עד מאורעות 7 באוקטובר הייתה מרוקו אחת המדינות הידידותיות לישראל. הסכמי אברהם וביטול הוויזה גרמו לשיטפון גדול של תיירים ישראלים למרוקו. הם טסו בהמוניהם למדינה והתקבלו בחמימות גדולה מאוד, ועל הדרך חיזקו את הכלכלה המקומית.
הכל התהפך כשפרצה המלחמה. בן רגע הפכה מרוקו לאחת המדינות העוינות ביותר לישראל. הטיסות מישראל למרוקו וממנה ארצה הופסקו מיד, ומאות אלפי תושבים נהרו לרחובות הערים והפגינו נגד מדיניות ישראל. לאחרונה עלתה השנאה שלב והופנתה גם כלפי יהודים במדינה. בתוך כך נשמעו קריאות גזעניות טענו ש"היהודים ידקרו את המרוקאים בגב", ישראלית שטיילה בשוק הותקפה פיזית, שתי ישראליות נדרשו לשלם שוחד כדי להיכנס למדינה ועוד.
> במרוקו מנסים לעצור את שטף ההפגנות נגד ישראל
על פי נתונים של סוכנות הידיעות רויטרס, מרוקו היא אחת מחמש המדינות בעולם שהיו בה הכי הרבה הפגנות נגד מדינת ישראל ובעד הפלסטינים על רקע המלחמה בעזה. לצד מרוקו נמצאים במצעד ההפגנות גם ארצות הברית, תימן, טורקיה ואיראן.
מאז תחילת המלחמה היו במרוקו מעל 5,000 הפגנות הזדהות עם עזה ונגד הנורמליזציה עם ישראל. בנוסף, היו 188 צעדות מקומיות וארציות, 817 אירועי סולידריות עם עזה, 8 ימי מחאה לאומיים ו-21 משמרות לדרישת חרם על חברות התומכות בישראל.
"היו הפגנות סוערות מאוד ודרישות של גורמים פרו-פלסטיניים להחרים סחורות של חברות הסוחרות עם מרוקו בתחום המזון כולל איומים על בעלי רשתות מזון שהם יוחרמו אם ימכרו סחורות תוצרת ישראל", חשף גורם במרוקו. "מרבית האזרחים נגד המשך היחסים עם ישראל ובעד ניתוקם לנוכח מה שהצבא הישראלי עושה בעזה לפלסטינים. הרשתות החברתיות וערוצי החדשות המובילים במדינה מגויסים כמעט כולם נגד מדינת ישראל והיהודים במרוקו".
באתר הספרס (Hespress), אתר חדשות גדול במרוקו, עשו לאחרונה סקר מקיף בקרב 13,857 אזרחים במדינה, בני 20–70, ובו נשאל מהי דעת הקהל המרוקאי בכל הקשור לסוגיה הפלסטינית. לפי מה שדיווחו מפעיליו האתר, 98.2 אחוז השיבו שהסוגיה הפלסטינית חייבת להיות בראש הסדר העדיפות של כלל המוסלמים, לעומת 1.8 אחוזים שסברו שהנושא הפלסטיני אינו בראש מעייניהם או שמדובר בבעיה נקודתית בלבד.
97.1 אחוז מהמשיבים באותו סקר, לטענת האתר, תמכו בטבח שהתבצע ב-7 באוקטובר, מאחר שמדובר ב"התנגדות לכיבוש הישראלי" בעוד 2.9 אחוזים טענו שמדובר במתקפה לא מוצדקת. 98.3 הצדיקו את התנגדות הפלסטינים לכיבוש הישראלי, 1.2 אחוזים הביעו "חוסר תמיכה" והשאר לא השיבו.
96.9 אחוז מהנשאלים הגדירו את מעשי צה"ל כתוקפנות ורצח, ורק 3.1 אחוזים הגדירו את פעילות צה"ל כ"הגנה עצמית".