מאז אירועי ה-11 בספטמבר וקריסת מגדלי התאומים עולם התעופה מתקשה להתאושש, ומרבית החברות עדיין לא שבו להרוויח כפי שהרוויחו טרם האסון. זו הסיבה שכיום, חברות "לואו-קוסט" הן מהחברות המצליחות ביותר בעולם. הן מטיסות מדי שנה בארה"ב ובאירופה מיליוני נוסעים, ב"מוניות אוויר" בהן מחיר הכרטיס כולל את המושב (הלא מרווח, בלשון המעטה) ותו לא.
רק לפני כשבועיים התבשרנו על כך שחברת ה"לואוס-קוסט" האירופאית איזי ג'ט תתחיל בחודש נובמבר לטוס בקו ישראל - לונדון, והשבוע הרימה אל-על "בלון ניסוי" והכריזה כי בכוונתה להתחיל בהפעלת פיילוט של מחלקות "לואו-קוסט" בטיסותיה הרגילות.
אם ייצאו אל הפועל התוכניות של חברות תעופה דוגמת "רינאייר" (חברת ה"לואו- קוסט" הגדולה והמצליחה באירופה), אזי גם קיומו של מושב לנוסע אינו ודאי. "רינאייר" כבר פנתה ליצרנית המטוסים בואינג וביקשה ממנה לייצר מטוס שבחלוקה הפנימית שלו יהיה אזור מיוחד לטיסה בעמידה. הנוסעים במחלקה זו יקבלו כיסאות בר, יקשרו את חגורות הבטיחות למותניים ויוכלו בתמורה לרכוש כרטיסים זולים ב-20% מהכרטיסים הזולים ממילא של החברה.
הרעיון החדש נדרש עוד להסכמת רשויות התעופה האירופאיות, אולם לדברי מנכ"ל החברה, מייקל אולירי, הסבירות לאישור כזה היא גבוהה וברגע שזה יתקבל ייצא הרעיון המהפכני לדרך.
עיקרון הבסיס של החברות המכריזות על עצמן כחברות "לואו-קוסט" קובע, כי עבור כל דבר מעבר למושב - החל ממזוודות וכלה בשתייה ואוכל - הנוסע ייאלץ להיפרד מסכום נוסף.
הבעיה היא, שככל שמעמיק המשבר הכלכלי ועימו המשבר בתעופה החלו גם חברות תעופה הרחוקות מההגדרה "לואו- קוסט", כולל חברות ישראליות, לגבות תשלומים נוספים עבור שירותים שבעבר נכללו במחיר הכרטיס.
אין כוונה להתחנף לנוסעים
על מנת לסבר את האוזן נציין, כי חברות המגדירות עצמן כ"לואו-קוסט" פועלות בדפוס פעולה ייחודי. החברות האלה מרוויחות, כאמור, מצמצום ההוצאות. אין להן כל כוונה להתחנף לנוסעים ותנאי הטיסה בהתאם.
המרווחים בין המושבים מינימליים. בחלק מהחברות דוגמת ריינאייר לא תוכלו למצוא אפילו דברים הנחשבים לאלמנטריים במטוסים, כמו הווילונות עשויי הפלסטיק הקשיח המוסטים כדי לאטום את החלונות מפני השמש, או כיסוי בד על משענת המושבים וכיס בד קדמי להנחת חפצים. המושבים במטוסי החברה אינם ניתנים להטיה לאחור, ובעבר שקלו בחברה לגבות תשלום אפילו עבור שימוש בתאי השירותים.
נקודה נוספת למחשבה קשורה לעובדה שטיסות ה"לואו-קוסט" לרוב אינן נוחתות בשדות התעופה המרכזיים בערים בהן גובים לרוב מיסי נמל גבוהים, ומעדיפות לנחות בנמלי תעופה מרוחקים יותר - עובדה המאלצת את הנוסעים להגדיל את הוצאות השינוע שלהם למרכזי הערים.
חברת איזי ג'ט, החברה היחידה המוגדרת כ"לואו קוסט" שהודיעה על טיסות לישראל, הכריזה אומנם על מחירי בסיס נמוכים במיוחד (החל מ-72 ליש"ט לכיוון), אולם מספרם של הכרטיסים במחירים אלה בכל טיסה נמוך, ולרוב ייאלצו הנוסעים לשלם מחיר המתחיל מ-100 ליש"ט עבור מושב בטיסות אלה. מכאן ואילך ייפרדו הנוסעים מעשרות ליש"ט נוספות במקרה שירצו "להתפנק" בשירותים כמו הטסת מזוודה בתא המטען, שתיית כוס קפה או ארוחה חמה.
אין גבול לאפשרויות הגבייה
כאמור, הגבייה הנוספת שאפיינה את חברות ה"לואו-קוסט" זלגה בשנים האחרונות גם לחברות שאינן מגדירות עצמן כחברות "לואו-קוסט".
בדיקה של גביות-היתר מצביעה על כך שבכל הנוגע לגבייה נוספת - הרעיונות מגוונים והשמיים הם הגבול, תרתי משמע.
בשונה מחברות "לואו-קוסט", חברות "רגילות" גובות תשלומי יתר עבור שירותים שבעבר ניתנו חינם אין כסף. כך, לדוגמה, עד לפני מספר חודשים איפשרה חברת אל-על לנוסעיה להקדים ולזמין מקומות הנחשבים למועדפים דוגמת מקומות במעברי חירום בהם מרווח הרגליים גדול במיוחד.
בחודשים האחרונים מאפשרת אל-על הזמנה של מושבים אלה תמורת תוספת תשלום של 39-59 דולר, לפי מרחק הטיסה. לנוסעיה המתמידים מאפשרת החברה בחירת מקום תמורת 85-135 נקודות לפי מרחק הטיסה.
בחברת tui, הטסה מישראל ליעדים שונים בגרמניה, יחייבו אתכם בתשלום של 14 אירו לכיוון במקרה שתבקשו לבחור מקום מראש, ואם תרצו לשבת במעט המושבים במטוס המוגדרים כ"מושבים עם מרווח גדול לרגליים" תשלמו 40 אירו תוספת לכל כיוון.
חברת התעופה jet airfly, המבצעת טיסות בקו תל-אביב - בריסל, גובה 8 אירו עבור ארוחה חמה, ובטיסות לטווח בינוני בחברת סאן דור תיאלצו לשלם 5 דולר אם תרצו להעביר את זמן הטיסה בלעיסת כריך.
גם בטיסות הפנים-ארציות היורדות לאילת, הפסיקה חברת ארקיע את חלוקת המזון והכריכים, והיא מציעה לנוסעים טורטיות ממולאות תמורה 20 שקל וכריכים תמורת 15 שקל. את השתייה הקלה מגישים בטיסות אלה חינם. בטיסות בינלאומיות גובה ארקיע 2 דולר עבור בירה או כוס משקה אלכוהולי.
חברת קונטיננטל גובה בקו שלה לניו-יורק 4-7 דולר עבור משקה אלכוהולי במחלקת התיירים, ואילו בחברת דלתא בטיסות לניו-יורק תיאלצו להיפרד מ-7 דולר רק במקרה שתרצו להתענג על קוקטייל הבית המיוחד.
בכל הנוגע לבידור בטיסה, החברות ארקיע וקונטיננטל גובות כ-2 דולר עבור שימוש באוזניות המותאמות למערכת הבידור בטיסה, ואילו בחברת סאן דור, שבטיסותיה לא מוקרנים סרטים, ניתן לשכור על המטוס מכשירdvbox באמצעותו ניתן לצפות בסרטי קולנוע תמורת 15 דולר לנוסע לכל כיוון.
האם פיילוט ה"לואו-קוסט" באל-על יחזיק מעמד?
אל-על השיקה השבוע באופן רשמי את מחלקת הלואו קוסט שלה הנקראת "בייסיק אקונומי".
גורמים בענף התעופה מעריכים, כי מה שאל-על מכנה "פיילוט למחלקות לואו-קוסט" לא יעמוד במבחן המציאות לאורך זמן.
אותם גורמים מסבירים, כי בשונה מההפרדה הפיזית הברורה בין מחלקת עסקים לבין מחלקת תיירים, ה"מחלקות" השונות בתא הראשי של המטוס (מחלקת תיירים) אינן מופרדות פיזית (שורות ה"לואו-קוסט" ממוקמות בסוף המטוס), ולכן ייתכן שיקשה על הצוות לעשות את ההפרדה בין הנוסעים הרגילים לנוסעי מחלקת ה"לואו-קוסט". אותם גורמים טוענים, כי "מה שאל-על עושה זו בעצם פריטה של מחיר הכרטיס לפרוטות. מי שירכוש ותמחור כל סעיף בנפרד".
להערכת אותם גורמים נוסע שרכש כרטיס "לואו-קוסט", וביקש לקבל שירות כמו נוסע ששילם מחיר כרטיס "רגיל", יגיע בסופו של יום למחיר דומה למחיר כרטיסי מבצע. כך או כך באל-על גובים כיום 10 דולר עבור כל ארוחה, ו-10 דולר לכל מזוודה לכל כיוון נסיעה.
עמית לבני, מנהל אגף השיווק של אל-על, התייחס לטענות ומסר כי כרגע מדובר בפיילוט שהחברה עורכת: "הצורך הצרכני קיים אבל כעת אנחנו בודקים את מורכבות המוצר בהיבט התפעולי והשירותי כדי לנסות להביא את המוצר לרמה כזו שהוא יהיה ידידותי גם לחברה וגם למשתמש.
"אנחנו מאמינים במוצר הזה. הקצנו לפיילוט בסך הכול 50 מושבים ב-3 טיסות שונות שיוצאות השבוע וכרגע מכרנו 40 מהם. רוב הנוסעים שקנו כרטיסים רכשו שירותים נלווים".
כמה נשלם על תוספות?
*בכל החברות למעט באל על המחירים מתייסחים לכיוון אחד.
