תעשיית התיירות של אירלנד, שפעם הייתה מנוע מרכזי לכלכלתה, מתמודדת עם שורה של אתגרים שהובילו לירידה משמעותית במספר המבקרים בשנת 2024. למרות שהמדינה מתאוששת לאט מההשפעה של מגפת הקורונה ובעיקר שילוב של גורמים כלכליים. גם מתחים גאופוליטיים הופכים אותה ליעד פחות מושך עבור מטיילים בין-לאומיים רבים, בהם גם הישראלים שלמעשה הורידו אותה ממפת התיירות שלהם בצל הטענות על אנטישמיות והצטרפותה הרשמית לתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בהאג.
המגפה הותירה חותם מתמשך על תעשיית התיירות של אירלנד, ולמרות כמה סימני התאוששות, המדינה נאבקה להחזיר לעצמה את המספרים שלפני הקורונה. ב-2019 אירלנד קיבלה יותר מ-10.9 מיליון מבקרים, אך עד 2023, הנתון הזה ירד ל-6.3 מיליון – ירידה של 42 אחוזים, לפי ארגון התיירות העולמי של האו"ם (UNWTO). המחצית הראשונה של 2024 הציגה התאוששות צנועה, עם עלייה של 4 אחוזים במספר המבקרים, אבל זה עדיין היה רחוק מהתנופה התיירותית של המדינה שלפני המגפה.
>> הגיע הזמן לגלות: צפון אירלנד היא היעד האירופי שהישראלים חייבים להכיר
אחד הגורמים המשמעותיים ביותר המשפיעים על ההתאוששות של אירלנד הוא משבר יוקר המחיה. המדינה סובלת כבר זמן רב ממוניטין של יעד יקר, ועלויות התפעול הגדלות מחמירות את התפיסה הזו. בתי מלון, מסעדות ואטרקציות תיירותיות חשים כולם בלחץ כשהעלויות ממשיכות לטפס. איאן אומרה וולש, מנכ"ל קונפדרציית תעשיית התיירות האירית, מציין כי עסקים רבים לכודים בין שתי ברירות: גלגול העלויות לצרכנים, מה שעלול להוביל להרתעה נוספת של המבקרים, או ספיגת העלויות, מה שמאיים על כדאיותם של עסקים לטווח הארוך.
החלטת הממשלה להעלות את שיעור המע"מ מ-9 אחוזים ל-13.5 אחוזים בשנת 2023, מוסיפה עומס נוסף על מגזרי התיירות והאירוח, שכבר נאבקו בעליות המחירים. בעוד שהעלאת המע"מ יושמה כדי להתמודד עם האתגרים הכלכליים שהמדינה עומדת בפניהם, היא הפכה את אירלנד ליעד פחות אטרקטיב עבור תיירים עם תקציב מוגבל. זה, יחד עם מחירי האלכוהול הגבוהים ביותר באיחוד האירופי, הפך את הפאבים והמסעדות של אירלנד שהיו פעם סבירים במחיריהם ליקרים יותר מאשר במדינות רבות אחרות באירופה.
מחסור במקומות אירוח
אתגר נוסף התורם לירידה בתיירות הוא המחסור המתמשך במקומות לינה, במיוחד באזורי תיירות מרכזיים. בשנת 2023, עד 34 אחוזים מהמיטות בחדרי מלון באירלנד יועדו מחדש לאירוח פליטים ומבקשי מקלט, אם כי נתון זה ירד ל-10 אחוזים בשנת 2024. ובכל זאת, ההשפעה על מגזר האירוח של אירלנד הייתה משמעותית. תיירים פוטנציאליים רבים מצאו את עצמם לא מסוגלים למצוא חדרים באזורי תיירות פופולריים, במיוחד בעונות השיא.
המחסור בחדרי מלון הורגש בעיקר באזורים הדרומיים של אירלנד, כולל לאורך הדרך האטלנטית ואזור המזרח העתיק של אירלנד, אשר משכו באופן מסורתי מספר רב של מבקרים בין-לאומיים. בינתיים, בחלק מהאזורים בצפון נרשמה עלייה קלה בתיירות. החלוקה הבלתי אחידה של המבקרים יצרה שוק תחרותי שבו ספקי לינה ביעדים פופולריים נאבקים לשמור על רווחיות, במיוחד כאשר דירות אירוח לטווח קצר הופכות לנפוצות יותר ברחבי הארץ.
בולט במיוחד המצב בדבלין, שבה שיעורי התפוסה בבתי מלון נותרו גבוהים. עם זאת, ככל שהעיר מתמודדת עם ביקוש הולך וגובר, צפויים להיפתח מלונות נוספים בשנים הקרובות, מה שעשוי לסייע בהקלת חלק מהלחץ, אך תעריפי המלונות הגבוהים בדבלין ממשיכים להרתיע מטיילים, במיוחד כשהמחירים מזנקים במהלך אירועים כמו ההופעות של טיילור סוויפט וקולדפליי.
כבר לא על המפה של הישראלים
מעבר לגורמים כלכליים, למתחים הפוליטיים הייתה גם השפעה על התיירות של אירלנד. אירוע מרכזי שעלה לכותרות בסוף 2024 הוא החלטתה של ישראל לסגור את שגרירותה בדבלין במחאה נגד העמדה הפוליטית של אירלנד כלפי המלחמה. ממשלת אירלנד הייתה קולנית בתמיכתה בהקמת מדינה פלסטינית, מה שהוביל להידרדרות נוספת ביחסים בין שתי האומות כאשר חלק מחברי ממשלת אירלנד אף קראו לעצור את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אם ידרוך באדמת המדינה.
בנוסף, ההאשמות לאנטישמיות שהופנו כלפי אירלנד על ידי גורמים ישראליים הוסיפו שמן למדורה. שר החוץ של ישראל, גדעון סער, גינה את אירלנד על "מדיניותה האנטי-ישראלית הקיצונית", והאשים את ממשלת אירלנד בטיפוח סנטימנט אנטישמי. האשמות אלו עוררו ויכוחים בקהילה היהודית ובחוגים דיפלומטיים עולמיים, מה שסיבך עוד יותר את המוניטין הבין-לאומי של אירלנד.
בתגובה להאשמות הללו אמר נשיא אירלנד מייקל היגינס כי "לומר שהעם האירי אנטישמי זו השמצה עמוקה. להגיד שבגלל שמישהו מבקר את ראש הממשלה נתניהו אז הוא אנטישמי זו השמצה והשמצה גסה. תחילה הנחתי שמדובר בחוסר ניסיון, אבל מאוחר יותר הבנתי שזה חלק מדפוס שנועד לפגוע בשמה של אירלנד". הוא הוסיף וטען כי "אי אפשר להסיט את אירלנד מהתמיכה העקרונית שלה בחוק הבין-לאומי". אך למרות שממשלת אירלנד ונציגי הקהילה היהודית בה דחו בתוקף את ההאשמות הללו, המחלוקת תרמה ככל הנראה לתפיסה שלילית של המדינה באזורים מסוימים בעולם, במיוחד בצל ההצטרפות האחרונה שלה לתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין בהאג.