ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להקמת שדה תעופה בין-לאומי חדש, בסמוך לבסיס חיל האוויר נבטים שנמצא בנגב. ההצעה, שהוגשה על־ידי חברי הכנסת רם בן ברק, אלמוג כהן ונעמה לזימי, קובעת כי השדה יוקם בתוך שבע שנים מאישור החוק. כשלב ראשון, בתוך שנה וארבעה חודשים, תידרש המועצה הארצית לתכנון ולבנייה להגיש לממשלה תוכנית מפורטת לפרויקט.

הכתבה פורסמה במקור בגלובס

הצעת החוק אושרה ברוב קולות ותובא בקרוב להצבעה במליאה. ההצעה כוללת גם מנגנון פיקוח: בשלוש השנים הראשונות, הממשלה תחויב לדווח לוועדת הכלכלה אחת לחצי שנה על התקדמות הפרויקט.

גורמים במשרד האוצר ובמערך התכנון טענו כי ישראל תזדקק ליותר משדה תעופה אחד עד שנת 2050, בשל תחזית של 80 מיליון נוסעים בשנה. לכן, נשקלה גם חלופה בעמק יזרעאל, שנשללה בעקבות התנגדות שהביעו חלק מחברי הכנסת לפינוי יישובים בצפון אשר הזהירו מפני פגיעה אפשרית בסביבה ובחקלאות.

המסתייגים העיקריים: משרד התחבורה, משרד המשפטים וצה"ל

במהלך הדיון, עלו הסתייגויות מצד משרדי התחבורה, הביטחון והמשפטים. נציג משרד התחבורה טען כי שבע שנים הן פרק זמן קצר מדי לביצוע, וציין שההקמה דורשת שיתוף פעולה של משרד הביטחון וחיל האוויר. נציג משרד המשפטים התריע כי קביעת מיקום השדה בחוק מגבילה את שיקול הדעת התכנוני. נציג צה"ל אמר בדיון כי מבחינה ביטחונית, אין היתכנות להקמת שדה תעופה אזרחי בנבטים, והביע העדפה לחלופה בעמק יזרעאל. חבר הכנסת רם בן ברק השיב כי הסוגיה נבחנה כבר בוועדת חוץ וביטחון, והטיעונים הביטחוניים נדחו.

נציגת מנהל התכנון ציינה כי השלמת תסקיר ההשפעה על הסביבה מתעכבת, משום שמשרד הביטחון לא מספק נתונים שנדרשים להכנתו, וכי מדובר בשלב קריטי לקראת דיון במועצה הארצית לתכנון. בעקבות זאת, הוצע להוסיף לחוק סעיף שיחייב את משרדי הממשלה, כולל צה"ל, להעביר מידע למינהל התכנון לפי דרישה.

במהלך הדיון עלו גם שיקולים חברתיים וכלכליים. חבר הכנסת שלום דנינו אמר כי הפרויקט צפוי ליצור עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים באזור הנגב, ולתרום לכלכלה המקומית. מצד שני, כמה מהדוברים התריעו מפני הקשיים שכרוכים בהקמת שדה תעופה חדש, בצמוד לשדה צבאי פעיל.