פסטיבל פאייאס (Fallas) נחגג בימים אלה בעיר הספרדית וולנסיה, וכעת הוא מעורר מחלוקת לאחר שנחשפו שני פסלים פרובוקטיביים של ראש הממשלה נתניהו. פסל אחד מציג את נתניהו לבוש כקצין נאצי, מעוטר בסמלים יהודים על מדיו, כשהוא אוחז בפצצה המכוונת לעבר ילדים פלסטינים. על שלט המלווה את הפסל נכתב: "התוקפנות של נתניהו על פלסטין היא כמו שהיטלר השמיד מיליוני בני ערובה יהודים". הפסל השני מציג את נתניהו עטוף בדגל ישראל, עומד כשליט ששורף את העולם.
פסטיבל פאלאס, הנערך מדי שנה בין 1 במרץ ל-19 במרץ, הוא אירוע מרכזי בוולנסיה, המושך אליו מיליוני תיירים ומקומיים כאחד. הפסטיבל מפורסם בזכות הפסלים המורכבים שלו המשקפים לעתים קרובות נושאים פוליטיים ופרשנות לאירועים חברתיים. ביום האחרון של האירוע, כל הפסלים פרט לאחד נשרפים בפרידה סמלית מהחורף, ששיאה הוא חגיגה של זיקוקים ונפצים המייצגים התחדשות.
>> "התיירות הזו סיוט": התושבים בעיר הזו לא יכולים להסתובב בה חופשי
>> "לעולם לא נחזור": התיירים לא רוצים להגיע למדינה ששונאת אותם
>> "כמו סרט אפוקליפסה": העיר התיירותית נהרסה ועשרות עדיין נעדרים
בעוד שהפסטיבל ידוע במסרים הפוליטיים הסאטיריים שלו, הפסלים הספציפיים האלה של ראש ממשלת ישראל דחפו את גבולות הביטוי האמנותי. גבר ישראלי שמתגורר בוולנסיה כבר שש שנים שוחח עם mako, והוא מסביר שהתיאור הזה של נתניהו לא לגמרי בלתי צפוי. "אני גר כאן בוולנסיה שש שנים, ובכל שנה במרץ חוגגים את הפאייאס – פסטיבל האש. כל שכונה בונה את הפסלים האלה, ויש סוג של תחרות בין כל השכונות", הוא אומר ומוסיף כי "לא היה לי מוזר לראות את זה כי יש כאן הרבה אנשים שהם פרו-פלסטינים ומזדהים עם המאבק הפלסטיני. זה לא אומר שהם שונאים יהודים או ישראל – זה יותר קשור להתנגדות לכיבוש ולמדיניות הממשלה".
לגבי הפסל של נתניהו לבוש במדי קצין נאצי, אומר אותו ישראלי כי "אנשים כאן משווים את ביבי להיטלר הם חושבים שהוא רוצח – זה מה שהם רואים בחדשות, את כל התמונות של הבתים ההרוסים, הילדים המתים והגופות, והם רואים את זה כבר הרבה זמן עם כל מבצע שקורה והם מקבלים הרבה תמונות", הוא מוסיף. עם זאת, הוא מדגיש שהדימויים נובעים מסנטימנט אנטי-ציוני רחב יותר מאשר אנטישמיות: "זה יותר אנטי-ציונות מאשר אנטי-ישראליות. אנשים כאן הם לא בהכרח אנטי-ישראלים, הם רק רואים את מעשיו של נתניהו ומשווים אותו לדמויות כמו פוטין".
הפסלים, והתגובות שהם עוררו, הם שיקוף ברור של הדעות האינטנסיביות והמקוטבות סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני בספרד. למרות הפסלים השנויים במחלוקת, הישראלי מציין כי מעולם לא הרגיש לא בטוח בוולנסיה: "אין פחד ואני לא מפחד ללכת ברחוב. אני לא הולך עם מגן דוד כי זה פחות אני בכל מקרה, אבל אין פחד".
פסטיבל פאייאס, שראשיתו בימי הביניים, מהווה פלטפורמה לביטוי אומנותי ולפרשנות פוליטית. באופן מסורתי, הפסטיבל היה דרך עבור נגרים בוולנסיה לשרוף את הכלים הישנים שלהם לכבוד יוסף הקדוש. עם הזמן הוא התפתח למחזה מפואר עם מונומנטים סאטיריים, לעתים קרובות מכוון לדמויות פוליטיות ולסוגיות חברתיות.
תגובות