יוקר הנופש בישראל ממשיך להרתיע את התיירים ולהוות את נקודת התורפה של הענף — כך עולה מסקר תיירות נכנסת ל–2018 שערך משרד התיירות. שביעות הרצון של התיירים מהתמורה שהם מקבלים לכספם בישראל זוכה באופן מסורתי לדירוג נמוך מאוד, והשנה קיבלה ישראל ציון של 3.4 מתוך 5 בסעיף זה. אף שמדובר בעלייה לעומת חמש השנים הקודמות, שבהן הציון הממוצע בקטגוריה זו היה 3.1, זהו דירוג נמוך למדי ביחס לקריטריונים אחרים שנבחנו.
תיירים ממדינות מזרח אירופה כסלובקיה, רומניה, פולין והונגריה, דירגו את שביעות רצונם מההוצאות על בתי מלון, מסעדות, ברים, כניסה לאטרקציות וכדומה ברמה הנמוכה ביותר (2.9-2.7), אך היו גם תיירים לא מעטים מבריטניה, גרמניה, יפן והונג קונג, שהביעו את חוסר שביעות רצונם מהמחירים הגבוהים. לעומתם, התיירים מארה"ב, רוסיה ואוקראינה העניקו את הציון הגבוה ביותר (3.7 בממוצע) ובכך הקפיצו את ממוצע שביעות הרצון הכללי מהתמורה לכסף.
בשנים קודמות היה סקר התיירות הנכנסת מקיף בהרבה, ונבדקו בו כ–25 קריטריונים (בהם שביעות הרצון של התיירים מהחופים והים, מביקורת הדרכונים, מהתחבורה הציבורית ומהניקיון בשטחים הציבוריים) שנועדו לפרוס תמונה רחבה של החוזקות והחולשות של חופשה בישראל מנקודת מבטו של התייר. בשנה שעברה החליט המשרד לצמצם את הסקר, ונוסף על קריטריון התמורה לכסף נבדקו שני מרכיבים בלבד: שביעות הרצון הכללית מהביקור (שכמו ב–2017 זכתה לציון 4.3), ושביעות הרצון מהמתקנים בשדות התעופה ובמעברי הגבול (שדורגה בציון 3.9, כמו בשנתיים הקודמות). 93% מהתיירים ציינו כי שביעות הרצון הכללית שלהם מהביקור היתה טובה מאוד עד מצוינת.
במשרד התיירות מסבירים: "ב–20 השנים האחרונות לא ראינו הבדלים מהותיים בתשובות לנושאי שביעות הרצון, ומאחר שהתיירים נשאלים עשרות שאלות נוספות, הוחלט שלא להכביד עליהם בשאלות אלה. בהחלט אפשרי שבעתיד נחזיר לסקר תחומי שביעות רצון נוספים".
עם זאת, אף שבנושאים מסוימים לא חל שינוי של ממש בשנים האחרונות בחוות הדעת של התיירים, בדיקת TheMarker מגלה כי בתחומים רבים נוספים שהושמטו מהסקר האחרון חלו שינויים לא מבוטלים. כך למשל, הנגישות לנכים ירדה מציון 3.7 ב–2016 ל–3.4 ב–2017; לשכות המידע לתיירים, שקיבלו ב–2016 ציון 3.9, זכו ב–2017 לציון 3.6 בלבד; ומנגד, ההערכה שניתנה לשירותי שכירת רכב עלתה מ–3.3 ב–2016 ל–3.6 ב–2017.
זאת ועוד, כדי לעמוד על מצב התיירות בארץ ולגבש דרכים לחיזוקה, מן הראוי שמשרד התיירות ימשיך לבחון את שביעות הרצון של התיירים גם בנושאים אקוטיים כתחבורה הציבורית, מדריכי הטיולים וטיב המידע המוצע והנגשתו לתייר.
העצמאות משתלמת
לפי הסקר, ההוצאה היומית הממוצעת של התייר (לא כולל כרטיס טיסה) היא 156 דולר, נתון דומה ל–2017. התיירים שדיווחו על ההוצאות הגבוהות ביותר הגיעו מדרום אמריקה (228 דולר ליום) ומאסיה (215 דולר ליום). רוב התיירים שמגיעים לישראל (65%) אינם מצטרפים לטיול מאורגן ואינם רוכשים חבילת תיור, ומתברר שהעצמאות משתלמת: התייר העצמאי מוציא 124 דולר ליום, התייר שמגיע באמצעות חבילת תיור משלם 178 דולר ליום ואילו התייר שמגיע בטיול מאורגן מוציא בישראל את הסכום הגבוה ביותר — 233 דולר ליום.
על פי הסקר, אתרי התיירות המובילים בירושלים הם הכותל המערבי, כנסיית הקבר והוויה דולורוזה. מחוץ לירושלים האתרים המובילים הם יפו העתיקה (שבה ביקרו 51% מהתיירים) ונמל תל אביב (38%), וכן והאתרים מצדה, קיסריה, כנסיית הבשורה (נצרת) וכפר נחום, שאליהם הגיעו כ–26% מהתיירים. למעט נמל תל אביב, שהפופולריות שלו גדלה בשיעור ניכר (לאחר ששנה שעברה רק 21% מהתיירים שענו על הסקר דיווחו שביקרו בו), במרבית האתרים הוצגו נתונים דומים לשנים עברו.
בעוד הפעילות של Airbnb בישראל מתרחבת ועיריית תל אביב מנסה להיאבק במשכירי המשנה הקבועים באמצעות העלאת מסי הארנונה, נראה כי עם השנים לא חל שינוי של ממש בבחירת מקום הלינה של התיירים: 55.9% לנו בבתי מלון (לעומת 59% ב–2017), 28.4% לנו אצל קרובי משפחה או חברים (לעומת 24% ב–2017) ורק 8.7% מהתיירים (לעומת 10% ב–2017) בחרו לשהות בדירה שכורה.
עוד מראה הסקר כי קמפיין הדגל של משרד התיירות בכיכובה של שיר אלמליח, Two Cities, One Break, שהופץ בשנים האחרונות ברחבי אירופה והציע לתיירים בה טיול בן כמה ימים בשתי הערים המובילות בארץ — ירושלים ותל אביב, כלל לא השפיע, שכן אף שהושקעו בו עשרות מיליוני שקלים, רק 6.5% מהתיירים מכירים את הסלוגן המדובר.
נתון מעניין נוסף בסקר חושף כי רובם המכריע של התיירים בישראל אינם מבקרים במדינות נוספות באזור. היעד הבולט של המעטים (4.5%) שסיפרו כי ניצלו את הביקור בארץ לטיול במקומות נוספים היה ירדן.
במשרד התיירות מייחסים לתיירים המגיעים לישראל תפקיד של שגרירים המעודדים תיירות נכנסת נוספת. הסקר מראה כי 53.2% מהתיירים ב–2018 שינו את תפישתם לטובה לגבי ישראל בעקבות הביקור, עבור 45.6% לא היה שום שינוי, ורק 1.2% מהתיירים ציינו כי תפישתם את ישראל השתנתה לרעה לאחר החופשה.
יותר ממחצית מהתיירים בישראל היו נוצרים (54.9%), כרבע מהם יהודים (27.5%) וכ–2.4% מוסלמים. מטרת הנסיעה של 30% מהם היתה ביקור קרובים וידידים, 24.3% מהמבקרים היו צליינים, 21.3% הגיעו למטרות תיור וטיול, 10.3% נחתו בישראל לשם בילוי והנאה, 8.9% הגיעו לכאן במסגרת נסיעת עסקים ושליחויות ו–1.2% ציינו מטרות אחרות.
הכתבה פורסמה במקור ב-TheMarker
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
