטבות שיקבלו הארגונים בתקציבים לכנסים עצמם וזה יכול להיות בכסף, בשווה ערך לכסף, בהורדת עלות החבילה. אם בהאג מספקים למשתתפים תחבורה בעיר, או קבלת פנים על חשבון העיר, זה מפחית את עלויות השכירות של מארגני הכנס".
מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, שהשתתף לראשונה בכנס imex, מספר כי הוא והמשרד מבינים את הפוטנציאל הברור בתיירות הכנסים: "יש לנו שתי ערים שיודעות למשוך מבקרים. הקמפיינים שלנו הפכו את הערים האלה למותגי נופש, וכנסים מחפשים קודם כל את זה". עם זאת, הלוי מודע לבעיות התשתית הקיימות בישראל, ולדבריו המשרד צריך לגבש אסטרטגיה כדי להעצים את לשכות הכנסים שיצליחו להביא כנסים עם יותר מאלף משתתפים לצד העצמת נציגות משרד התיירות בחו"ל.
"אנחנו צריכים לעבוד על עניין התמרוץ, כי בעולם מקובל לעשות זאת. נצטרך למצוא דרך שהמדינה תתן עוד דחיפה. העמדנו את רשת הביטחון שהביאה להצלחה בזירת המודעות וברמה הארצית נעשה בחינה של תמריצים כלכלים. אנחנו בוחנים מה צריך. אנחנו עסוקים בעיקר בהגדלת התנועה בתיירות, אבל יש לבחון תמריצים נוספים דרך תשתיות או הפחתות מחירים".
הכתבה פורסמה במקור באתר The Marker
חופשה או רכישת מוצר: מה יעשה אותנו מאושרים יותר - ואיך זה קשור לזיכרון