בחגיגיות רבה אושרה לפני כשלוש שנים רפורמת השמים הפתוחים, ששינתה את פני התיירות היוצאת מישראל. אין עוררין על תרומתה של הרפורמה להיצע הטיסות, למגוון היעדים וכמובן למחירים - כיום אפשר לטוס לאירופה ובחזרה גם ב-200 דולר.
ואולם מתברר כי למרות ההתקדמות הרבה, היינו יכולים לראות מפת תעופה רחבה יותר מזו שקיימת כיום. צוות משותף למשרדי התחבורה והאוצר בדק בחודשים האחרונים את מבנה האגרות שגובה רשות שדות התעופה (רש"ת) מחברות התעופה. מטרת הבדיקה היא ליצור מבנה שקוף, שמבוסס על עלויות הרשות, כדי שיעודד חדירה של חברות נוספות לטיסות מוזלות (לואו-קוסט), יוביל לירידת מחירי הטיסות ויגדיל את היצע הקווים.
הדו"ח הוגש לשר התחבורה, ישראל כ"ץ, כבר במארס. למרות המלצותיו המפורטות - דבר לא השתנה. האגרות שמשלמות חברות התעופה לרש"ת - ומוטלות בסופו של דבר על כתפי הצרכן - נותרו ללא שינוי.
ההכנסות של רש"ת מורכבות מאגרות תעופה, המשולמות על ידי חברות התעופה והנוסעים (52%), והיתר ממסחר (חנויות הדיוטי פרי, חניה, מסעדות וכדומה). אחת המסקנות העיקריות בדו"ח היא שאפשר להוריד את העלויות לחברות התעופה שיפעילו קווים לישראל - בלי לפגוע בחוסן הפיננסי של רש"ת, שהעודף הכספי שלה הסתכם בכל אחת מהשנים 2014-2012 ביותר מ-500 מיליון שקל.
בגיבוש מסקנה זו הובאו בחשבון שלושה תרחישים - פסימי, ריאלי ואופטימי - לשינויים שעשויים להתרחש בנתב"ג מבחינת מספר הנוסעים וההכנסות ממסחר. התברר כי גם במקרה הפסימי, תזרים המזומנים השנתי יהיה מעל חצי מיליארד שקל, כך שהמבנה הפיננסי של רש"ת יישאר יציב גם עם הפחתת האגרות.
נציגי חברת הלואו־קוסט וויזאייר טענו בפני הצוות הבין-משרדי כי האגרות הנגבות בטרמינל 1 בנתב"ג, המשמש לטיסות לואו־קוסט, יקרות ב–50% מבשדות תעופה עיקריים באירופה כמו וינה, פראג, ליסבון ובודפשט. זאת, מכיוון שבאירופה ניתנת לחברות התעופה לואו־קוסט הנחה גם על התעריף הרשמי.
הדו"ח קובע כי יש לנקוט כמה צעדים כדי לעודד פעילות בינלאומית תעופתית רחבה יותר של חברות לואו־קוסט. עוד מציע הדו"ח לפזר את הביקוש לפעילות בנתב"ג לכל שעות היממה, כדי לנצל באופן מיטבי את התשתיות הקיימות. בשל כך מוצע להעניק הנחה באגרות לחברות שיסכימו להמריא בשעות השפל (שעות הבוקר המאוחרות ושעות הערב), בעוד בשעות השיא (לפנות בוקר) מומלץ להגדיל את תעריפי האגרות. עוד מוצע להעניק הנחות באגרות לחברות תעופה שיציגו חיסכון בזמן השימוש שלהן בדלפקי הרישום לטיסה (צ'ק אין). כבר כיום מנסה רש"ת לעודד את הנוסעים לבצע רישום ממוחשב עוד לפני ההגעה לשדה התעופה, ולחלופין לבצעו ב"קיוסקים" - מכונות אלקטרוניות הפזורות ברחבי הטרמינל, שבהן אפשר להנפיק כרטיסי עלייה למטוס, ובכך ולקצר את השהות בדלפקים המאוישים של חברות התעופה.
כיום משלמת חברת התעופה לרש"ת אגרת סבלות בעבור הטיפול בכבודה של הנוסע. אגרה זו מחושבת לפי מספר הנוסעים הנוחתים בשדה התעופה ולא לפי מספר המזוודות שיש לטפל בהן בפועל. בדו"ח מצוין כי אם ישנו את שיטת החישוב - כך שהאגרה תגבה לפי היקף הכבודה ולא לפי מספר הנוסעים שחלקם בכלל לא טסים עם מזוודות - חברות התעופה יידעו לגלגל את החיסכון הזה לעלות כרטיס הטיסה לנוסע.
כמו כן, מוצע להפחית את האגרות בשדה התעופה החדש על שם אילן ואסף רמון שבתמנע, ליד אילת, לפחות בתחילת דרכו, כדי לעודד חברות תעופה לטוס אליו.
"התנאים בטרמינל 1 אינם מקובלים"
אחד הפתרונות שיצרה רש"ת להפחתת אגרות לחברות הלואו-קוסט הוא העברת פעילותן לטרמינל 1 בנתב"ג, במקום הטרמינל העיקרי, טרמינל 3. בטרמינל 1, חברות כמו איזיג'ט, וויז אייר ו-Up של אל על משלמות אגרות נמוכות יותר מאלה שהיו משלמות בטרמינל 3 (למשל, לפי תעריפון האגרות של רש"ת, אגרת הטיפול בכבודת נוסעים בשעות היום היא 4.95 דולרים בטרמינל 3, לעומת 2.95 דולרים בטרמינל ואגרת נוסע יוצא בטרמינל 3 היא 24.63 דולר, לעומת 11.35 דולר בטרמינל 1).
עם זאת, המעבר לטרמינל 1 הוא פתרון שרחוק מלהיות אידיאלי, שכן הפעלת הטיסות משם נעשית בצורה מסורבלת למדי. בטרמינל 1 אין דיוטי פרי, ולא הנוסעים ולא רש"ת רוצים לפספס את האפשרות שהם יעברו דרכו. לפיכך, את הצ'ק אין מבצע הנוסע בטרמינל 1, ואז עובר ממנו באמצעות אוטובוס לטרמינל 3.
בדו"ח נקבע כי מצב זה מסורבל ואינו מיטיב עם חברות הלואו־קוסט, ולכן מוצע כי יופסק המעבר בין הטרמינלים, ולפי שיקול מסחרי תיבחן הקמת דיוטי פרי בטרמינל 1.
גם באיזיג'ט רואים במעבר בין הטרמינלים בעיה. המנהלת המסחרית של החברה בבריטניה, אלי גייוורד, הציגה זאת כ"אחד האתגרים הגדולים שלנו בנתב"ג". ניל סלאבן, המנהל המסחרי של החברה, שמפעילה 34 טיסות שבועיות מישראל, נמצא בימים אלה בישראל וידון בנושא עם מנהלי נתב"ג. "התנאים בטרמינל הנוכחי אינם מקובלים והנושא נמצא בסדר עדיפויות גבוה מבחינתנו", אמר.
"ועדת הכלכלה קובעת את גובה האגרות"
מרש"ת נמסר בתגובה: "הדו"ח הוגש לרש"ת לפני יומיים, ואנו לומדים את משמעויות ההמלצות. החלטות על גובה האגרות הנגבות בשדות התעופה נקבעות בוועדת הכלכלה של הכנסת ולא על ידי רש"ת. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה לא נגבות אגרות בתעופה הפנים ארצית. המדינה, באמצעות רש"ת, מסבסדת את הפעילות של התעופה הפנים ארצית עבור מיליוני נוסעים.
"בניגוד לכל מדינות העולם, רש"ת מממנת מכספי האגרה את ביקורת הגבולות, הפיקוח האווירי והביטחון. החלטה על הפחתת האגרות בנמל התעופה הבינלאומי רמון שבו מושקעים כיום 1.7 מיליארד שקל למען ציבור הנוסעים הן מהכנסות רש"ת. כדי לעודד חברות תעופה זרות ואת התיירות לאילת, ההמלצה היא שלא תיגבה אגרה בשנתיים הראשונות להפעלת השדה".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "המלצות ראשוניות של הצוות המקצועי הוצגו לשר התחבורה. השר הנחה את הצוות לקיים דיון מקצועי בנושא עם רש"ת. השר אימץ את המלצת הצוות לעניין הפחתת האגרות התעופתיות שייגבו בשדה התעופה רמון בתמנע והנחה את רש"ת לפעול לקידום ביטול האגרות התעופה שייגבו בשדה במשך השנתיים הראשונות לפעילותו. קידום הנושא מחייב אישור מועצת רש"ת, החלטת ממשלה ואישור ועדת הכלכלה".
