כמו בהרבה מקרים, לאזור הפסיפיק דברים מגיעים מאוחר יותר וגם הקורונה לא הייתה שונה. כך, בזמן שבאזורים אחרים בעולם המגפה החלה להתפרץ כבר בינואר ובפברואר, באוסטרליה וניו זילנד עדיין שידרו עסקים כרגיל.
אמנם היו שמועות על הנגיף הסיני שמתפשט בכל העולם, אבל הנונשלנטיות המקומית לא אותתה על מה שעתיד היה להתרחש ממש בסוף עונת הקיץ הפופולרית, שעה שמיליוני תיירים מרחבי העולם טיילו ברחבי אוסטרליה וניו זילנד. ואז, בסוף חודש מרץ 2020, המדינות יישרו קו עם העולם וסגרו גבולות.
הסגירה הייתה מהירה ונחרצת. מנהיגי המדינות הפצירו בתיירים לעזוב ובאזרחים לחזור. סגרים הרמטיים הוחלו וההיסטריה הייתה בשיאה. תמונות המדפים הריקים מניירות טואלט ואוכל התפרסמו בכל העולם ותחושה של עוצר צבאי התפשטה ברחובות.
מי האמין ששנתיים אחרי עדיין נדבר במונחי 2020? אוסטרליה וניו זילנד נשארו יעדים מבוצרים, חברות בקבוצה מפוקפקת של מדינות שהכניסה אליהן עדיין מוגבלת לתיירים. האם זה הולך להשתנות? ומתי הגבולות ייפתחו לרווחה? שום דבר לא בטוח.
החיים באוסטרליה וניו זילנד בשנתיים האחרונות
את המצב באוסטרליה וניו זילנד אפשר לנתח מכיוונים רבים וסביר להניח שאף פעם לא תהיה הסכמה מלאה האם הדרך שלהם עבדה וממשיכה לעבוד. לנו, כישראלים שחיים בישראל, יכול להיות קשה להבין את המנטליות המקומית, בדיוק כמו ששאר העולם לא מבין מה בדיוק קורה אצלנו, בעיקר כשמדברים במונחי ביטחון והגנת גבולות.
בשלב הראשון, אי שם בתחילת המגפה, כשעוד לא היה חיסון באופק, המדיניות האוסטרלית והניו זילנדית הוכתרה ברחבי העולם כהצלחה כבירה. בישראל הגדילו לעשות והתבדחו על האפשרות לייבא את ראשת ממשלת ניו זילנד, ג'סינדה ארדרן, לממשלת ישראל. בעוד שברחבי העולם התפרסמו תמונות של בתי חולים מלאים עד אפס מקום, רחובות ריקים מאדם ותחושה של אפוקליפסה, החיים באוסטרליה וניו זילנד נמשכו כמעט כרגיל.
לאחר היציאה מהסגר הראשון, שנמשך קרוב לחודשיים, המטרה המרכזית של הרשויות הייתה "להביס" את הקורונה ולהגיע לאפס נדבקים וחולים. הגישה הייתה שאפשר להשמיד נגיף ויראלי באמצעים מלאכותיים ולא רפואיים, תוך הגבלות חמורות על אזורים שלמים במקרה של גילוי מקרים בודדים, גם במחיר של פגיעה אנושה בכלכלה.
בהתחלה זה עבד. הסיוע הממשלתי הרגיע את העסקים, תחושת הביטחון חזרה לאזרחים והממשלות, בתיאום עם משרדי הבריאות, הפכו לכוכבי היום והערב, עם הופעות תכופות בתקשורת ועדכונים שוטפים ברמה יומית.
נשמע מוכר? כן, גם בישראל נקטו בהתחלה באותה גישה והתרברבו בהיותנו מדינת אי, ממש כמו בפסיפיק.
בזמן שרוב מדינות העולם נקטו בכלים שונים, חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות, על מנת לשוב לשגרת החיים, גם במקרה זה החדשות לא הגיעו לאוסטרליה ולניו זילנד, שם המשיכו בקו העיקש של השמדת הנגיף ובמקביל השאירו את הגבולות סגורים "כדי שלא ייכנסו גורמים חיצוניים שיעירו את המחלה". פוליטיקאים, ספורטאים מקצועניים וסלבריטאים קיבלו פטורים שונים ומשונים, אך הגישה השלטת הייתה שבאמצעות שיתוף פעולה אזרחי הם יצליחו וימגרו את הנגיף לתמיד.
ואז הגיע האומיקרון ודברים סוף סוף החלו להשתנות.
מה קורה עכשיו באוסטרליה?
כדי להבין את המצב המורכב באוסטרליה, ראוי להסביר איך אוסטרליה בנויה. אוסטרליה מורכבת ממדינות משנה. לכל מדינת משנה יש את האפשרות החוקית להחליט על ענייניה הפנימיים, כאשר הממשלה הפדרלית היא זו שמחליטה על מדיניות החוץ.
ממרץ 2020 ועד נובמבר 2021 היו פתיחות וסגירות גבולות לסירוגין, בהתאם למצב התחלואה. הראשונה לזהות את המצב הייתה מדינת ניו סאות' וויילס (New South Wales) שבירתה היא סידני, העיר הגדולה באוסטרליה. הנהגת המדינה החליטה בצעד תקדימי ואף מופרך במונחים אוסטרלים, לפתוח את המדינה לבני משפחה מדרגה ראשונה המגיעים מחו"ל בתחילת נובמבר 2021. ההנחה הייתה שזהו יהיה מבחן שיבדוק עד כמה מושפעים מערכת הבריאות ומספר החולים מפתיחה זו. בהמשך פתחה ניו סאות' וויילס את הגבולות גם לאזרחי שאר מדינות אוסטרליה, ואליה הצטרפו בהדרגה כל מדינות אוסטרליה, למעט מערב אוסטרליה.
ב-15 בדצמבר החליטה ממשלת אוסטרליה על פתיחת הגבולות באופן חלקי לבעלי ויזות עבודה-חופשה (צעירים עד גיל 31), ויזות סטודנט, ויזות הגירה וכן תיירים מניו זילנד, יפן, סינגפור וקוריאה הדרומית. זוהי חלק מתוכנית שהוצגה כבר ביולי 2021 המושפעת גם ממצב המחוסנים (נכון להיום, 93 אחוזים מעל גיל 16 מחוסנים בשתי מנות) וגם ממצב התחלואה העולמי.
נכון להיום, המספרים באוסטרליה עולים, אך המצב באוסטרליה לא שונה משאר מדינות העולם, ושם כבר צופים ירידה משמעותית בשבועות הקרובים. מספר החולים בבתי החולים אמנם עולה בהדרגה, אך אינו הגיע לממדים שפוגעים בתפקוד השוטף, וגם הוא צפוי לרדת.
המדינה היחידה שעוד לא פתחה את גבולותיה היא מערב אוסטרליה. ראש הממשלה המקומי הפר את הבטחתו לפתוח את הגבולות ב-5 בפברואר, והותיר אוסטרלים רבים, שחלקם תקועים מחוץ למערב אוסטרליה כבר שנתיים, מתוסכלים וכעוסים. כעת לא ברור מתי ייפתחו גבולותיה, בשעה שמספרי החולים בה מתחיל לעלות גם כן.
מתי ייפתחו גבולות אוסטרליה לתיירים?
ההערכות מדברות על מרץ-אפריל, אך בעולם של אי ודאות ומשתנים רבים, שום דבר כבר לא בטוח. כרגע העיניים נשואות אל מספר החולים הקשים ואל הבחירות הפדרליות באוסטרליה. סביר להניח שתוצאות הבחירות הקרובות, שיתקיימו במהלך חודש מאי הקרוב, ישפיעו באופן ישיר על מדיניות הגבולות האוסטרלית.
ראש הממשלה סקוט מוריסון, התראיין לפני מספר ימים והצהיר כי "גבולות אוסטרליה ייפתחו לתיירות לפני חג הפסחא (חל ב-15 באפריל), הרבה לפני".
התוכנית הלאומית לפתיחת אוסטרליה בהדרגה מתקדמת כרגע, אך סקטורים רבים מלינים על ההתמהמהות, בטח כאשר אין שום יתרון או הצדקה "להגן" על אוסטרליה ממקרי הדבקה חיצוניים, כשהיא בעצמה מדווחת על יותר ממאה אלף נדבקים חדשים ביום.
בינתיים נהנים האוסטרלים מתיירות פנים ומגבולות פתוחים כמעט בכל רחבי היבשת. הקיץ האוסטרלי הוא זמן מצויין ליהנות מהחופים, מאתרי הטבע והפארקים הלאומיים ומהפסטיבלים העירוניים. הסטודנטים והעובדים-מטיילים הצעירים שיש להם הרשאה להיכנס, כולל אלו הישראלים, מתחילים להגיע לאוסטרליה בהמוניהם ויש באוויר תחושה של אופטימיות זהירה לקראת החודשים הבאים.
>> מחכים לטייל באוסטרליה? זה מה שצריך לדעת לפני שנוחתים בה
מה קורה עכשיו בניו זילנד?
המצב בניו זילנד מורכב יותר. הממשלה המקומית מטפחת ומאדירה את מדיניות הסגרים החיצונית וממשיכה בהטלת הגבלות חסרות פרופורציה. אם תשאלו את הניו זילנדי הממוצע, סביר להניח שהוא יהיה די אדיש למצב הגבולות החיצוניים, והכל בראש שלנו. ממילא ניו זילנד היא אי בסוף העולם והטיסה הקצרה ביותר ממנה אורכת 3 שעות.
ניו זילנדים רבים מעולם לא ביקרו למשל באוסטרליה, כך שמבחינתם סגר בינלאומי או לא – כל עוד אפשר לחיות בשקט, זה מספיק. מצד שני, מאות אלפי העוסקים בענפי התיירות, האירוח, ההסעדה והתעופה כנראה יחלקו על שביעות הרצון המדומה הזאת.
ניו זילנד קיימה שגרת חיים מלאה כמעט לכל אורך השנתיים האחרונות. מדיניות הסגרים החמורים אפשרה להם לחיות בתוך מדינתם במעין כלוב זהב. מדי פעם היו התפרצויות מקומיות, שגרמו לסגירה דיפרנציאלית של אזורים שלמים. כך לדוגמה, אוקלנד, העיר הגדולה ביותר בניו זילנד הממוקמת בצפון האי הצפוני, הייתה נתונה לסגר במשך חודשים. באותו הזמן, שאר תושבי ניו זילנד המשיכו את חייהם באופן רגיל וללא בעיות.
במספרים יבשים, אכן מדובר בסיפור הצלחה. מספר הנדבקים היה נמוך לכל אורך השנתיים האלו ומספר המתים הכללי עדיין דו ספרתי, ועם זאת, המצב הנוכחי לא יכול להימשך לתמיד. ניו זילנד נשארה יעד מבוצר וכיום כל אזרח שמעוניין לחזור אליה מחויב לשלם אלפי דולרים לבידוד במתקן ממשלתי למשך שבועיים שלמים.
בניו זילנד לקחו את מונח הזהירות מאה צעדים קדימה, וכרגע נכנסה המדינה לתוכנית רמזור שמגדירה את האזורים בה לפי רמת הסיכון. נכון להיום, כל ניו זילנד מוגדרת אדומה, עם מגבלות שונות הקשורות להתקהלות ומסחר. הדעה הרווחת עד היום, שבה כל מאומת הוא עילה להיסטריה והטלת הגבלות, עדיין מושרשת חזק במקומיים ומתודלקת ביתר שאת על ידי התקשורת המקומית והממשלה.
כך, גם לאחר שהתחילו הסימנים הראשונים להתפשטות האומיקרון התגובה לא איחרה להגיע בדמות הגבלות נוספות.
מתי ייפתחו גבולות ניו זילנד לתיירים?
האזרחים הממושמעים קיוו שהציות המוחלט להמלצות הממשלה יוביל לחזרה לשגרה מלאה, גם כלפי חוץ. ואכן, הממשלה המקומית הודיעה על תוכנית מדורגת לפתיחת הגבולות. בשלב הראשון, שהספיק להידחות בינתיים, יורשו להיכנס אזרחים ניו זילנדיים החיים באוסטרליה החל מה-27 בפברואר, וללא בידוד במתקן ממשלתי. בשלב השני, שיחל ב-13 במרץ, יורשו להיכנס אזרחים ניו זילנדיים מכל העולם ובעלי ויזות עבודה. זוהי בשורה לישראלים צעירים עד גיל 30 המעוניינים להגיע ולעבוד בחקלאות, בנייה ותיירות במשך שנה שלמה, במקביל לטיול שלהם ברחבי המדינה.
התיירים יורשו לחזור לניו זילנד רק במהלך חודש יולי, בכפוף לשבוע בידוד, ובשלב הראשון מספר מדינות ספציפיות. ישראל, אם שאלתם, נכללת בקבוצת המדינות הספציפיות, כך שאם לא תהיה דחייה נוספת, נוכל להיכנס לניו זילנד במהלך החורף המקומי.
אם ללמוד ממקרי העבר (כבר פעמיים הוכרזו בועות תיירות שבוטלו), ההכרזה הנוכחית יכולה להתבטל בתשדיר חדשות יחיד ועל סמך מקרי אימות בודדים. התרחיש הפסימי מדבר על פתיחת הגבולות רק בספטמבר-אוקטובר 2022, לאחר תקופת החורף בחצי הכדור הדרומי.
בחודשים אלו אגב, ממש לפני תחילת עונת הקיץ, מתכננים בניו זילנד לפתוח את הגבולות באופן מוחלט.
בניו זילנד אוהבים להגיד שהם צופים ולומדים משאר העולם, אך מעניין לראות אם יפנימו שפתיחת הגבולות העולמית היא הכרחית במונחי מסחר, תיירות וחזרה לשגרה פיזית ונפשית.
>> מחכים לטייל בניו זילנד? זה מה שצריך לדעת לפני שנוחתים בה
מה קורה עכשיו באיי הפסיפיק?
איי הפסיפיק המזרחיים, הסמוכים יותר לאוסטרליה וניו זילנד, מתחלקים לשתי קבוצות. הקבוצה הגדולה והמרכזית מהווה את רוב האיים, ביניהם ונואטו, פפואה ניו גיני, טונגה, סמואה ועוד. במדינות אלו תשתיות הרפואה בסיסיות מאוד ואחוזי המחוסנים נעים בין 40 ל-80 אחוזים. הן מושפעות מאוד מהמדיניות האוסטרלית והניו זילנדית, בין השאר עקב העובדה ששדות התעופה שלהן מקבלות טיסות בעיקר מהן. סביר להניח שהן ייפתחו בהדרגה ברגע שאוסטרליה וניו זילנד ייפתחו לתיירות ולא רגע לפני.
הקבוצה השנייה מכילה את פיג'י, אשר ניצבת לבדה ברשימת מדינות הפסיפיק שפתחו את הגבולות באופן מלא. למעשה, החל מה-1 בדצמבר פיג'י נפתחה לתיירות חוץ, בכפוף לבידוד קצר במלונות מאושרים בעיר נאדי (Nadi). גם ישראלים יכולים להגיע לפיג'י ובתנאי שהם מחוסנים באופן מלא. ילדים מתחת לגיל 18 פטורים מחיסון ויכולים להגיע עם הוריהם. כיום ניתן להגיע לפיג'י בעיקר דרך החוף המערבי בארה"ב ובאמצעות עצירת ביניים קצרה באוסטרליה.
פיג'י היא ללא ספק אחד היעדים האקסקלוסיביים בעולם, עם תיירות ענפה שמתחילה לחזור לעצמה בהדרגה.
מפורסמים בה בעיקר איי יסאווה (Yasawa Islands) - שורת איים עם עשרות ריזורטים ברמות שונות, המספקים חוויה טרופית מצוינת עם שירות מצוין וקבלת פנים אוהדת וחיננית.
כדי להגיע לפיג'י אין צורך בויזה, אך יש למלא אחר כל דרישות הממשלה המקומית לכניסה.
עם הפנים קדימה
ניו זילנד, ואיתה גם איי הפסיפיק, בנויות על תיירות כגורם מרכזי בכלכלה המקומית. דווקא אוסטרליה נמצאת מחוץ למשוואה, על אף התיירות הנכנסת הפופולרית אצלה, משום שהיא כלכלה חזקה ועצמאית שניזונה גם מענפים אחרים.
על פי נתונים שנאספו, מספר התיירים הישראלים שמגיעים לאוסטרליה, ניו זילנד ואיי הפסיפיק מדי שנה עומד על כמה עשרות אלפים. מן הסתם, לא מדובר ביעדים פופולריים כמו ארה"ב, המזרח הרחוק או דרום אמריקה, אך משנה לשנה המספרים עולים ויותר מטיילים מחפשים את הריגוש הבא, החוויה הבאה.
התדמית הבטוחה והשלווה של האזור תביא בוודאי תיירים רבים בעתיד. המצב הנוכחי לא יכול להימשך עוד שנים רבות וזאת שאלה של זמן עד שייפתחו לתיירות. לאורך השנים הוכח שברגע שהתיירות יציבה וחזקה, הרווח הוא כולו של התושבים המקומיים (ונשים בצד את ההשפעות השליליות שקיימות ואין להתעלם מהן במצבי שגרה).
יש מקום לאופטימיות שעד 2023 (ובתקווה שכבר במהלך 2022) נחזור לשגרה מלאה וזאת צריכה גם להיות הגישה הרווחת כאן אצלנו בישראל.
ניצן אנגלנדר הוא יועץ טיולים לאוסטרליה, ניו זילנד ואיי הפסיפיק. הוא הקים את חברת "גלנדר ייעוץ טיולים" המתמחה בארגון ותכנון טיולים בהתאמה אישית. אתר האינטרנט | דף האינסטגרם | קבוצת הפייסבוק "אוסטרליה ניו זילנד ומה שמסביב"