ישראל הודיעה אתמול (ראשון) כי היא תסגור את שגרירותה בדבלין, תוך ציון מתחים פוליטיים הנובעים מהביקורת של אירלנד על פעולותיה של ישראל, במיוחד בעזה. המהלך, על אף שאינו מנתק את הקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, מסמן הסלמה חדה ביחסים המתוחים ממילא ומדגיש את המתיחות הרחבה יותר סביב פעולותיה הבינלאומיות של ישראל. אירלנד, מצדה, דחתה היום בתוקף את ההחלטה והגיבה בהגנה איתנה על מדיניותה.
שר החוץ של ישראל גדעון סער הסביר את סגירת השגרירות כתגובה ישירה למה שהוא תיאר כעמדה "האנטי-ישראלית הקיצונית" של ממשלת אירלנד. הוא הצביע על כמה נושאים מרכזיים שהחמיצו את היחסים, כולל ההכרה של אירלנד בפלסטין כמדינה, תמיכתה בתיק רצח העם נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC), וכישלונה לאמץ את הברית הבין-לאומית לזיכרון השואה (IHRA) והגדיר את ההחלטה כאנטישמית. בהצהרה שפורסמה ברשתות החברתיות האשים סער את אירלנד בעיסוק ב"סטנדרטים כפולים" ובתרומה לקמפיין "דה-לגיטימציה" נגד ישראל.
>> לא תמיד נחמדים: למה המדינה האירופית הזו כל הזמן נגדנו?
>> "מחזקים את היחסים": הבירה האירופית הזו הפכה ל"תאומה" של העיר הפלסטינית
>> "לסגור את הגבולות": המדינה האירופית הזו נמצאת במאבק על האופי שלה
ממשלת אירלנד, לעומת זאת, דחתה בתוקף את הביקורת של ישראל. הטישך (ראש ממשלת אירלנד), סיימון האריס, גינה את המהלך של סער, וכינה אותו "החלטה מצערת מאוד של ממשלת נתניהו" ודחה את הביקורת. הטנשטה (סגן ראש הממשלה) ושר החוץ, מיהאל מרטין, גינה את הסגירה ואישר את עמדתה של אירלנד. בדברים שנאמרו היום בבריסל, מרטין הגן על מעשיה של אירלנד, כולל התערבותה בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בנוגע לתיק רצח העם נגד ישראל. אירלנד, לדבריו, פעלה מתוך "כיבוד המשפט ההומניטרי הבין-לאומי" ולא נקטה במדיניות "עוינת" כלפי ישראל.
"אירלנד אינה אנטי-ישראלית; אירלנד תומכת בשלום, בעד זכויות אדם וחוק פרו-בין-לאומי", טען מרטין. הוא הדגיש כי תמיכתה של אירלנד בפתרון שתי מדינות, עם מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל, מבוססת על מחויבותה לשלום ולביטחון עולמיים. "אירלנד רוצה שישראל ופלסטין יחיו בשלום ובביטחון", הוסיף. "תמיד נתמוך בזכויות האדם והחוק הבין-לאומי. שום דבר לא יסיח את דעתנו מזה".
המתיחות בין שתי המדינות נמצאת בשיאה כבר חודשים, במיוחד מאז שאירלנד, יחד עם ספרד ונורווגיה, הכירו בפלסטין כמדינה. "הכרה במדינת פלסטין, צעד שעשינו עם נורווגיה וספרד ומדינות אחרות, אינה פעולת עוינת, ואין לראות בה ככזו", אמר מרטין. תמיכתה של ממשלת אירלנד בתיק רצח העם נגד ישראל בהאג, עם השאיפה שלה להרחיב את ההגדרה של רצח עם, גררה גינויים חריפים מצד גורמים ישראלים. ישראל מתחה ביקורת גם על עמדתה הפרו-פלסטינית ארוכת השנים של אירלנד, שמקורה בניסיון ההיסטורי של אירלנד עם הקולוניזציה תחת השלטון הבריטי. ההיסטוריה המשותפת הזו טיפחה תחושת סולידריות של העם האירי עם הפלסטינים.
בהמשך דבריו, מרטין טען כי הצעד של ישראל לסגירת השגרירות בדבלין היא מתריסה, והוא שב והדגיש כי עמדתה של אירלנד בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני מבוססת על מחויבות מוסרית ומשפטית להגנה על זכויות אדם. הוא כינה את הפעולות הצבאיות המתמשכות בעזה "מעבר לכל מצפן מוסרי" והתעקש שישראל חייבת לתת דין וחשבון על מעשיה. מרטין קרא גם להתערבות בין-לאומית, ואמר שהעולם יזדעזע מרמת ההרס אם יאפשרו לתקשורת ולארגונים הומניטריים לראות את החורבן ממקור ראשון. "אין לי ספק שאם זה יקרה, העולם יהיה בהלם מבחינת רמת ההרס שהתרחשה שם, והצורך המוחלט במאמץ לשינוי גישה מהותי", אמר.
למרות הלחץ הדיפלומטי, אירלנד מבהירה כי לא תנתק את כל הקשרים עם ישראל. שגרירות אירלנד בתל אביב תישאר פתוחה, אך ככל שהמתיחות הפוליטית נמשכת, אירלנד דוחפת לתגובה רחבה יותר של האיחוד האירופי לפעולות ישראל. מרטין, שנשא דברים לקראת פגישת שרי החוץ של האיחוד האירופי בבריסל, ציין כי גם אירלנד וגם ספרד דוגלות בבחינה של הסכם הסחר של האיחוד האירופי-ישראל. הוא טען כי כל פגישה עתידית של האיחוד האירופי עם גורמים ישראלים חייבת להתייחס למצב בעזה ולהבטיח שזכויות אדם ומשפט בין-לאומי יהיו מרכזיים בכל דיון.
כיום, אזרחים ישראלים הנוסעים לאירלנד צריכים לדעת שללא נציגות דיפלומטית ישראלית בעיר הבירה, התמיכה הקונסולרית שהם יכולים לקבל תהיה מוגבלת. במקרה חירום, הנוסעים יכולים ליצור קשר עם שגרירות ישראל בלונדון, שנותרה הנציגות הדיפלומטית הקרובה ביותר לאזרחים ישראלים באירלנד. כמו כן, מומלץ להתעדכן בהמלצות הנסיעה מטעם ממשלת ישראל והרשויות האיריות.