עם 52 קולות בעד וללא קולות נגד, האספה הלאומית אישרה את הצעת הממשלה לסלובניה להכיר בפלסטין כמדינה עצמאית, למרות הפרעות מצד האופוזיציה ואזהרות כי מדובר בהפרה של הנהלים. סלובניה הפכה בכך לחברה ה-147 באו"ם שמכירה בפלסטין, והיא מצטרפת לחברותיה האירופיות שעשו זאת לאחרונה: נורווגיה, אירלנד וספרד. "היום הוא יום היסטורי", אמרה שרת החוץ של סלובניה טניה פאג'ון בסדרת פוסטים ברשתות החברתיות. "ההכרה הזו היא ביטוי למחויבות שלנו לשלום ולצדק. סלובניה נמצאת בצד הנכון של ההיסטוריה ותורמת לפתרון שתי המדינות".
ראש הממשלה רוברט גולוב הדגיש בנאום הפתיחה שלו כי סלובניה הייתה מחויבת להכיר בפלסטין במשך 32 שנים לפחות, שכן חלפו 32 שנים מאז שהכירה פלסטין בזכותה של סלובניה עצמה להגדרה עצמית: "הזכות שחלמנו עליה במשך אלף שנים הושגה רק לפני 33 שנה. למרבה הצער, האומה הפלסטינית עדיין לא השיגה את הזכות הזו, אך להכרה שלנו יש משקל משמעותי יותר בעולם ממה שנוכל לדמיין. זאת בדיוק בגלל המצב שכולנו עדים לו היום בעזה, בגלל כל הזוועות, בגלל האסון ההומניטרי, בגלל אין-ספור הקורבנות בקרב ילדים, נשים וגם גברים, אזרחים, בעיקר חפים מפשע בעזה". הוא אמר וציין שפלסטין מורכבת משני שטחים - לא ישויות. לאחר ההצבעה נתלה הדגל הפלסטיני מול בניין הפרלמנט הסלובני בלובליאנה. הנפת הדגל לוותה במחיאות כפיים.
>> "הרגשנו שאנחנו בארץ": עיר הבירה האירופית שהפכה למיני-ישראל
>> "לא יכולים להמשיך": המדינה האירופית הזו הפכה למתנגדת הכי גדולה של ישראל
>> ארץ החופשיים: למדינה הזו יש קשר מפתיע עם ישראל - ולא כולם אוהבים את זה
בסקר דעת קהל שנערך בסלובניה בחודש אפריל השנה עולה כי 57.4 אחוזים מהנשאלים תמכו בהכרה בפלסטין כמדינה עצמאית, 20.2 אחוזים היו נגד הכרה ו-22.4 ענו 'אני לא יודע'. בנובמבר אשתקד נערך סקר דומה, אז 40 אחוז מהנשאלים הראו תמיכה בהכרה בפלסטין, וכאמור, חצי שנה לאחר מכן, נרשמה עלייה של יותר משליש בתומכים. כלומר, הציבור הסלובני מביע יותר תמיכה בהכרה במדינה פלסטינית, אבל הוא עדיין לא מאוחד לגמרי בסנטימנט הזה.
ההחלטה הזו של סלובניה למעשה מציבה אותה בחזית בכל הקשור לביקורת נגד ישראל. היא גם הייתה הראשונה מבין מדינות האיחוד האירופי שהצהירה כי תצטרף להליכים בבית הדין הבין-לאומי של האו"ם נגד ישראל (לא תביעת רצח העם שהגישה דרום אפריקה). אומנם המומנטום הגובר באירופה יכול לחזק את המטרה הפלסטינית העולמית, אך עלול להגביר עוד יותר את היחסים המתוחים עם ישראל.
מערכת היחסים ידעה עליות וירידות
סלובניה ממוקמת בדרום-מרכז אירופה, והיא קטנה יותר מישראל עם סך הכל 2 מיליון תושבים. סוף המאה ה-20 סימן פרק מרכזי בהיסטוריה של סלובניה, כאשר האומה יצאה לדרך לקראת עצמאות. ב-1991 הכריזה סלובניה על עצמאות מיוגוסלביה, ועוררה סכסוך קצר אך אינטנסיבי עם הצבא היוגוסלבי. באמצעות חוסן ותמיכה בין-לאומית, יצאה סלובניה כמנצחת, וביססה את מעמדה כאומה עצמאית.
לאחר העצמאות, יצאה סלובניה למסע של רפורמה דמוקרטית, והניחה את הבסיס למערכת פוליטית מודרנית. אימוץ חוקה חדשה ב-1991 ביסס את סלובניה כרפובליקה פרלמנטרית, בעלת מערכת רב-מפלגתית וזכויות יסוד מובטחות לאזרחיה.
סלובניה וישראל יצרו קשרים דיפלומטיים ב-1992, זמן קצר לאחר שהכריזה סלובניה על עצמאותה. בתחילה, היחסים נראו מבטיחים, והם נבנו על ערכים משותפים של דמוקרטיה ועצמאות. עם זאת, סדקים החלו לצוץ עם הזמן, וחשפו מתחים בסיסיים שהכבידו על הקשר הדיפלומטי בין המדינות. באופן ברור, נקודת מחלוקת משמעותית אחת בין סלובניה וישראל היא עמדותיהן השונות בנושאים גיאו-פוליטיים מרכזיים: תמיכתה של סלובניה במדינה הפלסטינית והביקורת שלה על ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית. מנגד, הקשרים ההדוקים של ישראל עם שכנותיה האזוריות של סלובניה, במיוחד סרביה, עוררו חששות בלובליאנה.
בשנת 2004 הצטרפה סלובניה לאיחוד האירופי, וסימנה אבן דרך משמעותית במאמציה לחזק את הקשרים עם הקהילה האירופית הרחבה יותר. באותה שנה הפכה סלובניה לחברה בנאט"ו, ובכך חיזקה עוד יותר את מעמדה בין מדינות העולם בכלל ואירופה בפרט.
עלייה בפופולריות של סלובניה בקרב המטיילים הישראלים
למרות המחלוקות האידאולוגיות שיצרו מתחים בין המדינות בעבר, יחסי סלובניה-ישראל התאפיינו לרוב בגישה חיובית לאורך השנים עם ממשלות אוהדות ותמיכה הדדית. שיתוף פעולה נרחב בתחומים כלכליים וצבאיים, תמיכה בהסכמי אברהם ואף הצהרת תמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה בעת המלחמה הנוכחית.
בשנים האחרונות, סלובניה עלתה בשקט כיעד פופולרי לנופשים ישראלים המחפשים תרבות, נופים מרהיבים והיסטוריה. כמי ששוכנת בין איטליה, אוסטריה, הונגריה וקרואטיה, סלובניה מתגאה במגוון אטרקציות הפונות לתיירים ישראלים. מהפסגות המלכותיות של האלפים היוליאניים ועד לחופי הים האדריאטי. עיר הבירה לובליאנה, עם העיר העתיקה וסצנת התרבות, משמשת שער לאתרים הרבים של המדינה.
בניגוד למדינות רבות אחרות, המל"ל לא פרסם אזהרת מסע לסלובניה והוא לא ציין אף הערה לזהירות מצד ישראלים המטיילים במדינה. יתרה מכך, בסלובניה חיה אוכלוסייה של כ-50 אלף מוסלמים בלבד, שהם כ-2 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית ולכן לא התקיימו בה הפגנות ענק אנטי-ישראליות כפי שהתקיימו במדינות אחרות ביבשת.