אין ספק שהסכמי 'אברהם', שנחתמו לפני קצת יותר משנה בין ישראל לאיחוד האמירויות, לצד הסגרים הרבים בארץ, הפכו את דובאי למוקד עלייה לרגל של הישראלים. רבים נשארו כאן לתקופות ארוכות וחלקם אף עשו רילוקשיין והעתיקו לכאן את חייהם.
על פי הערכות, קרוב ל-1,000 ישראלים עברו להתגורר במדינה, במיוחד בדובאי, בשלב זה אחר מאז נפתחה לישראלים. הם עובדים במסעדות שחלקן מנוהלות על ידי שפים ישראלים המתגוררים במדינה, בתיירות, בנדל"ן, סחר ביהלומים וזהב, מלונאות ועוד. בסך הכול מתגוררים בדובאי כ-4,000 יהודים.
>> רוצים לנחות בדובאי? זה כל מה שצריך לדעת
"עד לפני כחמש, שש שנים היו פה בקושי חמישה יהודים שהקימו בית כנסת מאולתר קטן, הבריחו ספרי תורה ופעלו במחתרת", סיפרה נ', ישראלית המתגוררת באבו דאבי. "היום ישראל היא הכי נחשבת פה".
"יש לך המון אפשרויות להשיג מה שאתה רוצה"
יעל גרפי, תושבת הישוב רכסים, הייתה מדריכת טיולים ובמשך שנים רבות טיילה ברחבי העולם. כמו רבים אחרי במקצוע שלה, הקורונה הגיעה וטרפה עבורה את כל הקלפים. "הגיעה הקורונה והעולם נסגר. הכול נתקע. נאלצתי להמציא את עצמי מחדש", סיפרה גרפי ל-mako. "כשחתמו על הסכמי 'אברהם' החלטתי לעשות הסבה מקצועית ולהיות מדריכת טיולים בדובאי ולקבל רישיון הדרכה".
גרפי מסבירה שהחיים בדובאי יחסית קלים לישראלים אם כי רמת החיים פה גבוהה אבל השכר לרוב גם גבוה בהתאם. "יש פה קהילה יהודית גדולה מאוד. ישראלים רבים עברו להתגורר כאן ולעבוד בדובאי. יש פה אווירה כיפית, ידידותית מאוד. אנחנו נפגשים במהלך השבוע ובסופי שבוע בבית חב"ד. יש געגועים לישראל, למשפחה, לחברים קרובים, אבל המרחק הוא קצר יחסית ואפשר לטוס מידי פעם ולבקר את המשפחה".
"אפשר לשכור פה דירת חדר ענקית של 90 מטר, סלון גדול, מקלחות ומטבח גדול בסכום שנע בין 6,000 ל-8,000 שקל"
לאחר שגרפי סיימה קורס הדרכת תיירים בדובאי ואז התחילו סגרים ודובאי הוכרזה אדומה. "היה סגר ועוד סגר ושוב השמיים נסגרו", הסבירה גרפי. "היה לי חוסר מזל, אז החלטתי לנסות את מזלי במקום שמשלב היסטוריה, תיירות ושילוב של היהדות והאיסלאם יחד וכך הגעתי לנהל את מוזיאון 'מפגש התרבויות'. ואני נהנית מכל רגע".
גרפי עברה בשנה האחרונה להתגורר בדובאי ומצאה עבודה עם סיפוק רב. "זה שונה לגמרי מכל מה שעשיתי בחיים. מדובר במוזיאון היסטורי שיש בו מוצגים נדירים ומרתקים מכל רחבי העולם שלא תמצא בשום מקום אחר. אנחנו מארגנים אירועים משותפים עם הקהילה היהודית והמקומיים כולל תלמידי בתי ספר על לימודי שואה, חוגגים ט'ו בשבט, חנוכה וחגי איסלאם".
היא מוסיפה: "מגיעים לפה המון יהודים מכל רחבי העולם וגם תיירים שמבקרים בדובאי. הייתי רוצה שגם הישראלים שנוסעים על פרארי או כאלה שבאים גם לשופינג וטיולים במדבר ייכנסו למוזיאון", היא אומרת. "אני מאמינה שהם ימצאו את הזמן במהלך הנופש בדובאי לבוא אלינו. הם לא יפסידו".
גם אביטל שנלר מירושלים, בדומה לגרפי, לא מצאה את עצמה בארץ. הקורונה באה לה בעיתוי הכי גרוע ולכן החליטה לנסות את מזלה ביעד ההזדמנויות הבלתי מוגבלות החדשה שנפתחה עבורינו. "עסקתי בתיירות וארגון אירועים גדולים והקורונה ריסקה הכול אז החלטתי ללמוד על התרבות בדובאי ולהגיע לפה בניסיון למצוא עבודה שאהנה ממנה. זה היה אתגר מבחינתי לעבור למקום עם תרבות איסלאמית שלא הכרתי קודם", הסבירה שנלר. "נדהמתי מקבלת האורחים שזכיתי לה כישראלית, כיהודייה. זה מדהים. פה בדובאי יש לך המון אפשרויות להשיג מה שאתה רוצה. נותנים לך הכול, אבל זה גם תלוי בך. ברצון ובנחישות שלך ללמוד את התרבות המקומית ולהתחבר אליה".
שנלר, שמארגנת אירועים לקבוצות של תיירים יהודים שמגיעים מארצות הברית וקנדה, די מרוצה מהחיים בדובאי. "נכון שרמת החיים פה גבוהה מאוד, אבל גם המשכורת שמקבלים בהתאם. אפשר לשכור פה דירת חדר ענקית של 90 מטר, סלון גדול, מקלחות ומטבח גדול בסכום שנע בין 6,000 ל-8,000 שקל. מידי חודש מצטרפות עוד ועוד משפחות מישראל להתגורר בדובאי".
"אני אוהבת את השינוי שעשיתי בחיים שלי. זה פתח לי הרבה אפשרויות וזה מאתגר מאוד. אני עובדת קשה מאוד, יש לי חשבון בנק, דירה, לא חסר לי כלום. בהתחלה ההורים שלי היו די מודאגים אבל הם אמורים לבקר אותי בקרוב והם נרגעו מהר מאוד", סיפרה שנלר. "טוב לי פה ואני מאושרת".
"יש פה קומונה גדולה של עבריינים"
בשנה האחרונה הגיעו לדובאי גם כ-100 עבריינים ישראלים, חלקם מבוקשים על ידי משטרת ישראל שנמלטו מהארץ כדי להתגורר כאן. הם הקימו קומונה גדולה שעוסקת בין השאר בסחר בסמים, יהלומים, זהב, נדל"ן ואפילו שותפים בעסקי נערות הליווי שמספקים לתיירים ישראליים המגיעים לפה.
"יש פה קומונה גדולה של עבריינים ישראלים, בעיקר ממרכז הארץ, שברחו לדובאי ועושים פה עסקים. הבריחו לפה הרבה כסף שחור", גילה עבריין ישראלי שעבר לגור בדובאי. "מדובר על מאות מיליוני דולרים".