ניו יורק הציגה לאחרונה חוק חדש שיאסור עטיית מסכות פנים וכיסויים בציבור, במיוחד במהלך הפגנות ומחאות. החוק הוא הראשון מסוגו בארצות הברית אך עוקב אחר מהלכים דומים במדינות כמו שווייץ, שגם הטמיעה הגבלות כאלה בשנה האחרונות. הצעת החוק, שמטרתה להתמודד עם החששות הגוברים לגבי ביטחון הציבור, במיוחד אלה שקשורות לאנטישמיות וצורות אחרות של דברי שנאה, זכתה לתמיכה חזקה מרוב הניו יורקרים, אך גם נתקלת בהתנגדות משמעותית של כמה ארגוני זכויות אזרח וארגונים יהודיים.
האיסור המוצע בניו יורק על איסור עטיית מסכות, שיחול על כל המרחבים הציבוריים, נועד להבטיח שאנשים יישאו באחריות למעשיהם במהלך הפגנות והתכנסויות ציבוריות. התומכים טוענים כי החוק הכרחי כדי למנוע הטרדות מלאות שנאה ופעילויות פליליות, במיוחד נגד הקהילה היהודית. צעד זה מגיע לאחר גל של תקריות אנטי-יהודיות, במיוחד בעקבות המלחמה שגררה הפגנות רבות נגד ישראל ברחבי ארצות הברית בכלל וניו יורק בפרט.
>> "חיפשו יהודים והכו אותם": עלייה במקרי האנטישמיות באוסטרליה
>> הסטודנטים היהודים בארה"ב בחשש: "אנשים צועקים 'יש רק פתרון אחד - אינתיפאדה'"
>> תקריות אנטישמיות בציריך: עלייה במקרי התקפות פיזיות ומילוליות נגד יהודים
החוק נגד מסכות יפתור את בעיית האנטישמיות?
הרשויות שמאחורי החוק מאמינות כי כיסויי פנים משמשים לעתים קרובות כדי להגן על מבצעי הפשעים, לרבות אלה שמכוונים ליחידים ומוסדות יהודים. עם העלייה בתקריות אנטישמיות ובהפגנות פומביות בהן מעורבים רעולי פנים, רבים מרגישים שחוק כזה יסייע לרשויות להתחקות אחר האחראים ולהעמידם לדין. סקר שנערך על ידי Mercury Public Affairs מצא כי 75 אחוזים מתושבי ניו יורק תומכים בצעד, כשהסנטימנט חוצה את הדמוגרפיות השונות. בפרט, 74 אחוזים מהמצביעים היהודים הסכימו כי האפליה וההטרדות נמצאות במגמת עלייה ותומכים בחוק כאמצעי לטפל בנושאים אלו.
מארק מוריאל, נשיא הליגה העירונית הלאומית, מדגיש את הקשר בין אנונימיות לפשעים המדוברים, תוך שהוא מצטט את ההיסטוריה של ארגון הקו קלוקס קלן בארה"ב, שם נעשה שימוש במסכות כדי להטיל אימה על קהילות שוליים ומיעוטים. הוא כינה את החוק "צעד מכריע כדי להבטיח שהעבר לא יחזור על עצמו". ג'ף דינוביץ', פוליטיקאי אמריקאי המייצג את מחוז 81 של הברונקס באסיפה של מדינת ניו יורק, אחד נותני החסות להצעת החוק, הצהיר כי העונשים על הפרת החוק ינועו מהפרה לעבירה מסוג A, שעונשה עד שנת מאסר אחת למי שיימצאו אשמים בעטיית מסכות במהלך הפגנות או פעילויות פליליות.
עם זאת, החוק מעורר התנגדות עזה מצד כמה ארגונים, כולל קבוצות יהודיות רבות. המבקרים טוענים כי החוק עלול לפגוע בזכות להפגין ולפגוע באופן לא פרופורציונלי בקהילות שוליים, במיוחד אלה שעוטים מסכות מטעמי בריאות או בטיחות. איגוד החירויות האזרחיות של ניו יורק (NYCLU) מוביל כעת קואליציה של כמעט 100 ארגונים, כולל קבוצות יהודיות ואמריקאים אסיאתיים וילידי הוואי/איי האוקיינוס השקט (AAPI), סנגורים ציבוריים, קבוצות להט"ב ואנשי מקצוע בתחום הבריאות, בקריאה לדחות את הצעת החוק.
מבקרים אלה טוענים כי איסור על עטיית מסכות עלול להוביל לאכיפה מוטה וגזענית ולתת לרשויות עילה לעצור ולפקח על אנשים ללא סיבה מוצדקת. רבים מאמינים שהצעת החוק יכולה לשמש כדי להטריד אנשים שפשוט מממשים את זכותם להפגין. אלי בוהם, יועצת מדיניות בכירה ב-NYCLU, מדגישה שאיסורי המסכות ישפיעו באופן לא פרופורציונלי על אנשים עם מוגבלויות, על אלו עם מערכת חיסונית מוחלשת ועל אלו החיים בקהילות שוליים, ויחריפו עוד יותר את אי השוויון.
כמה קבוצות יהודיות, כמו יהודים למען זכויות המסכות (Jews for Mask Rights), ו-300 מנהיגים יהודיים שחתמו על עצומה נגד החוק, טוענות שהחוק אינו מטפל בגורמים האמיתיים של האנטישמיות, שלדעתם ניתן להתמודד איתה בצורה טובה יותר באמצעות חינוך, סולידריות ומאבק בשנאה ברמה המערכתית. מיכל ריצ'רדסון, מייסדת שותפה של הארגון, הצהירה כי איסור על מסכות לא יפחית את האנטישמיות אלא יגרום לסטיגמה של כלי בריאותי פשוט ויעיל. ארגונים יהודיים אחרים, כמו יהודים למען צדק גזעני וכלכלי, מתחו ביקורת דומה על הצעת החוק, והם טוענים שהיא יכולה להגביר את השיטור על קהילות שחורות וחומות מבלי להציע פתרונות אמיתיים לבעיית השנאה.
מורידים את המסכות: ניו יורק פינת ציריך
הדיון בניו יורק מהדהד דיונים דומים באירופה, במיוחד בשווייץ, שהכניסה איסור על עטיית מסכות וכיסויי פנים החל מה-1 בינואר 2025. חוק זה, שמכונה "חוק הבורק", מכוון בעיקר לרעלות פנים מלאות כמו בורקה וניקאב, העלה דאגות לגבי הפוטנציאל שלו להטיל סטיגמה על נשים מוסלמיות ולהחריף את המתחים החברתיים. בעוד שממשלת שווייץ טוענת שהחוק הכרחי כדי למנוע אלימות של רעולי פנים במהלך הפגנות וכדי לשפר את הביטחון ולהפחית את מקרי האנטישמיות, המבקרים חוששים שהוא עלול לעורר אפליה נגד מוסלמים וקבוצות מיעוט אחרות.
כמו הצעת החוק של ניו יורק, גם לאיסור של שווייץ יש חריגים מסיבות בריאותיות, כמו הגנה מפני קור או במהלך הופעות פומביות. עם זאת, רבים רואים בכך חלק מדיכוי רחב יותר נגד מחאות פוליטיות ודרך להגביל עוד יותר את חירויות האזרח. מתנגדי החוק טוענים כי הוא מכוון בצורה לא הוגנת לקבוצות ספציפיות תוך שהוא אינו מתייחס לסוגיות החברתיות הרחבות יותר העומדות על הפרק, כגון שנאה גוברת והקצנה.
בזמן שניו יורק מתקדמת עם הצעת איסור עטיית המסכות שלה, הדיון רחוק מלהסתיים. בעוד שדעת הקהל תומכת בתוקף בחוק, ההשלכות הפוטנציאליות שלו על קהילות שוליים, הזכות למחות וחירויות הפרט נותרו במחלוקת.
לתוצאות מאבק החקיקה הזה יהיו כנראה השלכות משמעותיות לא רק על ניו יורק, אלא גם על דיון רחב יותר, ואם החוק יעבור הוא עשוי גם לעלות לדיון במדינות אחרות בארצות הברית. בשבועות הקרובים, המחוקקים יצטרכו לשקול את קולותיהם של אלה הדוגלים במרחב ציבורי בטוח יותר ואחראי יותר, מול אלה המזהירים מפני הפגיעה הפוטנציאלית בקבוצות מודרות.