חולה קורונה שתבע בית מלון ששימש כמלונית לחולי קורונה, בנימוק שלא היה לו מה לאכול ושהוחזק בתנאים קשים, יפצה את בעלי המלונית בסכום של 750 שקל.
הכל התחיל כש-א', תושב ירושלים כבן 30, התגלה לפני כשנה כחולה קורונה. הוא הועבר מבית החולים 'שערי צדק' למלונית קורונה בעיר שהופעלה מטעם משרד הביטחון. לטענת א', כעבור עשרה ימים הוא דרש להשתחרר לבידוד ביתי מאחר ולא היו לו תסמינים של הנגיף.
"רבנים ואנשים שהיו מקורבים לבכירים במשרד הבריאות שוחררו לפני הזמן ממלונית הקורונה. רציתי להצטרף לאשתי שהייתה באשפוז ביתי", טען א'. "לא היו נהלים אחידים שנאכפו באופן שוויוני".
בנוסף, א' טען שהיו ימים שהיה רעב בגלל שלא קיבל אוכל במלונית קורונה. "האוכל שהוגש במלונית היה מעליב וירוד ובניגוד לתקן. חלקו היה מקולקל. סבלתי מקלקולי קיבה, היו ימים שהרגשתי רעב. באחת השבתות לא נשאר לי חמין לאכול כי מישהו גנב את הסיר מהפלטה. אי אפשר להכניס אוכל מבחוץ ונשארתי רעב כל השבת. אם היו משחררים אותי מהבידוד במלונית לבידוד ביתי הייתי אוכל בצורה נורמלית. פניתי לגורמים שונים בנוגע לאוכל אבל לא קיבלתי שום מענה".
לטענתו לא אפשרו לו להכניס פיצה למלון, כנקמה על כך שחשף את המתרחש במלון בפני כתבים של אתר חרדי להם התראיין בנושא.
א' הגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים נגד המלון ודרש פיצוי של 30 אלף שקל.
הנהלת המלון הגישה כתב הגנה בו ביקשה לדחות את תביעתו של א'. המלון טען כי לא הוכח ש-א' היה רעב באמת וכי האוכל שסופק היה בהתאם לתקנות ולהוראות של משרד הביטחון. מפקד בפיקוד העורף העיד במשפט כי אף אחד לא התלונן בפניו על איכות האוכל וחייליו שהיו במלון אכלו את אותו האוכל שאכלו החולים. הוא ציין שהוצע ל-א' לעבור למלון אחר אבל הוא סירב.
הרשמת הבכירה, אביגיל ון-קרפלד, שדנה בתביעה, החליטה לדחות אותה על הסף ולחייב את א' לשלם למלון הוצאות משפט בסכום של 750 שקל. לדבריה, א' לא הוכיח אף אחת מהטענות שלו. היא ציינה כי א' ידע שיש איסור על הכנסת פיצות לחולי המלון. "ההתרשמות היא שנעשה מאמץ רב לדאוג ולרצות את המבודדים והחולים ככול שהיה ניתן", ציינה השופטת בפסק הדין.