כמעט לכולנו יוצא לחוות את הקושי הכרוך בתביעת חברת ביטוח, ואת המחסומים הפרוצדורליים הרבים שיש להתמודד איתם בתהליכים מסוג זה. אבל הדבר, כך מסתבר, לעיתים עובד לשני הכיוונים. ד', צעירה ממרכז הארץ הגישה באחרונה תביעה נגד חברת הביטוח של בית מלון גדול ויוקרתי באילת בנימוק שהיא נפצעה באורח קשה בפלג גופה התחתון כאשר נשענה על כיור באמבטיה ונגרמו לה נזקים גופניים. "התכופפתי לשטוף את הפנים ואז הכיור נשבר ונגרמו לי חבלות וחתכים בפלג הגוף התחתון", טענה ד' בכתב התביעה.
לדבריה, קצין הביטחון שהוזעק לחדרה במלון הבחין בה שהיא שרועה על הרצפה כשהיא מדממת, וגם חברתה שהגיעה לסייע לה נפגעה מנפילת הכיור. השתיים סיפרו שהם נזקקו לקבלת טיפול רפואי בבית החולים.
כל הסיפור הזה נראה מוזר מאוד לחברת הביטוח והיא שכרה חוקרים פרטים לעקוב אחר ד' כדי לברר האם גרסתה נכונה. קצין הביטחון סיפר, כי כאשר הגיע לחדרה ד' וחברתה היו בהלם והיה קשה מאוד לדלות מהם פרטים אודות האירוע. אבל בבדיקה של חברת הביטוח יפתח שגב ועו"ד דני אנגל, מבעלי חברת החקירות 'בטיחות אנוש', החוקרים נדהמו לגלות שסיפורה של ד' מככב בקהילת הלהט"ב התל אביבית והפרטים שהיא מסרה בתביעתה שונים בתכלית. החקירה הסמויה העלתה כי למעשה ד' וחברתה קיימו יחסי מין סוערים על הכיור וכתוצאה מכך הוא נשבר והם נפגעו.
הפרטים הללו הובאו לידיעת בית המשפט ונחשפו. ד', הייתה בהלם, הסכימה לבטל את התביעה כדי לא להתעמת עם בפרטים בנוגע לפרטים האינטימיים של הפרשה.
האם תבעה, לחוקרים התברר שהיא סובלת מתסמונת 'מינכהאוזן'
מידי שנה מוגשות תביעות בסכום של 1.5 מיליארד שקל נגד חברות הביטוח ורובן מתבררות כשקריות. במקרה הונאה אחר אם לתינוק תבעה את אחת מחברות המזון הגדולות בעולם, בטענה שבתוך הצנצנת שרכשה היו שברי זכוכית. לדבריה, היא האכילה את בתה במזון וכתוצאה מכך בתה חשה ברע והיא לקחה אותו לבית החולים לקבלת טיפול רפואי.
לחוקרים הפרטיים של חברת בטיחות אנוש נודע, כי מדובר במקרה ראשון מסוגו בעולם והם נדרשו לבדוק אותו על ידי חברת המזון.מהחקירה התברר כי בעבר כמה מילדיה של האם אושפזו בבתי חולים עקב פציעות ופגיעות. חקירת החוקרים העלתה כי האם סובלת מתסמונת 'מינכהאוזן' - תופעה בה אדם גורם לעצמו פציעה פיזית כדי להתאשפז ולזכות בתשומת לב. כתוצאה מגילויי החוקרים הפרטיים נכנסו לתמונה גורמי הרווחה אשר התערבו כדי לסייע לאם ולילדיה.
"עיקר הפיתוי לבצע הונאה נעוץ במרחק הגדול שבין התובע לנתבע. ברוב המיקרים התובעים לא מכירים את הנתבעים- מוסדות, חברות או רשויות מקומיות וקשה מאוד להזים את ההונאה או את המרמה כי בדרך כלל התובעים מתארים מיקרים שבהם ניזוקו ואין להם עדים", הסבירו שגב ואנגל.